אילו אבו מאזן, יו"ר הרשות הפלשתינית משנת 2005 - או נשיא פלשתין, כפי שמכנים אותו ידידיו בבירות השונות - רק היה יודע איזו פצצה קבורה במשרד ירושלמי רגיל למראה, מרחק קילומטרים ספורים מארמונו שבמוקטעה של רמאללה.
לא שיש לנו אשליות בקשר לאבו מאזן. הרקורד המוכח שלו כולל הפעלה רבת־שנים של פעילות טרור, הסתה ישירה להרג יהודים ומימון נדיב של מחבלים מרצחים, המרצים את עונשם בבתי כלא ישראליים, ושל בני משפחותיהם. אלא שאת כל אלה לא ממש מחשיבים בעולם. אם אפילו פשעיו של ארכי־מחבל כמו יאסר ערפאת נשכחו לו והומרו בפרס נובל לשלום מביש במיוחד - מה נתפלא על ההלבנה של סגנו, שתמיד היה כינור שני?
אבו מאזן בגרמניה: ישראל ביצעה בנו 50 שואות // צילום ארכיון: סוכנויות הידיעות
"בשל האפרוריות וחוסר הפופולריות שלו, מחמוד עבאס - אבו מאזן, בכינויו המוכר במזרח התיכון - אכן נגרר מאחור, אך זאת למעט תחום אחד, שבו הוא ראוי לתואר שיאן", אומר יגאל כרמון, המייסד והנשיא של מכון המחקר ממרי, שכיהן בעבר כיועץ ללחימה בטרור של ראשי הממשלה יצחק שמיר ויצחק רבין, ומניח על השולחן לפניי ספר בכריכה פשוטה. "שיאנים לרוב מתגאים בשיאים שקבעו. לא כך אבו מאזן - הוא דווקא עשה הכל כדי להסתיר את שיאו. הבה נעזור לו ונציג את השיא הזה במלואו לראשונה, אף כי באיחור של 40 שנה".
כרמון צודק: אנשים נוטים לפרסם את מעשיהם ברבים, קל וחומר כשמדובר במעשה ככתיבת עבודה אקדמית לקבלת תואר מתקדם. שמו של אבו מאזן אמנם מתנוסס ברוסית על הכריכה של עבודת הדוקטורט שלו, שמונחת לפניי, אבל קצת מעליו רשום "לשימוש פנים־ארגוני" - שם קוד סובייטי לסיווג סודי ולאיסור חמור להוציא את החומר מחוג מצומצם של שותפי סוד. הפטרונים הסובייטים ידעו היטב מדוע הם דנים את ה"הישג המדעי" של הדוקטור הטרי אבו מאזן לשמירת נצח בספרייה סגורה ומפוקחת־קג"ב. גם המחבר כנראה ידע.
הסוכן קרוטוב
"הקשר ההדוק בין בריה"מ הקומוניסטית לבין תנועות הטרור הפלשתיניות החל מייד אחרי מלחמת ששת הימים, וראשיתו בביקור הסודי שערך ערפאת במוסקבה ביולי 1968. כבר ברור היה שבתוך כמה חודשים הוא הופך להיות ראש אש"ף, ושאש"ף הופך להיות ארגון־גג לכלל ארגוני המחבלים", מספר פרופ' מיכאל לסקר, מזרחן ומומחה לעולם הערבי וליחסים בינו לבין המעצמות.
"הצמרת הסובייטית שוכנעה באמצעות המאמצים של רודן מצרים, נאצר, להתחיל להגיש סיוע לאש"ף ולארגונים החברים בו, בעיקר לפת"ח. תחילה היה זה נשק קל, ובהמשך הסיוע גדל לנשק כבד יותר ולנושאים שמעבר לנשק. לפני כן, אש"ף נהנה בעיקר מהתמיכה של סין, אך בהנהגת ערפאת הוא הפך ללקוח העיקרי של בריה"מ".
פרופ' לסקר מציין שהארגונים הפלשתיניים לא נראו מהפכניים מספיק בעיני הסובייטים. ערפאת ועמיתיו לשפיכות הדמים נעדרו משנה קומוניסטית. למרות זאת, ברז'נייב ושאר ראשי בריה"מ הסיקו כי ניתן להפוך אותם לכלי שרת לקידום ההשפעה הסובייטית באגן הים התיכון ובמזרח התיכון. היה זה חלק מהתחרות הבין־מעצמתית מול ארה"ב. שלא במפתיע, המשימה לעזור למחבלים הוטלה על הקג"ב, השירות החשאי הכל־יכול של בריה"מ.
"נוסף על נשק, הסובייטים סיפקו כסף לאש"ף, ובאופן פרטני לארגוני מחבלים כמו פת"ח, החזית העממית לשחרור פלשתין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין. הם דאגו לאמן אותם, בין שבעצמם ובין שבאמצעות מדינות גרורות בגוש הסוציאליסטי", מוסיף פרופ' לסקר.
"הם אירחו את הפעילים של ארגוני הטרור במוסקבה, כדי שאלה ילמדו שם במוסדות להשכלה גבוהה. האוניברסיטה לידידות העמים על שם פטריס לומומבה, האוניברסיטה של הקג"ב, היתה הבולטת שבהם. לימדו אותם שם תעמולה, ודברים נוספים שנחשבו מועילים במאבק. אחד מהמניעים של בריה"מ, כפי שכתב ראש הקג"ב אנדרופוב לברז'נייב בדוח סודי ביותר, היה לשלוט ולהשפיע על פעילות ארגוני הטרור ולנתב אותה לפי צרכיה, לפעמים לרסן ולפעמים להגביר, כדי לקדם את האינטרסים שלה בחשאיות מרבית".
"ארכיון מיטרוחין" הוא הכינוי לאוסף מסמכים של עריק סובייטי שפורסם לפני כעשור בבריטניה. הוא הוגדר בתור "מקור המודיעין היחידני החשוב ביותר אי־פעם". שם, בין הדפים, נחשף כי אבו מאזן גויס בתקופת השהייה במוסקבה, בתחילת שנות ה־80, להיות סוכן קג"ב. מאז הוא הופיע במסמכי הארגון כ"הסוכן קרוטוב".
שמו של מחמוד עבאס אכן הופיע באותה העת ברשימת הסטודנטים בלימודי המשך של אוניברסיטת לומומבה. תוצאת הלימודים היתה עבודת דוקטורט עם הכותרת "הקשרים בין הציונות לנאציזם (1933-1945)", שהוכנה בידי הסטודנט אבו מאזן דווקא במסגרת המכון ללימודי המזרח של האקדמיה למדעים של בריה"מ.
בראש המכון עמד באותן השנים יבגני פרימקוב, מזרחן ביום ואיש למשימות מיוחדות מטעם הקג"ב בלילה. פרימקוב מינה באופן אישי את יד ימינו, ולדימיר קיסיליוב, למנחה האקדמי של אבו מאזן. ככל הנראה, הוא גם זה שהחליט לנעול את עבודת הדוקטורט ה"מפוארת" מאחורי סורג ובריח של צנזורה מייד אחרי הגשתה, כדי שעיניים זרות לא יגלו את דעותיו של מי שהסתמן כבן טיפוחיה של בריה"מ.
למרות בוא תקופת ה"גלאסנוסט" (הפתיחוּת) של בריה"מ בשלהי שנות ה־80, והתפרקותה בתחילת שנות ה־90, הגישה לעבודת הדוקטורט של אבו מאזן לא התאפשרה גם אז. לא מן הנמנע שהדבר קשור למינויו של פרימקוב לסגן מפקד הקג"ב ולראש שירות ריגול החוץ־הרוסי, שקם על חורבות הקג"ב בעידן הפוסט־סובייטי.
בהמשך לכך, כשאבו מאזן החל לעלות לגדולה בהיררכיה של המוקטעה, הפיקוח על הדוקטורט הנפיץ רק הוגבר. בניגוד למחבר עצמו, הרוסים הבינו כי בליל עלילות הדם התחוב בין דפיו טומן בחובו מבוכה רבתי במקרה הטוב, והעמדה לדין על הכחשת שואה בכמה ממדינות אירופה במקרה הרע. המאמצים של כרמון, שאותם הוא לא מפרט, הביאו לחילוץ העבודה מן המרתף הסודי במוסקבה, וכעת - לחשיפתה הראשונה במלואה בישראל.
הסכם עם השטן
מי שמתיישב לקרוא את עבודת הדוקטורט המלאה של אבו מאזן, כדאי שייטול מבעוד מועד מנה גדושה של תרופות נגד בחילה. זה לא ייקח הרבה זמן - 119 עמודים של טקסט בפונט גדול, מתוכם 14 עמודי מבוא, מעידים שהדוקטורנט מאש"ף לא היה חרוץ מדי, אבל תמצאו שם את כל הקלישאות האנטישמיות של הכחשת השואה שהומצאו לפניו, וגם כאלה שיו"ר הרשות הפלשתינית לעתיד יכול לרשום עליהן פטנט. שיאן, כבר אמרנו?
"המסקנה שאליה מוביל המחבר היא ששואת היהודים היתה פרויקט משותף של הנאצים ושל התנועה הציונית שנואת נפשו", מתמצת כרמון. ראוי לציין שקיסיליוב העיד בזיכרונותיו כי היה בהלם לאחר ששמע מתלמידו את נושא הדוקטורט לראשונה. "נראה היה לי בלתי סביר לחלוטין שיכלו להתקיים קשרים, ואפילו, כפי שהתברר אחר כך, שיתוף פעולה, בין הפכים כמו הנאציזם והתנועה הציונית, ששמה לה למטרה לבנות מולדת ליהודים בצורת בית לאומי יהודי, ואחר כך בצורת מדינה יהודית", כתב שנים אחרי המפגש ההוא.
אלא שקיסיליוב כנראה לא העריך מספיק את כישורי התעמולה שרכש אבו מאזן באולמות ההרצאות של אוניברסיטת לומומבה, או שמא פשוט היתמם. ארסנל הפרופגנדה הסובייטי הכיל כלים מגוונים, ואבו מאזן צלל לתוכו בחדווה.
"מניפולציה היתה הכלי העיקרי שלו", מעיר כרמון. "חלק ניכר מהדוקטורט עוסק בפרשת 'הסכם העברה' - הסכם שנחתם בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית בקיץ 1933, כדי לאפשר ליהודי גרמניה למכור נכסי דלא ניידי, טובין ורכוש אחר שבבעלותם בשטחים שנמצאים תחת שלטון גרמניה הנאצית טרם יופקעו בידי השלטונות הנאציים, ולהעביר את התמורה לארץ ישראל בסחורות שנרכשו בגרמניה.
"ההסכם עורר בזמן עשייתו פולמוס קשה והעלה שאלות מוסריות קשות. חוגים בתנועה הציונית ומחוצה לה התנגדו לו, אבל נדרשות מניפולציה רבתי ועזות מצח כדי להציג אותו כשיתוף פעולה בין הנאצים לציונים. זהו שיתוף פעולה בין אנס לנאנסת, או בין תליין לקורבנו, שמבקש לדחוק את הקץ. גם אחרי תחילת הרדיפות נגדם בשנת 1933, יהודי גרמניה התקשו להפנים שהעתיד טומן בחובו כליה, והיססו להגר ממנה כי החוקים הנאציים מנעו מהם לקחת רכוש. 'הסכם העברה', על כל הדילמות המוסריות של הסכם עם השטן, אִפשר להם לצאת. בלעדי ההסכם הזה - כמה רבבות מיהודי גרמניה היו נשארים בה עד שהשערים היו ננעלים בפניהם".
כמה עמודים אחרי מניפולציית "הסכם העברה", אבו מאזן נוקט מניפולציה הפוכה: הפעם הוא טוען שבשלהי שנת 1942 עלתה האפשרות להציל 70 אלף יהודי טרנסילבניה באמצעות השטתם בספינות תחת דגלי הוותיקן. לדבריו, כל מה שנדרש לכך היה תשלום בסך 50 דולר לאדם, ובסך הכל 3.5 מיליון דולר, אבל הציונים האמריקנים הכחישו את קיום ההצעה ומנעו את גיוס הכספים לפדיון אחיהם.
גם במקרה הזה הטענות העובדתיות של אבו מאזן מצוצות מן האצבע, אבל הן לא העיקר. מה שחשוב הוא שבאמצעותן אפשר לראות את צורת החשיבה שלו ואת אופן הסתכלותו על העם היהודי: אם הציונים משלמים לרודפיהם כסף כדי לפדות את אחיהם - זהו לדידו שיתוף פעולה עם הרוצחים. אם הם לא משלמים את הכסף - לפי אבו מאזן, זהו שוב שיתוף פעולה עם הרוצחים. ככה זה כשהחלטת מראש להשחיר את הציונות, העובדות לא יסיטו אותך מהמשימה.
אבו מאזן מפזר לאורך הטקסט רמיזות ואמירות עמומות, שלפיהן ניתן היה להציל את קורבנות השואה לולא הציונים - הוא רק לא מפרט איך. במקום זאת, הוא מזייף טענה שקרית ומדהימה ברשעותה, וכותב: "לשליחים הציונים ניתנה זכות גישה חופשית למחנות הריכוז במטרה למצוא אנשים מתאימים, ולוותר על אנשים אחרים שלא מתאימים ושלא אמורים לצאת ממחנות הריכוז בחיים". הקורא התמים מקבל את הרושם שהציונים ניהלו את הסלקציה במחנות הנאציים וקבעו מי לחיים ומי למוות, ושהנאצים עצמם סייעו להם לארגן את העלייה של יהודים צעירים המתאימים ליישב את השממה של ארץ ישראל. דבר מכך, כמובן, לא היה ולא נברא.
כדי להעצים אצל הקורא את התחושה שלציונים היה אינטרס להגביר את הסבל של בני עמם - הוא ממציא סיפור נוסף, וטוען שבשנת 1943 "נוצרה ההזדמנות לשלוח לגטאות היהודים באירופה חבילות עם מזון, תרופות ובגדים". את המשך הסיפור לא קשה לנחש. אבו מאזן טוען שהציונים הכשילו את מימוש היוזמה, אף על פי שהצלב האדום הבינלאומי היה מוכן להירתם אליה.
ההאשמה ההזויה הזו, כמובן, לא מתיישבת עם המחקר ההיסטורי. המקום היחיד שאליו התירו הנאצים להעביר חבילות היה גטו טרזין, חלון הראווה של התעמולה הנאצית, שנועד להוליך שולל את דעת הקהל העולמית - ומשלחות הצלב האדום הבינלאומי אכן נפלו בפח כאשר ביקרו בו. הן התרשמו ממסך העשן השקרי של הנאצים, וחזרו אחרי שהשתכנעו שהגרמנים לא פוגעים ביהודים - ובוודאי לא משמידים אותם.
הצוללת הסובייטית
זאת אינה הדוגמה היחידה של שקריו של אבו מאזן בניסיונו "להוכיח" את הקונספירציה שהתנועה הציונית - על פלגיה השונים - קשרה, לדבריו, נגד העם היהודי. שקרים אחרים עולים לכדי עלילות דם של ממש. אבו מאזן ניסה לפתח תזה, שלפיה הציונים רצחו במכוון יהודים שניסו להימלט מהנאצים במסגרת העלייה הבלתי־לגאלית לארץ, שאותה ארגנו הציונים עצמם. כדי להגיע למסקנה המבוקשת, אבו מאזן בוחר שתי פרשות שבהן הפלגתן של ספינות הפליטים הסתיימה בטרגדיה: את פרשת "פאטריה" ואת פרשת "סטרומה".
פרשת "פאטריה" התרחשה בנובמבר 1940. השלטונות הבריטיים העלו על סיפונה בחיפה פליטים יהודים שהגיעו לארץ ללא אישורים, במטרה לגרשם למאוריציוס. כדי למנוע את הגירוש, הוחלט בארגון ההגנה לפוצץ בספינה פצצה שתשבית אותה. למרבה האסון, אופן הפיצוץ ועוצמתו לא חושבו נכון. הפיצוץ קרע חור בגוף הספינה, והיא נטתה לצד ושקעה במהירות. רוב האנשים ששהו על הסיפון חולצו, אך רבים אחרים - בין 260 ל־300 איש - נספו באסון.
האסון של "סטרומה" האפיל בהיקפו על אסון "פאטריה". "סטרומה" יצאה לדרכה לארץ ישראל מקונסטנצה הרומנית שבים השחור בדצמבר 1941, כשעל סיפונה כמעט 800 פליטים יהודים. בשל כשלים במנוע נעצרה הספינה שוב ושוב, והרשויות הטורקיות נאלצו לגרור אותה ממקום למקום, עד שב־24 בפברואר 1942 צוללת סובייטית שיגרה לעברה טורפדו והטביעה אותה על כל נוסעיה, שנספו כולם - למעט שורד אחד.
עד כאן העובדות על שתי הטרגדיות האיומות. ואולם, אצל אבו מאזן הן הופכות לקונספירציה. במסמך שכתב, הוא משוכנע ומנסה לשכנע את קוראיו שאת שתי האוניות הטביעו הציונים בכוונת מכוון. די ברור שבבריה"מ של שנות ה־80 אסור היה להזכיר את האחריות הסובייטית להטבעת "סטרומה", אף שכל המידע על אודות גורלה היה מצוי בידי הרשויות הסובייטיות כבר בסמוך לאירוע. ובכל זאת, הטלת אשם שקרי על הקורבנות - הציונים שניהלו את מסע ההצלה של "סטרומה" מאירופה הכבושה - תוך הלבנת האשמים האמיתיים, מצריכה ציניות ברמה שטנית ממש.
הציניות לבדה לא מספיקה, כי גם מעינו של אבו מאזן לא נעלם כשל לוגי - למה שהציונים ירצו להטביע את הספינות אחרי שהם עצמם התאמצו והסתכנו כדי להוציאן לדרך ולהביאן לארץ ישראל? כדי להתגבר על כך, אבו מאזן ממציא "הסבר" שבנסיבות אחרות היה מעורר גיחוך. לדבריו, ב"פאטריה" וב"סטרומה" היו יהודים "לא נכונים", שלא נבחרו בידי הציונים ולא התאימו לתוכניותיהם ליישוב הארץ.
אבו מאזן הכיר את הכללים הפסבדו־מדעיים ששררו בבריה"מ, ושנאכפו ביתר שאת ביחס לדוקטורנטים שבאו למוסקבה מהעולם השלישי. כצפוי, בדוקטורט שלו משובצים ציטוטים נבחרים של קרל מרקס ושל לנין (שבלעדיהם לשום עבודה אקדמית לא היה קיום במציאות הסובייטית), אך לא רק שלהם.
הדוקטורנט להכחשת השואה הבין לא רע באיזה צד מרוחה החמאה. פרימקוב וארגונו פורסים עליך חסות, מספקים נשק וכסף ומסדרים לך תואר דוקטור? עליך להחזיר לפרימקוב טובה תחת טובה. וכך, אנחנו מוצאים את אבו מאזן מביא את הציטוט השקרי הבא של פרימקוב, שאותו הוא מכנה "חוקר סובייטי": "במהלך מלחמת העולם השנייה, הציונים לא נטלו חלק במאבק פעיל נגד הפשיזם. ההיסטוריה לא מכירה עובדות של גיוס המונים בידי הציונים למאבק בפשיזם הגרמני".
מה עם המרידות הרבות בגטאות הגדולים והקטנים, שרובן הונהגו בידי הנוער הציוני? מה עם ההתגייסות ההמונית של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי, דווקא בשעה שבה רבים באוכלוסייה הערבית של הארץ, ובוודאי ראשיה, כמו המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, התייצבו לצד הנאצים?
"מיתוס הפאסיביות והפחדנות היהודית לנוכח ההשמדה טופח בבריה"מ, שביקשה לקבע בתודעת אזרחיה שהיהודים יכלו להינצל רק בזכות הפרולטריון הסובייטי שחש לעזרתם", מסביר כרמון. אבל אבו מאזן לא רק מעלים עין מההתנגדות היהודית, שהתבססה על תנועות ציוניות מכל הזרמים. באחרית הדבר הוא מזייף יש מאין מסקנה נוספת, וטוען: "מנהיגי המרכזים הציוניים שאפו להסתיר מדעת הקהל את עובדות ההתנגדות היהודית", ובאותה הנשימה כותב שהציונים עשו זאת כדי להשתתף במו"מ לשלום אחרי המלחמה. מטרתם, לדבריו, היתה לדרוש את חלקם בפירות הניצחון של בני הברית. התגעגעתם למוטיב האנטישמי המוכר כל כך שהיהודים יעשו הכל כדי להרוויח כסף? קיבלתם אותו מאבו מאזן.
על גבו של הילברג
"אף על פי שהדוקטורט עוסק לכאורה בשואת היהודים, מבחינת אבו מאזן הרי לא היה אפשר שלא לכלול בו מוטיב נוסף מבית היוצר של הפרופגנדה הסובייטית - את הטענה ששוללת את ייחודיות השואה ושמבקשת להסביר שהנאצים התייחסו באותה הצורה לכולם", מוסיף כרמון. "אולי אבו מאזן שאל את זה מתועמלנים סובייטיים אחרים, אבל הנה הוא כותב בדוקטורט, שחור על גבי לבן: 'כל האוכלוסייה של האזורים הכבושים בידי הנאצים (יהודים ולא יהודים) היתה תחת השפעה של אותה מכונה נאצית צבאית אכזרית'".
כרמון מפנה את תשומת ליבי לכך שהכחשת השואה מעולם לא הפריעה לאבו מאזן לטעון שישראל מבצעת בערביי הארץ שואה כפי שהנאצים ביצעו ביהודים. רק בקיץ 2022 אמר אבו מאזן כי ישראל ביצעה "50 מעשי טבח ב־50 כפרים פלשתיניים, 50 שואות". אמירה דומה מופיעה גם בדוקטורט, ועוד מתובלת בקורטוב של רמיזה לקונספירציה בינלאומית, בסגנון הפרוטוקולים של זקני ציון. "מדיניות הג'נוסייד ביחס לעם הערבי של פלשתין, שמנוהלת בידי הממשלה הציונית הישראלית, בתמיכת ארה"ב ומרכזים ציוניים בינלאומיים, למעשה משחזרת את פשעי הנאצים נגד היהודים בשנות מלחמת העולם השנייה, ומכוונת להקים במזרח התיכון אימפריה משלה - את ישראל הגדולה", כתב אז.
האם עבודת הדוקטורט של אבו מאזן היא פשוט אוסף של קלישאות שקריות מבית היוצר של התעמולה הסובייטית, ותו לא? מהמסמך נראה שהוא הלך הרבה יותר רחוק, או ליתר דיוק - ירד הרבה יותר נמוך. נכון שרוב המרכיבים בעבודה הם שכתוב של שקרים סובייטיים מוכרים, אבל אבו מאזן לא התאפק ושזר בתוכם שקרים משלו. אחד מהם עוסק בנושא החביב על כל מכחישי השואה - מספר היהודים שהושמדו בידי הנאצים ועוזריהם. התעמולה הסובייטית לפחות לא ניסתה לטעון שהיהודים ניפחו את מספר הקורבנות. אבו מאזן דווקא כן רומז לכך, ועוד בדרך נכלולית ומרושעת במיוחד.
"אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים מדויקים או ממצאים מדעיים בדוקים באשר למספר הקורבנות האלה", אבו מאזן פותח ביובש, כמי שמצטער בשם המדע שהנאצים לא רשמו למען מסקנותיו הסטטיסטיות את כל היהודים לפני שירו בהם או שרפו אותם חיים. הוא עובר מייד למשפט מדהים בחוצפתו: "לפי הנתונים של החוקר האנגלי ר. הילברג, שהתמחה במיוחד בחקר בעיית השואה, מספר הקורבנות של הג'נוסייד ההיטלראי בקרב היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא 896 אלף בני אדם".
הערת שוליים שהוסיף בתחתית הדף מציינת לכאורה היכן הילברג כתב זאת: בעמוד 670 בספרו "The Destruction of the European Jews" - ספר יסוד במחקר השואה. לא התעצלתי, ופתחתי את הספר בעמוד המדובר. לא היה שם מספר כזה. לא שם, ולא בשום מקור אחר בספר.
אבו מאזן רצה להעביר לקוראיו את המסר שהמספר 6 מיליון הוא מנופח, וכדי לשוות למסר השקרי הזה מהימנות - ייחס אותו במרמה לבר־סמכא. ולא סתם בר־סמכא: שמו של ראול הילברג, שורד שואה יליד וינה, הלך לפניו כגדול ההיסטוריונים של השואה. 26 איש מבני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים. הילברג עצמו הודה שהמספר העצום הזה היה עבורו אחד מהמניעים לעסוק דווקא בשואה, ולא בנושא היסטורי אחר.
מניע נוסף של הילברג התעורר בשנת 1947, בתור סטודנט מתחיל בברוקלין קולג', כשהוא הזדמן להרצאה של ההיסטוריון הנס רוזנברג. "הפשעים הנוראים ביותר כלפי אוכלוסייה אזרחית בזמנים המודרניים נעשו בעת הכיבוש הנפוליאוני של ספרד", טען המרצה בשלב מסוים, והילברג הצעיר, שהספיק להיחשף לזוועות הנאצים בזמן שירותו בצבא האמריקני בסוף המלחמה, לא יכול היה לשבת בשקט.
"איך אתה יכול לדלג על הרצח של 6 מיליון יהודים?" הוא צעק לעבר רוזנברג. הילברג הלך לעולמו בשנת 2007 אחרי קריירה אקדמית מפוארת, בלי לדעת שאבו מאזן ניסה לבסס עליו - דווקא עליו, האיש שהבין את גודל האסון שפקד את העם היהודי כבר בסמוך לו - את השקר השפל שלו.
עם זאת, הדמיון בין עבודת הדוקטורט הנחשפת של אבו מאזן לבין כמה "עבודות" תעמולתיות מהעידן הסובייטי מעלה את ההשערה שאבן מאזן פשוט העתיק חלקים מן הדוקטורט מעמיתיו למלאכת הפרופגנדה, עם או בלי ידיעתם. קטעים שלמים בדוקטורט זהים, אחד לאחד, לקטעים במאמרים שונים של המנחה, קיסיליוב.
"ייתכן שנוסף על דוקטורט בהכחשת השואה, אבו מאזן ראוי גם לתואר בפלגיאט", מסכים כרמון. "את ההיבט הזה צריכה היתה לבדוק הוועדה לתארים מתקדמים בבריה"מ, אבל אנשיה, ללא ספק, קיבלו הוראה מלמעלה לזכות את אבו מאזן בתואר בלי שאלות מיותרות, ולאפשר לו לחזור לעיסוקו היומיומי בטרור מהר ככל הניתן.
"כך או אחרת, ההשערה שהעבודה הועתקה בחלקה לא פוטרת את אבו מאזן מהאחריות לדברים המחפירים שמופיעים בה, ושהיו צריכים להביא אותו לספסל הנאשמים באשמת הכחשת שואה. התבטאויותיו של אבו מאזן לאורך השנים שחלפו מאז כתיבת עבודת הדוקטורט שלו, ובמיוחד בשנים האחרונות, מוכיחות מעבר לכל ספק שאלה הן דעותיו האמיתיות והעקביות, ושהוא עומד מאחוריהן גם היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו