השבוע הוסיף יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, עוד פריט חלומי לרשימת החיסול שלו: מכינת "בני דוד" בעלי. "מוסדות לימוד שיקדמו גזענות, שנאת להט"בים ויפעלו נגד שירות נשים בצה"ל - יפסיקו לקבל את כספי המיסים שלנו", הודיע גולן. התבטאויות שלו נגד מכינת עלי נשמעו כבר ב־2016, השנה שבה זיהה תהליכים טרום־נאציים בחברה הישראלית. ייתכן שיש קשר בעיניו בין השניים. גולן אולי מזהה תהליכים. את עם ישראל - פחות.
ההערכה שהביע גולן ללוחמים ולמפקדים שיצאו מהמכינה נראתה כמו פלסטר שהודבק בחופזה על צינור ביוב שהתפוצץ. מבחינת גולן, מכינת עלי, שכ־90% מבוגריה משרתים ביחידות קרביות ו־34 מבוגריה נפלו במלחמת התקומה, היא עול על תקציב המדינה. כמה מרבני הישיבה נשאו דברים שגולן לא אהב, ובכך מבחינתו תם הטקס. אחרי הכל, גולן איש עדין, שלא דיבר מעולם על "תתי אדם" ו"אוכלי מוות" ומעולם לא קרא לאזרחים לצור על המספרה שבה שהתה שרה נתניהו.
גולן, כמו מתמודדים אחרים ברשימת הדמוקרטים, ניחן בתאוות סגירה ראויה להערכה. בכך הוא נבדל ממתמודדים אחרים באופוזיציה. בנט, לפיד ואיזנקוט מתעטפים בצלופן של הבטחות לתקווה ואחווה - כמו ממשלת השינוי בשעתה. איזנקוט זכה לכינוי "המאמי הלאומי" על ידי נחום ברנע ב"ידיעות", רביב דרוקר כתב ב"הארץ": "הכנות, ההעמקה והרצינות שלו הן התרופה האולטימטיבית של כולנו. מגיע לו, מגיע לנו". לא כך גולן. הוא עולה לרחבה עם פטיש גדול ואש בעיניים.
ערוץ 14? יטופל. "כשאנחנו נעלה לשלטון, אנחנו נסגור את הערוץ הזה", הבטיח גולן בדצמבר 2025. "אני מגן הדמוקרטיה. יש מושג שנקרא 'דמוקרטיה מתגוננת'. לא יכול להיות שמדינה מממנת ערוץ תעמולה שחותר תחת היסודות שלה". מעניין שבנוגע לתאגיד השידור הציבורי, שממומן מכספי הציבור בסכומים גבוהים בהרבה מאשר מכינת עלי ויש שיטענו שגם בו יש תכנים שחותרים תחת יסודות המדינה (עניין של השקפה) - גולן נוקט עמדה הפוכה: קיצוץ בתקציב או צמצום של מחלקת החדשות נראה בעיניו "פגיעה מכוונת בדמוקרטיה הישראלית".
מתמודד אחר ברשימת הדמוקרטים, תומר אביטל, כבר נערך ליישום סגירת ערוץ 14. הוא הציג "תוכנית לריסוק ערוץ 14 בקדנציה הבאה", דרך הטלת קנסות על כל מה שנראה בעיניו "פייק והסתה", וכך לגרום "לערוץ התעמולה לפשוט רגל תוך חודשים". בתחילת החודש אף התבצר במשרדי הרשות השנייה בדרישה "לקבל תשובות על פשעי 14", לא פחות.
גולן מבטיח הרבה יותר מסגירת כלי תקשורת פרטי. הוא יטפל גם ברשתות החברתיות, שכן גם שם עלולים להתבטא אנשים שמקדמים ערכים פסולים. זו אינה חלילה מלחמה בחופש הביטוי. הו, לא. זו אינה דרכה של מפלגה שקוראת לעצמה "הדמוקרטים". הוא יילחם רק ב"תעמולה ברוטאלית".
הבטחתו של גולן לסגור כלי תקשורת ומוסדות חינוך, כמו גם להגביל את חופש הביטוי של מי שבעיניו הוא תועמלן ברוטאלי, מבטאת במדויק יצר עיקש של השמאל הישראלי: לא לנצח בוויכוח (או בבחירות) - אלא להשתיק את המתווכח מהצד השני. בברוטאליות. הברוטאליות של גולן היא חלק מרכזי במאבקו בחופש הביטוי. היא זו שקוסמת למצביעיו. אף אחד לא יכנה אותו המאמי הלאומי. הוא מבטיח להגשים את כל הפנטזיות האפלות של השמאל: דיכוי גלוי ועולץ של מצביעי הימין, דובריו ונבחריו. איזה כיף!
גולן הוא לא שחקן מתוחכם. הוא מבטיח להעניק לקהלו את קרקפות יריביו הפוליטיים ואת המקומות הראשונים במצעד שנואי נפשו של השמאל: דתיים, כלי תקשורת ימניים, דעות ימין. זה אמנם מחזה מרהיב וייצרי, ואין לזלזל בכנות כוונותיו. אבל כל אלה הם רק מופע הזיקוקים של החגיגה האמיתית: מחיקת הימין, שלילת זכויותיו הפוליטיות וצמצום חופש הביטוי שלו. וזו מתבצעת בבית המשפט העליון.
מוסד מכובד זה הבין כבר מזמן, שאחת מתוצאות הלוואי של הדמוקרטיה היא מימוש רצונותיו וערכיו של העם. וכדי להילחם באלה - לא די בהבטחות בחירות גרנדיוזיות. צריך לעבוד קשה, פסילה אחר פסילה, צו על תנאי אחרי צו על תנאי. יאיר גולן מדבר - בית המשפט העליון פועל.
את העם, כבר למדו רבים וטובים, אי אפשר להחליף. זה מצער, אך לא חסר תקווה: אפשר למחוק את רצונותיו ולהשתיק אותו באמצעים מכובדים יותר. להפוך את היצר היאיר־גולני להרוס, לסגור ולשבור - לסופר־אגו. להלביש את הפטיש בגלימה משפטית למראה. זו ודאי תשווה למלאכת הדיכוי מראה מהוגן. מה ששופטי העליון מרבים לכנות "מקצועי" ובשום אופן לא "פוליטי".
השידורים החיים מדיוני בג"ץ חשפו את מנגנון הפעולה של בית המשפט, והחושפני שבהם היה זה שנערך בתחילת השבוע בעניין החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. השופטים התייחסו בגסות רוח לנציגי הממשלה והכנסת, קטעו אותם (לעיתים בצעקות) ללא הפסקה, התעלפו בזעזוע מעצם הרעיון שמישהו חושד בהם שגם להם יש אידיאולוגיה ודעות פוליטיות, קוננו על שינוי משטר ועל פוליטיזציה של השיפוט, קשרו לעצמם כתרים של מקצועיות, ויצחק עמית קבע "מי יודע יותר טוב? אנחנו". וכל זה מבלי להשתמש ולו בטיעון משפטי אחד!
השופטים התייחסו בגסות רוח לנציגי הממשלה והכנסת, קטעו אותם (לעיתים בצעקות) ללא הפסקה, התעלפו בזעזוע מעצם הרעיון שמישהו חושד בהם שגם להם יש אידיאולוגיה ודעות פוליטיות - וכל זה מבלי להשתמש ולו בטיעון משפטי אחד!
אפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בשיעור חברה שבו המורים מדברים ומפריעים הרבה יותר מהתלמידים. אפשר היה לטעות ולחשוב שתפקיד בית המשפט העליון הוא לתת ציון נכשל לתלמידים קשי־חינוך. כך הם רואים את ציבור הבוחרים. זו דמותו של העם בעיניהם.
את מה שמבטיח גולן בקמפיין בחירות, מקיימים שופטי בית המשפט העליון. הם אחיו התאום, המעונב והמסורק, של הבריון השכונתי. גם גולן וגם השופטים מציגים את עצמם כמגיני הדמוקרטיה, ושניהם פועלים לשחיקתה. ההבדל היחיד ביניהם הוא שגולן מאיים עליה עם פטיש חמישה קילו והם - מרסקים אותה בהינף גלימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו