בית המשפט העליון קיבל פה אחד בהרכב של חמישה שופטים שתי עתירות נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, וקבע כי חלק מהליכי הביקורת שהוא מנהל על אירועי טבח השבעה באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל” חורגים מסמכותו.
אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, קוטע את נאומו של סמוטריץ' // משה בן שמחון
בפסק דין תקדימי קבע ההרכב המורחב – השופטים דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ודוד מינץ – כי על מבקר המדינה להפסיק ארבעה הליכי ביקורת הנוגעים לליבת המדיניות והאסטרטגיה הביטחונית, בעוד שארבעה הליכי ביקורת אחרים יוכלו להימשך רק לאחר פתיחתם מחדש ומתן זכות טיעון מלאה לנבדקים.
העתירה הראשונה הוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית, שטענה כי מבקר המדינה חרג מסמכותו כאשר החל לבחון סוגיות של מדיניות ואסטרטגיה ביטחונית. העתירה השנייה, שהגישה התנועה למען איכות השלטון, לא עסקה בסמכות אלא באופן ניהול הביקורת, וטענה כי המבקר גיבש טיוטות הכוללות מסקנות אישיות מבלי שניתנה לנבדקים זכות טיעון מלאה כבר בשלב גיבושן. בית המשפט קיבל את שתי העתירות.
בג”ץ הורה למבקר המדינה להימנע מהמשך ביצוע ארבע ביקורות: הלוחמה הכלכלית בטרור, לרבות מדיניות ההסדרה בעזה; הגנת הגבול ברצועת עזה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על תוכניות חמאס, הבקרה המודיעינית ושקיפות צה”ל לאויב; ומהלך אירועי 7 באוקטובר – פעילות הדרג המדיני, צה”ל ושב”כ.
בפסק הדין העיקרי כתבה השופטת דפנה ברק־ארז כי אף שסמכותו של מבקר המדינה רחבה, היא אינה בלתי מוגבלת. לדבריה, תפקידו של המבקר הוא לערוך “ביקורת” ולא “חקירה”. סמכותו היא לערוך ‘ביקורת’, שתכליתה העיקרית היא השוואת התנהלות או פעולות מסוימות לנורמה הנוהגת, להבדיל מאשר ‘חקירה’ המכוונת בעיקרה לבירור המציאות העובדתית עצמה”.
עוד נקבע כי אמנם המבקר רשאי לעסוק גם בנושאים בעלי זיקה ביטחונית, אך “סמכותו הרחבה אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון”.
"להתייחס למכלול היבטי המחדל"
אחת הסוגיות המרכזיות בפסק הדין הייתה היחס בין ביקורת המדינה לבין ועדת חקירה ממלכתית.
ברק־ארז ציינה כי לאחר שכבר הוכר הצורך בהקמת ועדת חקירה לאירועי השבכה באוקטובר, יש עדיפות לכך שנושאים אלה ייבחנו על ידה. עם זאת, היא הדגישה כי פסק הדין אינו נשען על עצם הצורך בוועדת חקירה, אלא על כך שהנושאים עצמם חורגים מגבולות סמכותו של מבקר המדינה.
אף שפסק הדין התקבל פה אחד, השופט עופר גרוסקופף חלק על הנימוק המרכזי. לדבריו, מבקר המדינה כן מוסמך עקרונית לערוך ביקורת גם בנושאים שנפסלו, כל עוד הביקורת מתמקדת בהליך קבלת ההחלטות ובאופן יישומן, ואינה מכריעה בשאלות מדיניות. אולם לשיטתו, בעת הזו אין מקום להמשיך בביקורות, משום שיש לתאם אותן עם ועדת החקירה העתידית.
גרוסקופף כתב כי ועדת החקירה היא “מנגנון אשר לא רק יכול מבחינת סמכויותיו, אלא גם צריך מבחינת ייעודו הציבורי, להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לאותו חלק מוגבל אותו יכול מבקר המדינה לבחון”.
השופט אלכס שטיין, שהצטרף לעמדת ברק־ארז, הדגיש כי לא ניתן להרחיב את סמכותו של מבקר המדינה באמצעות פרשנות. בחוות דעת קצרה כתב כי ארבע הביקורות “חורגות מסמכותו של מבקר המדינה כמרחק מזרח ממערב”, והוסיף: “לא ניתן ליצור מקור סמכות עבור רשות שלטונית, חשובה ככל שתהיה, יש מאין”.
לצד זאת, בג”ץ אישר למבקר המדינה להמשיך בביקורת בארבעה נושאים אחרים: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין־לאומית; הטיפול בחללים האזרחיים של 7 באוקטובר; מסיבת נובה – הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה; וההיערכות להגנת ערי הדרום.
אלא שגם כאן קבע בית המשפט כי המבקר פעל שלא כדין כאשר גיבש טיוטות הכוללות מסקנות אישיות עוד לפני ששמע את גרסתם של מי שעלולים להיפגע מהן.
לפיכך הורה בג”ץ לגנוז את ארבע טיוטות הדוחות, לפתוח מחדש את הליכי הביקורת, להעניק לנבדקים זכות טיעון מלאה כבר בשלב גיבוש התשתית העובדתית, ורק לאחר מכן להכין טיוטות חדשות.
ברק־ארז קבעה כי כאשר ביקורת המדינה עשויה להוביל להטלת אחריות אישית, אין להסתפק בכך שהנבדקים יגיבו רק לאחר גיבוש הטיוטה.
"להקים ועדת חקירה ממלכתית"
ממועצת אוקטובר, שהייתה שותפה לעתירה, נמסר: "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, שקובעת באופן חד וברור כי לא ניתן להחליף ועדת חקירה ממלכתית באמצעות הליכי ביקורת של מבקר המדינה.
כבר אלף ימים שהאמת נדחית, מטויחת וממתינה.
"היום קיבלנו תזכורת נוספת לכך שהדרך היחידה להגיע לחקר האמת היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית, בלתי תלויה ובעלת סמכויות מלאות לחקור את כל הדרגים.
"ביום חמישי, יום ה-1,000 למחדל, נצא לרחובות בכל רחבי הארץ כדי להזכיר שלא ניתן לקבור את האמת ולא ניתן למחוק את ההפקרה. אנו קוראים לכל אזרח ואזרחית שמבינים שאין תקומה בלי אמת להצטרף אלינו ולהשמיע קול ברור: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו".
בשבוע שעבר התייחס אנגלמן לאותה בדיקה בכנס ועידת השלטון המקומי 2026 מוני אקספו.
יש דוח על מחדל הנובה והוא מוסתר במגירה!
— Hila Abir 🐆 הילה אביר (@hilaabir) June 24, 2026
איך המדינה לא רועדת על זה? איך הציבור פה ממשיך כרגיל?
אני רוצה לדעת מה קרה לאח שלי!
תשחררו לנו את הדוח. עכשיו! pic.twitter.com/fucM785kaJ
"הבעיה שלנו ב-7.10 הייתה שלא הקשיבו לקול האחר - לא הקשיבו לתצפיתניות". אנגלמן הוסיף עוד, "חלק מהעותרים לבג״ץ ביקשו שאסיר את הפרק של האחריות האישית ואז אפרסם את הדוחות על ה-7.10 - לא הסכמתי. אנחנו שלוש שנים אחרי האירוע ואין ועדת חקירה - החוק מאפשר לי לערוך ביקורת על כך".
המבקר חשף עוד כי בידיו טיוטה שטרם אושרה לפרסום. לדבריו, "יש טיוטת דוח למסיבה ברעים שאני לא יכול לפרסם - לא מגיע להורים לקבל תשובות?".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו