"איראן מנסה להפר את ריבונות ארה"ב - ובוחנת את תגובתה": מאסי עלינג'אד, העיתונאית והפעילה החברתית שנולדה באיראן, מספרת בראיון מיוחד ל"ישראל היום" על החיים בצל האיומים ממשטר האייתוללות ועל אירועי השבוע החולף, שבו נחשף כי כי ה-FBI סיכל פעילות של ארבעה סוכנים איראנים שמטרתם היתה לחטוף אותה לטהרן.
"המדיניות של ביידן עם איראן היא רעה", תוקפת מאסי בראיון ל"ישראל היום". לדבריה, "לא מדובר עליי, אלא על ביטחונה של אמריקה. הרצון לחטוף אותי מעיד שרוצים להפר את הריבונות האמריקנית, בניסיון לבדוק את התגובה של וושינגטון. באותו היום כשה־FBI הודיע על התכנון לחטוף אותי - האמריקנים הסירו סנקציות. אדרבא, הממשלה שלי בארה"ב מנסה להגיע להסכם עם אותו משטר. אני פעילה לזכויות נשים ועיתונאית, אני לא פושעת - ועזבתי כדי לחיות בשלום".
ההפתעה מחשיפת ניסיון החטיפה לא הגיעה מעצם שאיפת המשטר להחזיר את עלינג'אד לאיראן, 12 שנים לאחר שהיא נמלטה מהמדינה - אלא מהתעוזה. בניגוד, למשל, למקרה רוחאללה זם שהובל מצרפת לעיראק - במטרה שיוסגר לאיראן, שם אכן הוצא להורג, כאן האיראנים תכננו לעשות את העבודה - מתחילתה ועד סופה - בעצמם.
כחלק מהמשימה הזו, האיראנים ניסו לפתות את משפחתה בשוחד - במטרה שמאסי תגיע לטורקיה, ואף בחנו רכישת סירות מהירות ובחנו נתיבי שייט. כל אלו במסגרת ניסיון להביא אותה לאיראן. בעקבות גילויי ה־FBI, שכללו תיעוד מעקב וצילומים, החליטה הבולשת האמריקנית להעביר אותה לדירת מבטחים. באורח פלא, באותו יום בדיוק החליט מזכיר המדינה אנתוני בלינקן להקל סנקציות פיננסיות על איראן.
כחלק מהפעלת הלחצים על עלינג'אד, שעבדה כעיתונאית עוד בימי מגוריה באיראן, משטר האייתוללות פסק שמונה שנות מאסר על אחיה, עלי. "המשטר עצרו את אחי בגלל שהוא אחי", מספרת העיתונאית האיראנית, "הם הביאו את אחותי לטלוויזיה כדי כדי ללכלך עליי ב'פריים־טיים' במשך 17 הדקות". בנוגע למה שהתרחש עם אחיה, היא מסבירה כי "עלי התקשר אליי באישון לילה כדי להגיד לי שאם המשפחה תתקשר אליי להגיע לטורקיה אז אני לא אעשה את זה. המשטר עשו את כל זה כדי להשתיק אותי".
את לא חוששת לשלום משפחתך בארה"ב ובאיראן?
"הם (האיראנים; דש"א) לקחו תמונות של הילדים שלי, שאין להם מה לעשות שם באיראן", אומרת מאסי. "כשאני חושבת על המשפחה שלי באיראן, אני מרגישה שסוחטים את לבי. עם זאת, זו החלטה קשה מאוד שאני חייבת לקחת. כשאני חושבת על המשפחה, אני מחוייבת גם לחשוב על האומה שלי. אני לא יכולה להגיד להם 'מתנצלת, אני לא יכולה להיות קולכם'. אני בחרתי באומה שלי. אני נתונה לאיומים קשים, וחייבת לבדוק מעבר לכתף שלא רוצים לרצוח אותי".
זה לא מפחיד אותך?
"אני מוכנה לשלם את המחיר שיחטפו וירצחו אותי, משום שכאשר שאני לא אדבר - אני אבגוד בדרך הישר ואתן למשטר מסר שגוי".
העיתונאית נודעה בזכות מיזם "יום רביעי הלבן" שבו נשים שמתגוררות בתוך איראן מסירות את כיסוי ראשן. לדבריה, "אני פתחתי קמפיין נגד חובת החיג'אב והמשטר, בתגובה, השתמש בטלוויזיה הלאומית כדי ללכלך עליי", אומרת עלינג'אד. אתמול דווח כי המחאות בשל המצב הירוד של תשתיות המים והחשמל נמשכות ובמחוז ח'וזסטן נורו למוות שני מפגינים צעירים, עשרות נפצעו ומאות נעצרו.
"האיראנים מחזקים אותי"
"האמהות של הנרצחים נותנות לי את הכוח", מספרת העיתונאית בקול נרגש. "הן מסבירות לי שאני הקול שלהן. 'מאסי, אנחנו איתך', הן אומרות לי. אם האזרחים מוכנים לשלם את המחיר - אז גם אני מוכנה לשלם את המחיר".
לסיכום, מהי עמדתך בנוגע להסתה האנטי־ישראלית של המשטר?
"הממשלה האיראנית אוהבת לשטוף את המוחות שלנו מאז שאנחנו ילדים", מציינת עלינג'אד. "כשהייתי נערה זה היה ככה גם בנוגע לישראל. חינכו אותי לצעוק 'מוות לישראל, מוות לאמריקה' והיום צועקים 'מוות למשטר'. כעת, העם האיראני מסרב לדרוך על דגלי ישראל ואמריקה. אזרחי איראן כל־כך אמיצים. האויבים שלנו אינם אמריקה וישראל, אלא המשטר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו