פרופ' אבי לייב, אסטרופיזיקאי, יועץ לממשל טראמפ לחקר החיים מחוץ לכדור הארץ. ראש פרויקט גלילאו לחיפוש טכנולוגיות בחלל החיצון באונ' הרווארד
פרופ' לייב, לפני כשבועיים מונית על ידי ממשל טראמפ לעמוד בראש ועדה מדעית חדשה לחקר עצמים בלתי מזוהים ותופעות אנומליות. יש סיכוי ממשי שתמצאו עדויות לחיים תבוניים מחוץ למערכת השמש?
"אני חושב שכן. ייתכן מאוד שלאנשים שהזמינו אותי לעמוד בראש הוועדה ידועים פרטים שאנחנו עדיין לא מודעים להם, ושהסיבה שהם יצרו איתי קשר זה כדי שאשמש מתווך לציבור במקרה של גילויים דרמטיים. כלומר, באמצעות מדען הזוכה לאמון ציבורי יהיה קל יותר להעביר את המסר על חיים תבוניים בצורה מדעית ומהימנה לקהל הרחב".
ואם זו לא הסיבה? אולי מדובר רק ביחסי ציבור של הממשל?
"כפי שאני רואה זאת, יש שתי אפשרויות באשר לעצמים שממשל טראמפ רוצה שנבדוק: או שמדובר בעצמים שמיוצרים על ידי בני אדם, או שאלה עצמים טכנולוגיים מתקדמים שלא מיוצרים על ידי בני אדם. אם בני אדם ייצרו אותם זו סכנה לאומית, משום שאותם עצמים חגים סביב אתרים אסטרטגיים בארה"ב. ואם הם לא מיוצרים על ידי בני אדם - זו התגלית המדעית החשובה ביותר בהיסטוריה של האנושות.
"אנשי הממשל האמריקני לא היו פונים אלי, לו הם סברו שהעצמים הלא מזוהים נוצרו על ידי בני אדם. ייתכן שידועים להם פרטים נוספים, והסיבה שהם יצרו איתי קשר היא כדי שאשמש מתווך לציבור במקרה של גילויים דרמטיים"
"כך או כך, אני מקווה שבקרוב נצליח למצוא ממצאים שמאשרים קיום חיים תבוניים ביקום מחוץ לכדור הארץ. גם הרצון שלי להתראיין קשור לכך שבמידה מסוימת אני רוצה להכין את הקהל לרגע הזה".
יצא לך לשוחח עם טראמפ בעניינים האלה?
"עדיין לא, לא נפגשתי איתו".
תקבלו מהממשל גם תיקים מסווגים?
"הוועדה שאני מנהל תבחן מידע לא מסווג, אך ייתכן שתהיה לי גישה לתיקים מסווגים יותר".
אתה צפוי לדווח למשרד ראש המודיעין הלאומי (DNI), והזמנת 18 מדענים שיסייעו לך בעבודה, אבל גם זכית לביקורת על המינוי ועל הקבוצה שבנית.
"יש פה קנאה ואגו, לתחושתי. הממשל האמריקני אינו גוף מדעי, ומשקיע בביטחון הלאומי כטריליון דולר בשנה. יושבים שם אנשים רציניים, אין להם זמן לשטויות, והם באים אלי ואומרים - יש דברים שאנחנו לא מסוגלים לפענח. אז חלק מהמדענים מזלזלים ותוקפים אותי אישית. אבל זה לא משנה לי, כי נוצרה פה הזדמנות אדירה: בדרך כלל הממשל נמנע מלעסוק בנושא הזה, ולפתע היוצרות התהפכו. זו הזדמנות שיש לנצל, על אפם ועל חמתם של המתנגדים.
"חוץ מזה, אל תשכח שהשאלה אם אנחנו לבד ביקום, אם קיימות תרבויות זרות, היא כנראה הנושא שהכי מעניין את הקהל הרחב, והקהל הרחב מממן מדע דרך מיסים. אז אי אפשר להתרכז רק במיקרובים על כוכבים אחרים, כי ההשפעה שלהם מאוד קטנה. חייבים להתרכז גם בחתימות טכנולוגיות מתקדמות, שעשויות להעיד על חיים תבוניים אי־שם ביקום".
אם ביקום יש כל כך הרבה כוכבים וגלקסיות, מוטב להתייחס לתהייה של פרדוקס פרמי - איפה כולם? איפה העדות לחיים התבוניים ולתרבויות זרות?
"התשובה לפרדוקס פרמי יכולה להיות מאוד פשוטה. איפה כולם? אולי הם כאן, רק שלא הבחנו בהם".
על מה אתה מסתמך כשאתה אומר את הדברים האלה?
"הממשל האמריקני לא היה פונה אלי, לו הם סברו שהעצמים הלא מזוהים נוצרו על ידי בני אדם. במקרה כזה הם היו כותבים מסמך מסווג שנשלח למזכיר ההגנה, פיט הגסת', ולא חושפים את זה לקהל הרחב, מכיוון שיש לכך השלכות ביטחוניות".
מרחב התעלומה
אם צורות חיים תבוניות שלחו לכאן טכנולוגיות כאלה ואחרות, זה מעלה שאלה רחבה יותר - מה באמת קורה מעבר ליקום שלנו?
"אנחנו לא יכולים לדעת. מאחר שהיקום בן כ־14 מיליארד שנים, אנחנו מסוגלים לראות רק את המרחק שהאור הספיק לעבור מאז המפץ הגדול. המרחק הזה מגדיר את אופק האירועים שלנו - גבול קוסמי שמעבר לו היקום נותר עבורנו תעלומה מוחלטת.
"אחרי גבול זה התנאים וחוקי הפיזיקה יכולים להיות שונים מאוד, ובמידה מסוימת - הכל אפשרי שם. צריך להבין, הנתונים מראים שאנחנו כנראה לא במרכז היקום, ויש להניח שהגענו אליו מאוחר מאוד בהיסטוריה שלו, כך שיש להניח שאנחנו גם לא צורת החיים הכי מתקדמת ביקום".
איך ההבנה הזו יכולה לשרת אותנו?
"ההבנה הזו מלמדת שאנחנו צריכים להיות צנועים מבחינה קוסמית. לצניעות יש שתי סיבות, הראשונה היא שכולנו חיים זמן קצר, על כל המשתמע מכך. הצניעות גם קשורה למקום שלנו ביקום. תסתכל על היקום: בגלקסיית שביל החלב בלבד יש עשרות מיליארדי מערכות הדומות לכדור הארץ והשמש. ויש 100 מיליארד גלקסיות רק ביקום הנראה. כלומר, יש יותר פלנטות עם תנאים כמו בכדור הארץ מאשר מספר האנשים שחיו מאז ומעולם על כדור הארץ".
ואנחנו מקווים שיום אחד נצליח לזהות אותם, לתקשר איתם, בהנחה שמדובר ברעיון טוב. איך לדעתך ישתנה העולם במקרה של גילוי חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ?
"הכל ישתנה, מכיוון שתיווצר אי־ודאות לגבי העתיד. אם יש עצמים טכנולוגיים שמבקרים אותנו, נידרש להבין מהי המטרה שלהם. האם הם מהווים סכנה? זה ישפיע על השווקים הכלכליים, על הביטחון הלאומי. הרי ביטחון לאומי מבוסס על כך שאיומים מגיעים מבני אדם, לא מתרבויות אחרות בגלקסיה. זה משנה את כל כללי המשחק. ואם מישהו מבקר בחצר האחורית שלנו, נרצה לבקר בחצר האחורית שלו. זה ישנה את סדרי העדיפויות של האנושות.
"התקווה שלי היא שגילוי כזה יוביל לשיתוף פעולה בתוך האנושות. ברגע שיש דפיקה בדלת של השכן, בני המשפחה בדרך כלל מפסיקים לריב אחד עם השני ומתרכזים במבקר. תהיה כאן אפשרות נדירה ליצירת שיתוף פעולה גלובלי על פני כדור הארץ".
אני חושב על הטלטלה או השינויים שיכולה לעבור כל דת בעקבות גילוי שכזה.
"מבחינה דתית, זה יביא להכרה שאלוהים הוא לא הורה לילד אחד, אלא להרבה ילדים, ולא רק על כדור הארץ. זה מעלה שאלות רבות, וההשלכות יהיו גדולות הרבה יותר מאלה של הבינה המלאכותית, למשל. הרי בינה מלאכותית מבוססת על נתונים מכדור הארץ, אבל מבקרים מהחלל החיצון משקפים נתונים רחבים ומשמעותיים יותר. פגישה עם תרבויות זרות תלמד אותנו הרבה יותר ממפגש עם טכנולוגיית בינה מלאכותית, שיכולה להיראות כמו טכנולוגיה מתקופת האבן בהשוואה לטכנולוגיות תבוניות יותר".
כיצד יכולה להיראות פגישה כזאת?
"זו פגישה עם העתיד הטכנולוגי שלנו. האנושות עברה רק כ־100 שנים מאז גילוי תורת הקוונטים וכ־60 שנים מאז גילוי תורת המיתרים. כלומר, יש לנו כ־100 שנים של היסטוריה, מדע וטכנולוגיה מאז הגילויים הללו. זה כלום במונחים היסטוריים. לתרבות זרה יכולים להיות 1,000 שנים, מיליון שנה או מיליארד שנים של ניסיון. לכן פגישה כזאת יכולה להיות מאוד מבלבלת בהתחלה. ייתכן שנתקשה להבין במה מדובר, משום שאלה יהיו באמת דברים יוצאי דופן.
"יש לנו רק כ־100 שנים של היסטוריה, מדע וטכנולוגיה מאז גילוי תורת הקוונטים וכ־60 שנים מגילוי תורת המיתרים. היסטורית, זה כלום. לתרבות זרה יכולים להיות 1,000 או מיליון שנות ניסיון. פגישה כזאת יכולה להיות מאוד מבלבלת"
"חוץ מזה, נדרשת שפה משותפת, שלרוב נוצרת באמצעות יצירת חוויות משותפות ומציאות משותפת. תינוק לומד להבין מהו אור כי הוא חולק עם הוריו מציאות משותפת. עם תרבויות זרות אין לנו מציאות שכזאת, לכן יצירת שיח משותף יכולה לקחת הרבה יותר זמן".
הדברים שאתה מתאר מזכירים לפעמים סרטי מדע בדיוני. אחד מהם, "התגלית" של ספילברג, יצא ממש לאחרונה. יש שיטענו שחלק מתפקידה של התרבות הפופולרית הוא להכין אותנו ליום שבו ניפגש עם תרבות זרה.
"האמת שפגשתי את סטיבן ספילברג לפני כעשר שנים, כשקיבל דוקטורט של כבוד מהרווארד. הוא ביקש להיות הראשון שיידע אם אגלה עדות לחוצנים. אני, מצידי, שמח שאני פיזיקאי ולא במאי בהוליווד, כי לדעתי המציאות תהיה מעניינת יותר מכל סרט".
"לבוא במגע"
הערכת בעבר שעד שנת 2030 נוכל למצוא עדות לעצמים בלתי מזוהים שנוצרו על ידי תרבויות זרות.
"הערכתי כך, וזה יכול לקרות גם לפני כן".
כיום, מה הראיה הכי חותכת מבחינתך לקיום חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ?
"לצערי, אין ראייה ברורה עדיין. האינדיקציה הכי בולטת היא העצם הבין־כוכבי אומואמואה, שהתנהג בצורה מוזרה, או העצמים הבלתי מזוהים שאולי נגלה בפרויקט שלנו עם הממשל".
חשבת שאומואמואה, אותו שביט או אסטרואיד לכאורה, הוא בעצם גוף שנוצר בידי תרבות תבונית שנמצאת מחוץ למערכת השמש שלנו. מה בעצם גרם לך לחשוב כך?
"אומואמואה היה בגודל של מגרש כדורגל, ותכונותיו היו מאוד יוצאות דופן, מה שהוביל לטענתי לכך שמדובר בטכנולוגיה תבונית: האנומליה המשמעותית ביותר היא שאומואמואה האיץ וסטה ממסלולו הצפוי, מעבר למה שניתן להסביר באמצעות כוח המשיכה של השמש בלבד. זה היה כמו כוח מסתורי, משום שלא תועדו שום גז או אבק בסביבתו.
"על פי השינויים בבהירות העצם כשהוא הסתובב, ניתן היה להסיק כי צורתו מוארכת מאוד, דמוית סיגר, או שטוחה מאוד, דמוית פנקייק, יחס ממדים שאינו דומה לשום אסטרואיד טבעי שנצפה אי־פעם. מעבר לכך, הוא גם החזיר אור באופן משמעותי יותר מכל שביט או אסטרואיד טיפוסי, דבר המרמז על הרכב שעשוי להיות מתכתי או בעל רמת החזר גבוהה מאוד.
"הצעתי שייתכן כי הוא נדחף על ידי אור השמש שמוחזר ממנו, כי לפני כן עבדתי על מפרשי אור שדוחפים עצמים במהירות הקרובה למהירות האור. המאמר שבו הצעתי את התזה הזו, עם הפוסט־דוקטורנט שלי שמואל ביאלי, התקבל בתוך שלושה ימים לפרסום, ובודקי המאמר ציינו שהטענה בהחלט סבירה. המעניין הוא שברגע שהעיתונות נכנסה לעניין ורואיינתי בצורה אינטנסיבית, הקולגות שלי באקדמיה התחילו לתקוף אותי באופן אישי. לפני שזה הגיע לתקשורת, כולם קיבלו את הממצאים".
באילו עוד דרכים היית מקדם חקר של גופים בין־כוכביים, ואיך היית מציע לפעול מולם במקרה שאלה יופיעו שוב בעתיד?
"הייתי מקדם עוד פרויקטים לגילוי עצמים בין־כוכביים, למשל באמצעות המצפה החדש שהוקם בצ'ילה, 'ורה רובין'. נעשה שם בשימוש במצלמה בעלת רזולוציה של 3.2 מיליארד פיקסלים, והמצפה הזה עובר על השמיים הדרומיים בכל ארבעה הימים.
"במקרה של זיהוי עצמים מוזרים, אבנורמליים, הייתי שולח חללית שתעבור קרוב מאוד לעצם המשונה, תקבל תמונה ברורה שלו, ואפילו תבוא איתו במגע. ייתכן שהעצמים האלה נעו דרך התווך הבין־כוכבי על פני מיליארדים של שנים והגיעו לסביבה שלנו. במקום לטוס לכוכבים אחרים, אנחנו יכולים לבחון אותם לעומק, קרוב יותר לכדור הארץ.
"נוסף על כך, בסריקות של מאדים, למשל, הייתי מחפש עדויות לחומרים שאינם עשויים אבן, משום שייתכן שיש שם שרידי עצמים טכנולוגיים שהתנגשו במאדים. הייתי מחפש גם חתימות טכנולוגיות אחרות. אלה דברים שהייתי מעלה בתעדוף, ולא מחפש רק מיקרובים. הייתי מחפש חיים תבוניים".
מדוע לדעתך העיסוק בחיים תבוניים כל כך מסקרן אותנו, לא נותן לנו מנוח?
"העיסוק בלא נודע מושך את המין האנושי, מסקרן אותנו, מטריד אותנו. מעבר לכך, זה נושא חשוב, עם השלכות עצומות".
"כשאני מסתכל בלילה אל השמיים, הכוכבים נראים לי כמו אורות מתאיה של ספינה שמפליגה בחלל. אני שואל את עצמי, האם באותם תאים מוארים יש יצורים אחרים שאולי מסתכלים לכיוון שלנו, ורואים גם את השמש שלנו"
כמה יוצא לך להסתכל למעלה, לשמיים, אל הכוכבים, ולאן מחשבותיך נודדות ברגעים האלה?
"נולדתי במושב בית חנן, ואני אוהב את הטבע. אני גר כיום ליד בוסטון, במקום שגם כן קרוב לטבע. כשאני יוצא בלילה ומסתכל אל השמיים, אם אין עננים אני רואה את כוכבי גלקסיית שביל החלב, והם נראים לי כמו אורות מתאיה של ספינה שמפליגה בחלל.
"ברגעים האלה אני שואל את עצמי, אם באותם תאים מוארים יש יצורים אחרים שמתבוננים בסביבה שלהם, אולי מסתכלים לכיוון שלנו ורואים גם את השמש שלנו כאחד מהאורות שהם צופים בהם. זה מה שאני חושב, ואני מקווה שבקרוב תהיה לי ולאנושות כולה תשובה".
