"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פיצוץ קוסמי ליד החור השחור: התגלית הדרמטית בלב שביל החלב
טלסקופ רנטגן זיהה שרידים צעירים של כוכב שהתפוצץ במרחק נגיעה מהחור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה • האור לא הגיע לכדור הארץ בגלל ענני אבק צפופים, אך שילוב טכנולוגי בין צ'נדרה לג'יימס ווב חושף את אחד האזורים הקיצוניים והמרתקים ביקוּם
שרידי סופר נובה בני כ-1,700 שנה. צילום: נאס"א

פיצוץ קוסמי ליד החור השחור: התגלית הדרמטית בלב שביל החלב

טלסקופ רנטגן זיהה שרידים צעירים של כוכב שהתפוצץ במרחק נגיעה מהחור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה • האור לא הגיע לכדור הארץ בגלל ענני אבק צפופים, אך שילוב טכנולוגי בין צ'נדרה לג'יימס ווב חושף את אחד האזורים הקיצוניים והמרתקים ביקוּם

,עודכן
0השמעה
[object Object]

אסטרונומים המשתמשים במצפה הרנטגן צ'נדרה של נאס"א זיהו מה שעשוי להיות שרידי סופרנובה, פיצוץ של כוכב בסוף חייו, סמוך למרכז שביל החלב.אם הממצא יאושר, זו תהיה אחת משאריות הסופרנובה הקרובות ביותר שנמצאו אי פעם ל-Sagittarius A*, החור השחור העל-מסיבי שבמרכז הגלקסיה.

*Sagittarius A,צילום: EHT Collaboration

הממצא מבוסס על תצפיות בקרני X עתירות אנרגיה, שבהן זוהה ריכוז פליטה בתוך מבנה גדול דמוי קליפה באזור המכונה Sagittarius C. זהו אחד האזורים הפעילים ביותר ליצירת כוכבים במרכז שביל החלב, כחלק מהאזור המולקולרי המרכזי, שבו מצויים מאגרי גז ואבק עצומים המזינים היווצרות מתמשכת של כוכבים חדשים.

לדברי החוקרים, גילו של העצם מוערך בכ-1,700 שנה, גיל צעיר יחסית לשריד סופרנובה. עם זאת, הם סבורים שהפיצוץ עצמו לא נראה מכדור הארץ, משום שענני האבק הצפופים באזור חסמו את האור הנראה. האזור שבו נמצא העצם נחשב לאחד הקיצוניים בגלקסיה, והוא מאופיין בריכוז גבוה של כוכבים מסיביים, ענני גז צפופים וסיבים מגנטיים ארוכים.

כדי לבחון את הממצא, שילבו החוקרים גם תצפיות רדיו של טלסקופ MeerKAT בדרום אפריקה, שסייעו למפות גז מיונן ומבנים מגנטיים, וכן נתונים אופטיים מסקר Pan-STARRS, שאפשרו למקם את העצם בהקשר הרחב של שביל החלב. בנוסף שולבו נתוני תת-אדום מטלסקופ החלל ג'יימס ווב, במסגרת עיבוד תמונה רב-אורכי-גל שנועד להדגיש את מאפייני האזור.

Sagittarius C,צילום: נאס"א

בנאס"א מדגישים כי שרידי סופרנובות ממלאים תפקיד מרכזי בפיזור יסודות כבדים כמו ברזל, חמצן וסיליקון ברחבי הגלקסיה. יסודות אלה הם אבני הבניין של כוכבי לכת סלעיים, ובסופו של דבר גם של החיים. החוקרים אומרים כי בשלב זה מדובר במועמד לשריד סופרנובה בלבד. כדי לקבוע את מקור הפליטה בוודאות מתוכננות תצפיות המשך שישלבו נתונים נוספים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו