מי מנסה להסתיר את האמת על מחדל 7 באוקטובר?

אומה בורחת מדוחות: הנהגת מדינת ישראל בשבתה כבג"ץ החליטה השבוע למנוע מאזרחי ישראל גישה לממצאי ליבת הכשל של טבח 7 באוקטובר. מאות עדויות נשמעו, אלפי ממצאים תויגו ואחריות אישית הוטלה על בכירי המערכות כולן - בארבעה דוחות שהכינו במשך יותר משנתיים במשרד מבקר המדינה. דוחות, עדויות ותשובות שלא יראו אור לעולם, כך בפסיקת שופטי העליון דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. הטיוטות של הדוחות בנושאי מדיניות ההסדרה בעזה, הגנת הגבול עם עזה, קהילת המודיעין אל מול המידע שהיה קיים על תוכניות חמאס ואירועי אותו יום ארור בשב"כ, בצה"ל ובדרג המדיני אף הונחו בפני השופטים טרם החלטתם, אך אלה לא רצו אפילו להציץ בהם.

לא מדובר רק בגניזת העולמים שנגזרה על ארבע הטיוטות האלה, אלא גם בגלגול לאחור של עבודה קשה ומאומצת בארבעה דוחות מהותיים נוספים בנושאי אבטחת הנובה שבה נרצחו 378 איש ואישה, היערכות ההגנה בערי הדרום, ההסברה במלחמה והטיפול בחללים האזרחיים ב־7 באוקטובר. אלה כבר נשלחו למבוקרים להתייחסות, אך רגע לפני פרסומם, השבוע הודיעו השופטים למשרד המבקר שבשל טענות המבוקרים, ובראשם הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, עליהם להתחיל מחדש. בפועל גזרו העליונים על משפחות הנרצחים ואזרחי ישראל כולם להמתין פרק זמן שסופו לא ידוע, או שצפוי שיסתיים שוב בבג"ץ, לפני שיידעו מי אלה שכשלו בהגנה על יקיריהם.

מי אחראי לנובה?

שוחחנו השבוע עם גורמים שנחשפו לחומרים שבטיוטות, שבביהמ"ש העליון החליטו שלא יראו אור. הדברים שנאמרו מתארים את גודל ההחמצה. כל עוד ועדת חקירה - ממלכתית או לאומית - אינה באופק, דוחות מבקר המדינה היו הדרך היחידה בנמצא לקבל תשובות לשאלות שמכרסמות בעם הזה מאז שמחת תורה תשפ"ד.

כך, למשל, בבדיקת הליך רישוי המסיבה ברעים תיארו הגורמים את השאלות שעליהן כנראה ניתנו תשובות: "איך זה שכשיש התייעצויות בלילה אצל הרמטכ"ל והשב"כ, אף אחד לא מעלה בפניהם שיש 5,000 איש שרוקדים להם בסמוך, בטבע?"

בטיוטות שגובשו אומרים הגורמים "הוצגו כשלים ואחראים, והקטע של ה'אחריות' מאוד כואב לאנשים. יש אחראי. מישהו היה חתום על המסיבה הזאת". "כ־400 איש נרצחו, מה יעשו ההורים שמחכים לתשובות?" הם הוסיפו לאחר מחשבה, "השערות סומרות מהדרך שבה אישרו את קיום המסיבה הזו, ומה שמדאיג הוא שגם אם היום עושים מסיבות באזורים סמוכי גדר, עוד לא הסדירו ממשקים בין גופים, מי אחראי אבטחה ונושאים אחרים באופן שימנע אסון נוסף".

בכל ארבעת הדוחות שנגנזו, אומרים הגורמים, "מופיעים מאות תיעודים שנאספו מהיממה שקדמה ל־7 באוקטובר. עדויות שמבוססות, בין היתר, על היומנים של ראש הממשלה, שב"כ, חיל האוויר ופיקוד דרום. האם ראוי שאזרחי ישראל ילמדו את מה שאירע מהדלפות מגמתיות לתקשורת, ולא מדוח מבקר שאסף את כל החומרים, ערך ראיונות ואסף עדויות באמצעות 600 עובדי משרדו כבר חודשים ספורים אחרי הטבח, עוד לפני שהיתה הזדמנות 'להתעסק' עם תיעודים?"

כאמור, לשופטים ניתנה הזדמנות לשמוע על הליכי הביקורת, הממצאים והמבוקרים שניסו למנוע את הצגת הדברים מפי מבקר המדינה עצמו, מתניהו אנגלמן. הוא ביקש להופיע בפניהם בדיון חסוי, כדי לא לפגוע בזכויות המבוקרים. המבקר, דרך מייצגיו בדיון, העביר לשופטים את המסר: "יש לכם שאלות טובות, אני יכול לענות עליהן, אך לא בדיון פומבי". פנייתו נותרה תלויה באוויר.

עד כמה היתה אמורה להיות גדולה המבוכה במערכת המשפט השבוע? רק לפני שנה אישר ביהמ"ש העליון את מתווה הביקורת שעליו נסמך המבקר בביצוע הביקורת בטיוטות שבלב העתירה. מחק את העתירות, אישר את מתווה הביקורת אחרי משא ומתן ארוך בין משרד המבקר לרמטכ"לים - הנכנס והיוצא - ואפילו אישר את סוגיית הסמכות, ושנה אחרי - סיבוב פרסה.

רק לפני שנה אישר ביהמ"ש העליון את מתווה הביקורת שעליו נסמך המבקר בביצוע הביקורת בטיוטות שבלב העתירה. מחק את העתירות, אישר את מתווה הביקורת אחרי משא ומתן ארוך בין משרד המבקר לרמטכ"לים - הנכנס והיוצא - ואפילו אישר את סוגיית הסמכות. וכעת, שנה אחרי - סיבוב פרסה

עם זאת, לא נשמע דכדוך מקרב אותם עובדים האמונים על ביצוע הדוחות האבודים, בחלקם. לאחר שהשלימו כמעט 50 דוחות בנושאי המלחמה, הם מתכוונים, בהתאם לפסיקה, לעבוד שוב על הטיוטות שלא נגנזו בהחלטת בית המשפט, ובראש ובראשונה, כמובן, לשבת עם הרצי הלוי, אותו מבוקר שצעק "אחריות" ראשון, אך נדמה כאילו הוא בורח ממנה כשהיא נכתבת שחור על גבי דוח. בזמן אמת, כפי שכתבנו בעבר מעל דפי עיתון זה, התבקשו במשרד המבקר לא לפנות ישירות להלוי בזמן מלחמה אלא לעבוד דרך אנשיו. כשנרגע קצב המלחמה, ההסדר הזה כבר לא היה מקובל על מי שביקשו אותו. עכשיו הם רוצים - מההתחלה.

הלוי יצטרך במוקדם או במאוחר לשבת עם אנשי משרד המבקר ולהציג את התייחסותו בנוגע למסיבה ברעים ולנושאים שנבחנו בדוח ההגנה על ערי הדרום, שספגו אבידות רבות גם בשל היעדר התפקוד הצבאי סביבן. "כל הסיבה לעתירה הזו", משערים הגורמים שנחשפו לחומרים, "היא הדוחות על המסיבה ברעים ועל ההגנה על הערים, כי בהם הוטלה אחריות אישית". למשרד המבקר אף הגיעה הצעה נדיבה מצד הסנגוריה הצבאית: תורידו את הפרק של האחריות האישית ותפרסמו את הדוח. אנגלמן סירב לפשרה המוזרה בדיון בבג"ץ.

המכתב של הרצי

במשרד המבקר קיימת תמימות דעים בנוגע לסיבה שבגינה דורשים לבלום את עבודת הביקורת. "שורש העתירה בכך שהמבקר מטיל אחריות אישית על מפקדים בצבא, גם אם הדבר נוסף על ראש הממשלה והשרים. כל מכתב שקיבלו במשרד מהרצי הלוי חתום על ידי חמישה עורכי דין מהסנגוריה הצבאית. על חשבוננו". מאחורי הקלעים חוזר שמו של הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי כמי שביקש לבלום את עבודת המבקר בתירוצים שונים.

למשל, בטיוטת הדוח על פעילות ההסברה המדינתית בזמן המלחמה, שעיקרה הפעילות הכושלת במשרד ראש הממשלה, נכתבה גם הערה קצרה על פעילותו של דובר צה"ל תחת הרמטכ"ל הלוי ביחס לתיקון הליכים שנדרש היה לבצע מאז פרשת המרמרה. הטיוטה הוגשה להלוי, כנהוג, להתייחסות לפני פרסום - אך גם כאן טענו מייצגיו, ובהם אנשי הסנגוריה הצבאית (גם כאשר הלוי לא בתפקיד), כי נדרש היה להיפגש עם הלוי ולשמוע את טענותיו, בניגוד להליכים הקבועים במשרד המבקר. הדוח, שעוסק בעיקר בביצועים של הדרג המדיני בנושא - כולל הטלת אחריות אישית עליהם - יישאר בינתיים במגירה גם הוא.

ברחובות ישראל קרה דבר מוזר השבוע - אלה שצועקים "ועדת חקירה עכשיו" מעל כל במה, הריעו כאשר בג"ץ חסם את עבודת החקירה שכן התקיימה. התירוץ: המבקר - מינוי של נתניהו. בחוק, אגב, מבקר המדינה הוא מינוי של הכנסת למשך שבע שנים וללא יכולת להאריך את כהונתו, משמע - בלתי תלוי. זאת בעוד ועדת החקירה תוקם על ידי הממשלה, הפוליטיקאים עצמם, שחלקם הגדול נוגע בדבר ויידרש לקבוע את גבולות הגזרה שלה. לא יעזור לאנגלמן שנתן ארבע הערות אישיות לנתניהו על האחריות שלו בדוחות על המלחמה, ושהוציא במשך כהונתו מאות דוחות נוספים במגוון נושאים ובהם ביקורת נוקבת על הממשלה הנוכחית.

השבוע קרה דבר מוזר: אלה שצועקים "ועדת חקירה עכשיו" הריעו כשבג"ץ חסם את עבודת החקירה שכן התקיימה. התירוץ: המבקר - מינוי של נתניהו. לא תעזור לאנגלמן העובדה שהוא נתן לנתניהו ארבע הערות אישיות על האחריות שלו בדוחות על המלחמה, ופרסם מאות דוחות על הממשלה

"לא צריך להיות מבקר המדינה כדי להבין שהמדיניות מול חמאס היתה קונספציה", אומרים בלעג גורמים שנחשפו לעבודת הביקורת. בג"ץ טוען גם שלמבקר אין סמכות לעסוק בשאלות של מדיניות ואסטרטגיה, אך אם היו קוראים את הטיוטות שהונחו בפניהם היו מגלים למרבה ההפתעה כי המבקר עסק בכלל בסוגיות של תהליכי קבלת החלטות ביחס להתרעות שהתקבלו, דעות שנשמעו, בחינת חלופות, העלאת סוגיות בפני הדרג המדיני ועוד תהליכים - בדומה לבחינת מבצע צוק איתן על ידי המבקר בעבר. באופן דומה אנגלמן הכריז בינואר 2024 שיבחן את הכשל ב־7 באוקטובר, אך מאז מנסים לטרפד את עבודתו, בעיקר בצבא, והשבוע הם נחלו הצלחה כבירה, כל זה בזמן שהם מנופפים בתחקירים פנימיים שעסקו בפעולות הדרג הזוטר אך התעלמו מהנעשה במטכ"ל.

לשופטים חשוב להשאיר את השטח העובדתי רווי ההדלפות המגמתיות "לא חרוש" לקראת עבודת ועדת חקירה. באיזה אופן פוגעת עבודת המבקר בעבודת ועדת החקירה התיאורטית? את זאת לא הצליחו השופטים להסביר על פני עשרות עמודים. בפועל, כמעט שלוש שנים אחרי האירוע אין ועדת חקירה או גורם אחר שבודק את האירועים, בזמן שבמשרד המבקר השקיעו בדוחות האלה עבודה של מאה שנות אדם. "ראוי היה שאזרחי ישראל יקבלו עד היום דוח מגורם אובייקטיבי על ליבת הכשל", אומרים הגורמים שנחשפו לחומרים.

אקורד סיום

אנגלמן אמור לסיים את תפקידו בסוף השבוע. הוא חתום על 640 דוחות, מהם 50 על המלחמה הנוכחית - אמל"ח, פינוי פצועים, משק הדם, מכשול קו התפר, מעמד רבש"צ, כיתות כוננות, טיפול בצפון ועוד ועוד ועוד. הוא מסתכל אחורה בסיפוק. למרות השבוע האחרון, הכוס בעיניו מלאה יותר מריקה.

למרות הניסיון העקבי מצד האופוזיציה לנגח את מעמד המבקר, הוא מבקש לשמור על הדמות היחידה הקיימת שיכולה לבחון באופן בלתי תלוי את הליקויים במדינה, בעודו מצויד במכונה משומנת היטב של מאות עובדים שביקורתם אומנותם. הוא אמנם הולך הביתה, אך מוסד המבקר שהחל לפעול שנה לאחר קום המדינה יישאר פה גם אחריו. הספקות שזרעו בפעולותיו לאורך השנים האחרונות עשויים לאכל את הלגיטימיות של מי שאמורים לצלצל בפעמוני האזהרה המדינתיים לפני האסון הבא.

ההשוואה המתבקשת, אגב, בין מוסד המבקר לעולם ועדות החקירה עוברת דרך בחינת עבודת ועדת הצוללות בינתיים. הוועדה הוקמה לפני ארבע שנים בממשלת השינוי כדי לבחון את התנהלות רה"מ נתניהו וגורמים נוספים ברכש הצוללות, היא פרסמה רק המלצות עקרוניות. אירוע האחריות האישית עוד נדון, וספק מה יהיה מעמדם של הגורמים הנדונים בו כשיסיימו לבחון. איפה יהיה נתניהו עצמו?

"לא ראוי שאזרחי ישראל יחכו עוד לתשובות, בזמן שהטיוטות ישנן והוועדה העתידית תתחיל לאסוף עדויות במגבלות פוליטיות לגיטימיות רק אחרי הקמת הממשלה הבאה (אם וכאשר), ואחרי ש'יסדרו' עבורה עדויות וממצאים בשטח", אומרים גורמים שנחשפו לחומרים שבטיוטות. "הרי חלק גדול מאוד מההתנהלות המבצעית ביום הטבח היתה בהודעות ווטסאפ, כי כל המערכות הסדורות כשלו. הווטסאפ הזה לא מתועד ולא נשמר, אנשים יכולים לעשות בתכתובות כרצונם", הם מסיימים באזהרה מהדהדת.

תגובה

בא כוחו של הרצי הלוי, עו"ד איל רוזובסקי: "אין פנייה אחת או בקשה לפגישה שהגיעו ממשרד המבקר להלוי ולא נענו בחיוב. לצערנו, לאורך הדרך המבקר פעל בחוסר ענייניות, ובאופן המעלה חשד שאינו מנהל בדיקה בתום לב. כך, למשל, המבקר האשים את הלוי כי לא נענה להזמנתו לדון על טיוטת אחד הדוחות, אף שהדבר לא היה ולא נברא.

"ישנה שאלה בסיסית שהמבקר לא הצליח לענות עליה, גם לא בפני בג"ץ: איך מישהו מספיק חשוב כדי לבקר אותו מחד, אבל לא מספיק חשוב כדי לשמוע את גרסתו לפני גיבוש טיוטה לדוח? זוהי למעשה כתיבת דוח במעמד צד אחד. ובצדק רב בג"ץ הורה לגנוז את הטיוטות שנערכו בלי פנייה למבוקרים.

"יש להצטער שהליך כה חשוב ורגיש בוצע על ידי המבקר בחריגה מסמכות, באופן חסר אחריות שחייב את בג"ץ לקבוע שאין לו סמכות ולפסול את הדוחות שנכתבו".