במרחק חצי שעה נסיעה מקריית הממשלה, יושב לו פרטנר ומחכה

מחצית השעה נסיעה מקריית הממשלה בירושלים יושב הפרטנר שאיתו אין נפגשים. לתירוצים אין סוף: הוא חלש מדי, הוא זקן מדי, גינוייו לטרור עמומים מדי, וההתנגדות הנחרצת שלו לשימוש באלימות היא, בעצם, הפעלת "טרור דיפלומטי" המבקש מן העולם להכיר במדינה פלסטינית ופוגע בישראל. בעבודת הדוקטורט שלו הוא המעיט בהיקף שואת יהודי אירופה, ועוד, ועוד.

לא, הוא איננו כליל השלמות, ולא פעם החמיץ הזדמנויות לקדם תהליך שלום אינטנסיבי עם ישראל. בשונה מאיתנו הוא אינו נעשה צעיר יותר, אבל הוא ממוקד, ובקיא במתרחש. יש לא מעט שחיתות ברשות שבראשותו, וקשה לדעת אם יעילים הם הצעדים שנקט לאחרונה כדי לטפל בכך.

הוא מאמין ביכולתו להקים את המדינה הפלסטינית המפורזת לצד ישראל. הוא אינו סולח לחמאס על שטירפד מאמצים שונים לשלום, ואינו שוכח באיזו אכזריות נלחם החמאס, בדיוק לפני 19 שנה, באנשי הפת"ח בעזה. אכזריות המזכירה מאוד את זו שהתפרצה ב-7 באוקטובר 2023.

הוא יודע שהפלסטינים יוכלו ליהנות מאוד משיתוף פעולה הדוק עם ישראל, לא רק בתחום הביטחון (שאודותיו – כמו ההנהגה הישראלית - הוא ממעט לדבר, למרות שהיא יעילה ומשמעותית מאוד), אלא גם בתחומים כמו כלכלה, תיירות ומדע, ומייחל לרגע שבו הדבר יהיה אפשרי. הוא מאמין שהנשיא טראמפ מעוניין לקדם את השלום באזור, וכי מסמך 20 הנקודות שלו, אשר אומץ על ידי ישראל ועל ידי ההנהגה הפלסטינית, הוא בסיס ראוי למשא ומתן בין ישראל והפלסטינים. זהו מו"מ שהוא מעוניין לנהל עם כל מי שייבחר להנהיג את ישראל, מייד לאחר הבחירות.

מצבה הכלכלי של הרשות הפלסטינית בכי רע. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' מצליח להתעלל ברשות בתואנות שונות. נראה שהוא עושה זאת מתוך דבקות באמונה כי ככל שירע מצבם של הפלסטינים כך יגדל הסיכוי לגרום להם להסתלק מכאן (הוא איננו מבין שבינתיים דווקא יהודים עוזבים את ישראל ברבבותיהם). אבל השכן אינו מרים ידיים. הוא מאמין שיש בצד הישראלי לא מעט אנשים המבינים כי אין טעם לבזבז את חייהם על גרימת פרובוקציות לשכניהם. הוא תמיד יזכור את נעוריו לצד יהודים בצפת. לא, אין לו כוונה לשוב לשם. זו זכות שעליה ויתר מזמן...

מה חושבים לעצמם אנשים שאינם מוכנים לוותר על הדמוקרטיה הישראלית, והמבינים כי כבר אין רוב יהודי ממערב לירדן? הרי בסופו של דבר הם ימצאו עצמם עושים את מעשה אריק שרון גם ביהודה ושומרון, כדי להבטיח את קיומו של הגבול.

מה חושבים לעצמם אנשים המבינים כי כבר אין רוב יהודי ממערב לירדן? הרי בסופו של דבר הם ימצאו עצמם עושים את מעשה אריק שרון גם ביהודה ושומרון, כדי להבטיח את קיומו של הגבול. האם הם יעדיפו מהלך חד צדדי ויזרקו את המפתחות אל מעבר לגבול, או שיעדיפו פרטנר?

האם הם יעדיפו מהלך חד צדדי, ויזרקו את המפתחות אל מעבר לגבול, או שיעדיפו פרטנר? מי יתקע כף לידם שכאשר יבינו שמוכרחים לעשות מעשה, עדיין יחכה להם, במרחק חצי שעה מקריית הממשלה, מישהו שוויתר על כל כוונה להשתמש בכוח, ואשר מאמין בכל ליבו בצורך לקיים שיתוף פעולה פורה עם ישראל?

לעקוף את העוקפים

אי אפשר להסכים, בשום אופן, למבנה שהמציאו האמריקנים והאיראנים באשר ליחסי ישראל-חיזבאללה. ישראל ולבנון הן שתי מדינות ריבוניות הרוצות מאוד בשלום ביניהן, והרואות בחיזבאללה אויב שחובה לבולמו ולא לפטמו. אין לנו שום צורך ברעיון העוועים של "תא תיאום" שבו יישבו הפקיסטנים, הקטארים והאיראנים, ויעבירו מסרים בינינו ובין ארגון הטרור חיזבאללה, או ישפטו בינינו אם נאשים זה את זה בכך שהזולת היה זה שהחל בפעולה אלימה כלשהי.

קשה להאמין שידידינו האמריקנים הסכימו להצעה מוטרפת שכזו. הכרחי לאתר מייד אכסניה חשאית, שבה יישבו מביני דבר ישראלים ולבנונים (עם או בלי קשר להליך המתרחש כרגע בוושינגטון בין הצדדים) ויכינו טיוטה להסכם שלום מלא בין שתי המדינות, אשר יכלול פרק מפורט בנושאי ביטחון.

הכרחי לאתר מייד אכסניה חשאית, שבה יישבו מביני דבר ישראלים ולבנונים (עם או בלי קשר להליך המתרחש כרגע בוושינגטון בין הצדדים) ויכינו טיוטה להסכם שלום מלא בין שתי המדינות

כשחוזה השלום יאושר בשני הפרלמנטים יתייתר "תא התיאום". אם נרצה להעביר מסרים לחיזבאללה, נעשה זאת רק באמצעות הריבון הלבנוני.