20 שנה אחרי הגירוש מגוש קטיף ("ההתנתקות", בשמה המכובס), הגיעה העת לחזור אל הקשר בין המהלך שרקחו ממניעים לא ברורים אריאל שרון וחבורתו, לבין טבח שמחת תורה ב־7 באוקטובר 2023.
יום אחד, כשיחקרו כאן את האירועים שהובילו לטבח, יתברר שיחד עם הסכמי אוסלו ב־1994, עסקת שליט ב־2011 (שחרור מאות המחבלים שהגו וחוללו את הטבח הנורא 12 שנה לאחר מכן) ומדיניות "חמאס כרע במיעוטו" - גם ל"התנתקות" ולהרס גוש קטיף ויישובי התוחמת הצפונית יש מקום מרכזי באסון שפקד אותנו.
נתניהו מצביע בעד ההתנתקות // ערוץ הכנסת
אסור שנדלג על כך: נתוני היסוד הרלוונטיים ביותר לבירור הזיקה שבין ההתנתקות לבין כל מה שבא אחריה נוגעים לשלושה תאריכים: יוני 1967, אז השתלט צה"ל על הרצועה במלחמת ששת הימים; מאי 1994, אז העבירה ישראל לפלשתינים 80% משטחי הרצועה במסגרת הסכמי אוסלו; ואוגוסט 2005, שבו נעקרו ללא תכלית גוש קטיף, כפר דרום ונצרים, הוחרבו 21 יישובים, ואלפי יהודים גורשו מבתיהם.
בתקופה הראשונה, בין 1967 ל־1994, לא נרשם ולו אירוע אחד של ירי תלול מסלול משטחי עזה לעבר ישראל. הירי החל רק במהלך התקופה השנייה, אחרי 1994 (ימי אוסלו), כשצה"ל עזב את השטח, וכשבעזה החלה לשגשג תעשיית ההברחות בעיקר דרך "פילדלפי", וייצור הטילים.
תחילה התמקדה האש בגוש קטיף, שהפך בפועל לרצועת הביטחון של תושבי הדרום. עד להתנתקות נורו על הגוש יותר מ־6,000 רקטות ופצצות מרגמה. על שדרות ירו לראשונה רק ב־2001. בסך הכל, עד להתנתקות, נורו על יישובים בדרום - ובכלל זה על שדרות - כ־600 רקטות.
בתקופה השלישית, לאחר ההתנתקות, נורו על ישראל יותר מ־40 אלף פצמ"רים, רקטות וטילים, כ־2,150 טילים בממוצע לשנה, כ־180 בממוצע לחודש. הטענה שגם קודם ירו עלינו פצמ"רים וטילים היתה נכונה רק במידה מועטה, ושקרית במידה רבה. ירו, אבל רק מעט, ורק לעוטף עזה. אחר כך ירו הרבה וגם לעומק ישראל, ויכולת הייצור העצמית השתפרה פלאים.
עד הטבח ניהל צה"ל 15 סבבי לחימה מול עזה, אך בהוראת הדרג המדיני נמנע מ"טיפול שורש", תמיד נסוג משטחים שכבש, וחידש את מדיניות ההבלגה
בפועל, אחרי אוסלו, ועוד יותר מכך אחרי ההתנתקות, צה"ל לא היה שם כדי למנוע את הקמת עיר הטרור הגדולה בעולם, מעל ומתחת לפני הקרקע. חמאס יצר איום מתמיד על העורף הישראלי, הקטין מאוד את חופש הפעולה של צה"ל, שם לצחוק את הגדר ואת המכשול התת־קרקעי נגד המנהרות ופעל בתיאום עם חזיתות סירוב אחרות.
כמויות נשק אדירות
חמאס השתלט כליל על רצועת עזה אחרי שחיילינו ומתיישבינו התנתקו ממנה. ארסנל הנשק שלו הועשר עשרות מונים. הכמויות היו כמעט בלתי נתפסות: מאות אלפי נק"ל, עשרות אלפי רקטות, ורבבות טונות של חומר נפץ.
גם איכות האמל"ח השתפרה מאוד. טווח הרקטות והטילים שאיים עלינו מדרום, גדל מקילומטרים בודדים ל־150 ק"מ ויותר. בתוכנית ההתנתקות שאישרה הכנסת נכתב ש'רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים הקיימים בין הצדדים", אך היתה זאת אמירה לנייר בלבד.
20 שנה להתנתקות // מיכאל וקסל
זה קרה מטעם פשוט וממש לא מסובך: צה"ל לא היה שם כדי למנוע זאת. הנסיגה, כפי שהזהירו מאות האלפים שיצאו אז לרחובות, התפרשה כמבחן חולשה אדיר. הנסיגות, בניגוד למה שפמפמו לנו, לא העניקו לישראל את הלגיטימציה הבינלאומית והפנים־ישראלית "להיכנס בהם". "אומרים לי", אמר אריאל שרון מעל בימת הכנסת ביום שבו אושרה תוכניתו (סוף אוקטובר 2004), "כי ההתנתקות תתפרש כנסיגה מחפירה, תגביר את מתקפת הטרור ותציג את ישראל ברפיונה. אני דוחה על הסף אמירה זאת".
לשר הביטחון שאול מופז לא היה ספק באותו דיון כי "המהלך הכרחי ונכון, ויש בו כדי להעניק יותר ביטחון לאזרחי ישראל". מופז העריך שההתנתקות לא תחזק את חמאס, אלא דווקא את הכוחות המתונים ברצועה, וכי "מפלס הטרור יירד ברצועת עזה בעקבות כוחות פרגמטיים שיעלו". השר מאיר שטרית ביטל את הטענות שיהיה איום על יישובים בנגב וש"אנו בורחים מהטרור".
שופטי בג"ץ, למעט אדמונד לוי ז"ל, הסתפקו במומחי הביטחון מטעם המדינה והניחו אוטומטית שתוכניות מסוג זה "משפרות את המצב הביטחוני" וש"הפינוי מפחית את רצונם של הפלשתינים לפגוע באוכלוסייה ישראלית". גם המועצה לשלום וביטחון פרסמה הצהרה חתומה בידי מאות בכירים לשעבר במערכות הביטחון, שלפיה "ההתנתקות תשפר את מצבה הביטחוני של מדינת ישראל"
חמאס שרף בתי כנסת
התכלית העיקרית של ההתנתקות - כפי שהציג אותה אדריכלה אריאל שרון - היתה ביטחונית, אבל התקוות שקברניטיה תלו בה לא התממשו. במבחן התוצאה - הכישלון היה מהדהד. הכיוון הסתמן כבר למחרת הפינוי כשהפלשתינים העלו באש את בתי הכנסת בגוש קטיף. חודש אחרי ההתנתקות צה"ל נאלץ לצאת למבצע "גשם ראשון", אחרי שהפלשתינים ירו מאות רקטות על שדרות.
בהדרגה, חמאס הפך גם את חורבות היישובים לשטחי אימונים סדירים ולבסיסי טרור שמהם נורו רקטות לעבר ישראל. עד הטבח צה"ל ניהל מול עזה 15 סבבי לחימה, אך בהוראת הדרג המדיני (רוב השנים - נתניהו) נמנע מ"טיפול שורש", ותמיד נסוג משטחים שכבש וחידש את מדיניות ההבלגה וההכלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו