סכנה: השלוחה החדשה של איראן ביעד החביב על הישראלים

המראות והקולות מתהלוכה שהתקיימה במרנאולי בשנת 2025, לרגל יום התסועא, היום התשיעי של חודש מוחרם, לא יישכחו במהרה, ולא רק בשל ההשתתפות ההמונית בה. מעל ראשי הצועדים, רבים מהם לבושי חולצות שחורות עם דיוקנו של חסן נסראללה המנוח, התנוססו כרזות ענק, ובהן תמונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שכפות ידיהם מגואלות בדם.

גם הקריאות הקצובות של הצועדים היו בהתאם - בעד המשטר האיראני ונגד השטן הגדול והשטן הקטן - ארה"ב וישראל.

אילו התהלוכה היתה מתרחשת בטהרן או באחד ממאחזי השיעים בלבנון איש לא היה מתפלא נוכח המחזה המאיים. אבל מרנאולי, בדרך כלל עיר מנומנמת בת 20 אלף איש, נמצאת בגאורגיה - מדינה נוצרית, שידועה לכולנו כידידה של ישראל וכמקום שלא היתה בו אנטישמיות במשך כ־2,600 שנים.

איך שונאי ישראל ותומכי משטר האייתוללות האיראני הגיעו לגאורגיה, והאם מפגן התמיכה בגרועים שבאויבי הציוויליזציה היה אירוע בודד ותו לא? לא ולא, טוען דוח מפורט ומטלטל שהוכן על ידי מכון הדסון, מכון מחקר שמרני בעל שם אשר התפרסם לאחרונה ומכה גלים הרבה מעבר לגבולותיה של המדינה הקווקזית. מחברי הדוח - לוק קופי, עמית בכיר במכון הדסון ומומחה לביטחון לאומי, וגאורגי קנדלקי, חבר הפרלמנט הגאורגי לשעבר - לא מסתירים שהממצאים הפתיעו גם אותם וסדקו את התדמית החיובית של גאורגיה.

סיפור תהלוכת יום התסועא הוא רק דוגמה אחת מני רבות, טוען קופי ושולף דוגמה נוספת, מדהימה לא פחות. ב־11 בפברואר השנה, כשבועיים לפני תחילת מבצע שאגת הארי, מגדל הטלוויזיה בטביליסי בירת גאורגיה הואר בצבעי הדגל האיראני. כך, באמצעות מחווה נדיבה, ביקשו השלטונות הגאורגיים לציין את השתתפותם בחגיגות יום השנה ה־47 למהפכה האסלאמית באיראן.

החגיגות לא הצטמצמו למגדל הנישא מעל עיר הבירה והנראה מכל עבריה. סגן שר החוץ של גאורגיה טרח להגיע לקבלת פנים בשגרירות איראן כדי לברך את האייתוללות לרגל יום השנה למהפכה האסלאמית. השגריר האיראני התנהל באירוע בביטחון עצמי בולט במיוחד. בעצם, כך הוא מתנהל בטביליסי גם בימים שאינם שמורים לחגיגות, ונראה שהוא מרגיש רצוי במיוחד בבירה, שבמשך עשרות השנים האחרונות טיפחה שותפויות עם המערב ועם ישראל, וכעת פועלת במרץ לשיקום יחסיה עם ממשל טראמפ.

בין נאט"ו לטהרן

מייד לאחר תחילת התקיפות הראשונות של ישראל וארה"ב על יעדי המשטר האיראני התאספו מול שגרירות איראן בטביליסי כמה מאות אזרחים גאורגים ממוצא אזרי, כשהם מחזיקים דיוקנאות של חמינאי וקוראים כי הם מוכנים לבצע את פקודותיו של המנהיג העליון. המראות הזכירו מאוד את המחזה מקיץ 2025 ברחובות מרנאולי. תודו שאלה ממש אינם המראות שמצפים לראות במדינה שהפכה ליעד פופולרי ואהוב בקרב תיירים ישראלים.

כל זאת התרחש במדינה שבעבר הלא רחוק שאפה להצטרף לנאט"ו ונחשבה בעלת ברית מסורה של ארה"ב. הרפובליקה האסלאמית נמצאת אמנם רק כמה מאות קילומטרים מגאורגיה, אולם אין להן גבול משותף, ואיראן כלל לא נמנית עם שותפות הסחר העיקריות של גאורגיה. כיצד, אם כן, האיראנים הצליחו לבנות תשתית של תמיכה דווקא בה?

ממצאי הדוח של מכון הדסון מתארים תשתית השפעה שיטתית ורב־שכבתית - כלכלית, דתית, חינוכית ומבצעית - שנבנתה ברחבי גאורגיה תוך התבססות על המיעוט האזרי שמתגורר בה. מדובר במיעוט לא כל כך קטן: כ־330 אלף איש מתוך אוכלוסייה של כ־3.7 מיליון אזרחי גאורגיה. חמור אף יותר, לטענתם של קופי וקנדלקי, סוכני משטר האייתוללות טוו את הרשת בזכות ההתעלמות, ולעיתים אף בסיוען הפעיל, של הרשויות השולטות בגאורגיה.

במרכז התשתית ניצבת האוניברסיטה הבינלאומית אל־מוסטפא, המפעילה בגאורגיה שלושה קמפוסים (בגארדאבאני, במרנאולי ובטביליסי). משרד האוצר האמריקני הטיל סנקציות על מוסד זה בשל תפקידו בגיוס ובקידום אידיאולוגי עבור כוח קודס של משמרות המהפכה. לפי הודעת משרד האוצר, כוח קודס עושה שימוש מיוחד בתוכניות חילופי הסטודנטים של האוניברסיטה לצורך הטמעה אידיאולוגית וגיוס של סטודנטים זרים.

ממשלת גאורגיה אפשרה למתקן גיוס של משמרות המהפכה, הנתון לסנקציות אמריקניות, לפעול בשלושה קמפוסים נפרדים בשטחה, ובו בזמן פעלה לסגירת אוניברסיטת איליה, האוניברסיטה הציבורית היוקרתית ביותר במדינה, שלה קשרים עמוקים עם האקדמיה המערבית.

מבצע שאגת הארי - הצלחה או כישלון? | צפו בפודקאסט "על זה"

בין בוגרי הרשת העולמית של אל־מוסטפא נמנים אנשים ששמותיהם ידועים לשמצה לישראלים, ולא רק להם. מוחסן רבאני, המשתייך לאוניברסיטה, ארגן את הפיגוע במרכז הקהילה היהודית AMIA בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו 85 בני אדם נרצחו על ידי חיזבאללה. דמות נוספת הקשורה לרשת היא סייד מוג'תבא חוסייני־נג'אד, האיש שהיה מעורב בארגון ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל במקסיקו.

"בקמפוסים של אוניברסיטת אל־מוסטפא בגאורגיה מגייסים כיום סטודנטים גאורגים - בעיקר מקרב הקהילה האזרית במדינה - ושולחים אותם להמשך לימודים בקום", מסביר לוק קופי בשיחה עם "ישראל השבוע". "מספר המשתתפים הנשלחים לעליות לרגל גדל מ־200 גאורגים בשנת 2022 ל־1,000 בשנת 2025. משמרות המהפכה משתמשים במסעות הללו - כולל לכרבלא לטקס הארבעין השנתי, סביבה המתועדת היטב כזירת גיוס - לצורך איתור מועמדים, איסוף מודיעין ושטיפת מוח אידיאולוגית".

"סטודנטים גאורגים יוצאים ללימודים בקום. משמרות המהפכה משתמשים במסעות הללו לצורך איתור מועמדים, איסוף מודיעין ושטיפת מוח"

על אף מעטה השתיקה, עדויות ראשונות על המתרחש במהלך המסעות התפרסמו זה מכבר.

מוקדם יותר השנה ראיין השירות הגאורגי של רדיו אירופה החופשית אזרח גאורגי ממוצא אזרי, המתגורר כיום בגרמניה. המרואיין אישר כי במהלך אחד ממסעות העלייה לרגל פנה אליו פעיל של משמרות המהפכה וביקש ממנו להיות מוכן למות למען חמינאי. הוא אף נקב בשמו של איש דת המשמש כיום השייח' השיעי של גאורגיה ומקורב לממשלה, כמי שהפנה אליו את אנשי משמרות המהפכה.

ד"ש מחיזבאללה

לצד אל־מוסטפא פועלת בגאורגיה מסגרת נוספת, שמרעילה את לבבות המיעוט האזרי, ושמה "האסיפה העולמית של אהל אל־בית". מדובר בגוף שהוקם בפיקוחו האישי הישיר של האייתוללה חמינאי, וקשור לחיזבאללה, שמנהיגו המנוח חסן נסראללה ישב במועצת המנהלים שלו. הארגון מפעיל בגאורגיה ארבע מדרסות, לצד קרנות צדקה וארגוני נוער.

במסגד בטביליסי, שקשור ישירות ל"אספת אהל אל־בית", נערך במארס האחרון טקס לכבוד האייתוללה חמינאי. איש הדת שניהל את הטקס, דיבר על חובותיהם לפעול ללא רחם נגד אויבי האסלאם

הידיים המכוונות שמאחורי "האסיפה העולמית של אהל אל־בית", מתברר, מגלים בגאורגיה עניין מיוחד. נשיא הארגון האייתוללה עלי רמזאני ערך ביקור בן חמישה ימים בגאורגיה, קיים פגישות פומביות רבות, קיבל דיווחים מארגונים הקשורים לאיראן, נתן הנחיות והצהיר בפומבי כי גאורגיה צריכה להפוך למרכז האזורי של האסיפה, במסגרת תוכנית התרחבות לעשר שנים, בדגש מיוחד על הדור הצעיר.

אותו רמזאני עמד בעבר במשך תשע שנים בראש המרכז האסלאמי בהמבורג, לפני שהרשויות בגרמניה פשטו עליו וסגרו אותו בשנת 2023. שרת הפנים הגרמנית דאז ננסי פייזר תיארה את המרכז ככזה שקידם "אידיאולוגיה טוטליטרית אסלאמיסטית קיצונית", הפיץ "אנטישמיות תוקפנית" ופעל בתיאום ישיר עם חיזבאללה.

רמזאני ניצל מן המעצר בגרמניה רק משום שחזר לאיראן לפני הפשיטה. אף על פי כן הוא התקבל בברכה בגאורגיה, קיים את פגישותיו הפומביות והכריז על תוכניות ההתרחבות האזוריות שלו ללא הפרעה מצד הרשויות.

במסגד ברובע פוניצ'אלה בטביליסי, שקשור ישירות ל"אסיפת אהל אל־בית", נערך במארס האחרון טקס לכבוד האייתוללה חמינאי בהשתתפות ילדים. איש הדת שניהל את הטקס, רחיד קרימוב, דיבר בפניהם על חובותיהם לפעול ללא רחם נגד אויבי האסלאם.

לדברי קופי, שליחי האייתוללות בנו בגאורגיה גם תשתית כלכלית רחבת היקף. יותר מ־12,800 עסקים איראניים רשומים בגאורגיה. 72 חברות הרשומות בגאורגיה ייבאו נפט ומוצרי דלק מאיראן בשנים 2025-2022, ובהן חברות הקשורות לתורמים למפלגת השלטון "החלום הגאורגי", ובכך הזרימו מטבע זר חזרה לטהרן בזמן שהסנקציות המערביות לחצו עליה מכל עבר. היבוא מאיראן לגאורגיה הגיע לשיא של 285 מיליון דולר בשנת 2024, ואלה רק המספרים הרשמיים, רומזים מחברי הדוח. לטענתם, מתחת לפני השטח כספים רבים עושים את דרכם בין איראן לגאורגיה ללא שום רישום או פיקוח.

במבצע שנערך ב־2020 חשף שירות הביטחון של גאורגיה מערכת חוואלה, מנגנון בלתי רשמי להעברת כספים המבוסס על אמון אישי ופועל מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית. איראן והרשתות הפועלות מטעמה משתמשות לעיתים קרובות בשיטה זו כדי להעביר כספים ולעקוף סנקציות בינלאומיות. הרשויות בגאורגיה עצרו אז שני אזרחים איראנים שזהותם לא פורסמה, והחרימו סכומים של 155,897 דולר, 8,730 יורו ו־66,673 לארי גאורגי (כ־24,500 דולר). במקביל, העריכו החוקרים כי היקף הפעילות הכולל של רשת החוואלה עלה על 12 מיליון לארי גאורגי (כ־4.6 מיליון דולר). יש לשער שהיקף הכספים המועברים רק גדל מאז, אך לא דווח על תפיסות נוספות.

שידורי התעמולה

לרשת האיראנית בגאורגיה יש גם ראש קרב תקשורתי. בעשור האחרון התפתחה בגאורגיה מערכת תקשורת פרו־איראנית, הפועלת כיום באופן שיטתי להחדרת הנרטיבים של טהרן בקרב האוכלוסייה האזרית במדינה. כלי תקשורת אלה פועלים בעיקר באמצעות פלטפורמות חלופיות בעלות נמוכה ובחשיפה רחבה, כגון רשתות חברתיות, אתרי חדשות ייעודיים ואתרי תרבות מקומיים. טהרן עושה שימוש בפלטפורמות הללו כדי לעצב את דעת הקהל, לטפח ולגייס תומכים, לגייס כספים ולהפיץ תעמולה המחזקת את עוצמתה הרכה של איראן בדרום הקווקז.

אחד מכלי התקשורת המרכזיים במערך זה הוא 24news.ge, הפועל כפלטפורמת תקשורת מובילה בשפה האזרית בגאורגיה. כלפי חוץ הוא מציג את עצמו ככלי חדשות מאוזן המסקר מגוון רחב של נושאים, ופועל גם ברשתות החברתיות, לרבות יוטיוב. בפועל הוא מעניק באופן עקבי עדיפות לנרטיבים התואמים את עמדותיה של איראן ומציג גורמים הקשורים לטהרן באור חיובי.

תכניו מהדהדים באופן קבוע הצהרות של ממשלת איראן ומפרסמים מחדש כתבות של סוכנות הידיעות מאהר, המזוהה עם המשטר האיראני.

צלצול אזהרה באשר למתרחש בגאורגיה נשמע כאשר פולאד אומרוב, אזרח גאורגי, הורשע בבית משפט פדרלי בארה"ב בשל חלקו במזימה של משמרות המהפכה להתנקש במסיח עלי־נז'אד, העיתונאית ופעילת האופוזיציה האיראנית־אמריקנית, על אדמת ארה"ב. עלי־נז'אד נאמה לאחר מכן בפני מועצת הביטחון של האו"ם. היא תיארה בפני נציגי הקהילה הבינלאומית את הרגע שבו הביטה מחלון ביתה בברוקלין וראתה את האיש שנשלח לרצוח אותה עומד בפתח ביתה. האיש נשא דרכון גאורגי. הוא גודל וטופח בתוך אותה רשת שהדוח של מכון הדסון מתאר בפירוט.

וזה עוד לא הכל. במארס 2026 אזרח גאורגי ממוצא אזרי נעצר בשדה התעופה של אתונה בחשד לריגול, לאחר שהואשם באיסוף מודיעין על נכסים ימיים אמריקניים בבסיס הצי סודה ביי שבכרתים, לכאורה כחלק מפעילות הקשורה למודיעין האיראני.

בין היתר, במכשיר הטלפון שלו נמצאו תמונות של מטוסי קרב אמריקניים, וככל הנראה הוא היה נתון למעקב של שירותי הביטחון היווניים במשך כמה חודשים. היוונים עצרו ביוני אשתקד אזרי אחר - גם אז הדבר קרה בכרתים, והחשדות היו דומים.

מסמכי הנסיעה הגאורגיים הם מן הטובים ביותר במרחב הפוסט־סובייטי כולו. אזרחים גאורגים מעוררים פחות חשד במעברי גבול של מדינות המערב - ושל ישראל - ומתמודדים עם פחות מגבלות ויזה מבעלי דרכונים איראניים או לבנוניים.

טהרן הבינה זאת והשקיעה בכך במכוון. המתנקש שנשלח לברוקלין והמרגל שנעצר בכרתים מדגימים את פירות ההשקעה האיראנית בהקצנת האזרים השיעיים של גאורגיה, ומי יודע כמה מסוכני האייתוללות, שהחזיקו בדרכוני גאורגיה, הצליחו יותר מן השניים שנתפסו.

החזית האזרית

המשמעות עבור ישראל מטרידה: משמרות המהפכה מגייסים ומפעילים אנשים שמסמכיהם מספקים להם כיסוי מבצעי טוב, אנשים שפניהם אינם מופיעים ברשימות מעקב, ושאזרחותם מפחיתה את רמת החשד אצל בקרי גבול. צינור הגיוס שבמשך השנים האחרונות מגייס ומקצין אזרחים גאורגים, מייצר בדיוק סוג כזה של נכס.

"אנשים שמוחותיהם נשטפו בתעמולה אסלאמיסטית קיצונית באמצעות מוסדות הקשורים למשמרות המהפכה בגאורגיה - קמפוסי אל־מוסטפא, העליות לרגל לקום וארגוני הנוער של אהל אל־בית - יכולים להגיע לתל אביב, לווינה, לניקוסיה או לבואנוס איירס בקלות רבה יותר מאזרחים איראנים", מחדד קופי. "הם יכולים לעקוב אחר מתקנים דיפלומטיים ישראליים, לנטר תנועות של בכירים ואנשי עסקים ישראלים באזור, ולשמש בלדרים, תצפיתנים או מפעילים ישירים", הוא מדגיש. "זה מסוכן במיוחד, משום שהתיאבון של משמרות המהפכה לנקמה בישראל ובארה"ב על התקיפות ב־2025 ו־2026, על חיסול מפקדיהם ועל השמדת רשתות השליחים שלהם רק גדל. יש חשש שהנקמה תבוא לידי ביטוי באמצעות ערוצים חשאיים ודלי חתימה.

"רשת המבוססת על בעלי דרכון גאורגי בנויה בדיוק כדי לספק ערוצים כאלה. המעצרים בניו יורק וביוון צריכים לשמש תמרור אזהרה לקהילת המודיעין הישראלית ולהוביל אותה להתייחס למה שמתרחש בגאורגיה במלוא הרצינות הראויה. אין לנו תמונה ברורה של מספר האנשים שגויסו באמצעות הרשת הזו וכבר פועלים בזירות שונות".

המהלך האיראני לרכישת מאחז בגאורגיה משתלב בשיקולי הגיאוגרפיה האסטרטגית שלה ובא לנטרל את ההישגים הישראליים באזור, מדגיש קופי.

כידוע, ישראל טיפחה קשרים יציבים עם אזרבייג'ן, שותפה אנרגטית, שותפת מודיעין ומדינה החולקת עם ישראל דאגה מפני ההתפשטות האיראנית בגבולה הדרומי. כעת האיראנים משיבים במטבע דומה ועוקפים את המאחז הישראלי באזרבייג'ן.

נוסף על כך, צינור הנפט באקו־טביליסי־ג'ייהאן, שמעביר נפט אזרי לים התיכון, עובר דרך שטח גאורגי. גם נתיב הסחר של "המסדרון האמצעי" עובר באותו מרחב. אם גאורגיה תהפוך לבסיס קדמי של רשתות משמרות המהפכה, המשמעות תהיה הרסנית. מעל התשתיות שמשרתות ישירות אינטרסים ישראליים ירחף הצל של המודיעין האיראני.

סכנת ההקלה בסנקציות

באזרבייג'ן עצמה נעצר אזרח גאורגי בחשד למעורבות במזימה הקשורה למשמרות המהפכה לרצוח מנהיג מקומי של הקהילה היהודית. הרשויות של אזרבייג'ן אינן אוהבות, בלשון המעטה, את מה שקורה באזורים המאוכלסים באזרים בגאורגיה השכנה.

בשעה שבאזרבייג'ן לקיצוניות האסלאמיסטית לא ניתנת דריסת רגל, בקרב האזרים בגאורגיה ההקצנה חוגגת. למרבה האבסורד, כל הארגונים והרשתות הפרו־איראניים, אשר תוארו לעיל ופועלים בחופשיות בגאורגיה, אסורים באזרבייג'ן.

מה עלול לקרות לרשת הפרו־איראנית בגאורגיה, אם משטר האייתוללות והממשל האמריקני יגיעו להסכם?

"הואיל והקלה בסנקציות על איראן תהיה רכיב בלתי נמנע בכל הסכם רציני, הדבר יעניק לטהרן משאבים נוספים להעמקת הרשתות הללו דווקא ברגע שבו תשומת הלב הבינלאומית תיחלש. איראן בנתה את התשתית הזאת כנכס אסטרטגי ותשמר אותה בלי קשר להסכמות כלשהן בנושא העשרת אורניום.

"אל תטעו, למה שאיראן עושה בגאורגיה יש השפעה גדולה על הביטחון הלאומי של ארה"ב. מעורבותה של איראן בגאורגיה מרחיבה את השפעתה עמוק לתוך דרום הקווקז, אזור שהפך חשוב יותר ויותר לאירופה מבחינת גישה למקורות אנרגיה חלופיים, וגם מבחינת סדרי העדיפויות האסטרטגיים של הממשל האמריקני הנוכחי. האם אתם חושבים שאיראן רוצה שנתיב 'המסדרון האמצעי' יעבור לאורך גבולה באין מפריע? האם אתם חושבים שרוסיה רוצה בכך? הנוכחות של משמרות המהפכה בגאורגיה מסייעת לנרמל ולהפיץ רגשות אנטי־אמריקניים, והיא יוצרת קרקע פורייה לגיוס מודיעיני - בדיוק לשם כך נמצאת שם אוניברסיטת אל־מוסטפא".

אילו גופים נוספים נכללים ברשת האיראנית בגאורגיה?

"ארבע קרנות נוספות שמקושרות לאיראן פועלות במדינה, וכולן הוקמו ונרשמו אחרי שנת 2012. ראשי הארגונים הפרו־איראניים האלה, ובהם אנשי קרן הצדקה אימאם עלי, מכחישים כי הם מקבלים מימון מטהרן. עם זאת, הם מביעים בפומבי הערצה למנהיגים הפוליטיים והדתיים של איראן, בין היתר באמצעות הצגת דיוקנאותיו של האייתוללה חמינאי, וחשבונותיהם ברשתות החברתיות מפיצים תכנים פוליטיים אוהדי משטר. התנהלות זו מצביעה על זיקה ברורה למשטר האייתוללות. קרן אימאם עלי שידרה בשידור חי דרשה של חאג'י חג'ייב, אימאם מסגד אימאם עלי בעיר מרנאולי, בנוכחות שגריר איראן בגאורגיה. בדרשתו גינה חג'ייב את 'המתקפה הבלתי צודקת של המשטר הציוני המדכא, הכובש ומפר החוק נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן', והצהיר על סולידריות עם חזית ההגנה ועם סייד עלי חמינאי".

איך קרה ששלטונות גאורגיה לא שמו לב לרשתות האיראניות, שצמחו להן מתחת לאף?

"החדירה האיראנית לגאורגיה התרחשה בשנים האחרונות, בשעה שמפלגת 'החלום הגאורגי' שולטת במדינה. נציגי המפלגה השתתפו בשנת 2015 בקבלת פנים למשלחת של פרלמנטרים ואנשי דת מאיראן, שנערכה בטביליסי ביוזמת הסניף המקומי של ארגון פרו־איראני נוסף, 'אלול בית'. כעבור עשור בדיוק אחד מן האיראנים האלה, מסעוד פזשכיאן שמו, הפך לנשיא איראן. אין הוכחה ברורה יותר לראייתם ארוכת הטווח של האיראנים ולעובדה שהם רואים בחדירה לגאורגיה עניין אסטרטגי".

מה ניתן לעשות כדי למנוע היווצרות של עוד פרוקסי איראני, הפעם במדינה ידידותית כמו גאורגיה?

"ישראל למדה במחיר כבד, מה קורה כאשר מאפשרים לתשתיות איראניות להתפתח ללא הפרעה. גאורגיה הגיעה לנקודה שבה הלקח הזה רלוונטי עבורה באופן ישיר. ישראל צריכה לעבוד יחד עם שותפיה האמריקנים בקהילת המודיעין, בקונגרס ובממשל, כדי להבטיח שרשתות החוץ של משמרות המהפכה יטופלו במפורש במסגרת הדיאלוג המתמשך עם 'החלום הגאורגי'. אם אנשי 'החלום הגאורגי' רוצים לשדר מסרים רציניים לממשל טראמפ, עלינו לראות פעולה גלויה של הרשויות הגאורגיות נגד הרשתות הללו - לא צעד סמלי כלשהו, אלא פירוק ממשי ומוחלט שלהן, משום שקיום הרשתות הפרו־איראניות אינו משרת את האינטרסים של אמריקה ואינו משרת גם את האינטרסים של גאורגיה עצמה", מבהיר קופי.

לוק קופי: "במקום לטפל ביד קשה בסוכנים האיראנים, הגאורגים כועסים על הדוח ועל החשיפות שבו ומאיימים לחקור ולהעמיד לדין את גאורגי קנדלקי, שותפי לממצאים"

"אני מצר על כך שבינתיים הרשויות פועלות בצורה הפוכה. במקום לטפל ביד קשה בסוכנים האיראנים, הם כועסים על הדוח שלנו ועל החשיפות שבו ומאיימים לחקור ולהעמיד לדין את גאורגי קנדלקי, שותפי לממצאים. על 'החלום הגאורגי' להבין שהנשיא טראמפ לא יסבול מצב שבו משמרות המהפכה מגייסים ופועלים בחופשיות במדינה. הדוח שלנו צריך לשמש קריאת השכמה, במיוחד בתקופה שבה איראן מהווה גורם מערער יציבות באזור. הרשויות בגאורגיה צריכות להיות מודאגות מממצאיו".