הפרדוקס הישראלי: מלטפים כלב ביד אחת, ואוכלים חיות ביד השנייה

יעל ארקין, מנכ"לית תנו לחיות לחיות, עומדת בראש העמותה, החוגגת 40 שנים. זוכת פרס מפעל חיים מטעם הארגון Humane World for Animals למען רווחת בעלי חיים

יעל, עמותת תנו לחיות לחיות שאת מנהלת חוגגת 40 שנה בתקופה ביטחונית מורכבת. אילו אירועים נחרטו בזיכרונך מהמלחמה עד כה?

"אנחנו מקבלים יום־יום עשרות פניות על בעלי חיים פצועים, שלהם אנחנו מסייעים במרפאות השונות שלנו. בזמן אזעקה ירדנו למקלט שסמוך למשרדים שלנו, ובעודי יושבת במקלט נכנס כלב מלינואה. הבעלים שלו אמר 'אושרי, שב', ומייד שאלתי אם מדובר באושרי שהוא אימץ אצלנו.

"כשענה בחיוב - הסברתי לו, להפתעתו, למה קוראים לכלב אושרי: יום אחד קיבלתי פנייה על כלב דרוס בכביש 6, ושלחתי את החתן שלי, אושרי, לאסוף את הכלב מהכביש, מה שהציל את חייו. הבעלים של אותו כלב סיפר לי כמה הם מאושרים ממנו, ואני הראיתי לו תמונות מיום החילוץ. אין יותר מרגש מלראות כלב שהצלנו עם משפחתו החדשה. אני פריקית של שיקומי חיות".

המסירות שלך לא נגמרת במשרד. כמה חיות יש לך בבית?

"יש לי בבית כ־15 חתולים, חלקם נכנסים ויוצאים, ושלושה כלבים. הם מסתדרים מצוין - אוכלים וישנים ביחד. שלושת הכלבים מגיעים איתי לעבודה. עשרות שנים, מדי יום, אני מאכילה 150 חתולים בארבע בבוקר, בשבע תחנות האכלה. כולם מטופלים".

"יש לי בבית כ־15 חתולים, וגם שלושה כלבים. הם מסתדרים מצוין - אוכלים וישנים ביחד. שלושת הכלבים מגיעים איתי לעבודה. מדי יום אני מאכילה 150 חתולים בארבע בבוקר, בשבע תחנות האכלה. אני עושה את זה כבר עשרות שנים""יש לי בבית כ־15 חתולים, וגם שלושה כלבים. הם מסתדרים מצוין - אוכלים וישנים ביחד. שלושת הכלבים מגיעים איתי לעבודה. מדי יום אני מאכילה 150 חתולים בארבע בבוקר, בשבע תחנות האכלה. אני עושה את זה כבר עשרות שנים"

איך התחיל החיבור שלך לחיות? את צמחונית מאז גיל 12.

"בגיל 12 נסעתי לטיול שנתי בעכו, ובשוק המקומי ראיתי משמאלי חנות שבה השוחט הוריד לתרנגולת את הראש, והיא המשיכה לרוץ על הרצפה בלי ראש. פרצתי בבכי, וכשחזרתי הביתה אמרתי לאמי, שבדיוק הכינה שניצל - מהיום אני לא אוכלת את זה יותר. היום אני טבעונית. בלי קשר לאירוע הזה, היו לנו בבית המון חיות. האהבה לחיות התחילה כבר בבית".

התיאור הזה הוא חלק מהפרדוקס של החברה הישראלית, ושל העולם כולו. אנשים שמלטפים כלב ביד אחת, ובמקביל יכולים לאכול טלה, עוף ומה לא.

"זו בדיוק הניגודיות שלנו. החברה הישראלית חיה בפרדוקס: אנחנו מעריצים חיות, בטח כלבים וחתולים, אבל צורכים כמויות בשר אדירות. לי מאוד קשה עם זה. ביום העצמאות, למשל, אני ננעלת בבית וסוגרת חלונות, כי ריח המנגלים לא עושה לי טוב. אני מנסה להסביר לאנשים את הפרדוקס, להצית בהם חמלה ומודעות כלפי בעלי חיים, אבל זה לא תמיד עובד, כי כל אדם והמוטיבציות שלו. אני כן שמחה לראות יותר מקומות שמחזיקים תפריט טבעוני.

"גם שוק תחליפי החלב בשיאו. יוצא לי לראות מדפים ריקים של תחליפי חלב, וזה סימן טוב, כי יש ביקוש. אמנם כל העולם צורך חלב ובשר, אבל אני מאמינה שיום אחד, במקום לגדל מזון כדי להאכיל בעלי חיים ואז לאכול אותם, נראה יותר ויותר אנשים שיעברו לתחליפים. אני מאמינה שטבעונות תהפוך מטרנד חולף למיינסטרים, גם בגלל מגבלות משאבים".

בפתיחת השיחה סיפרת על אחד מאותם אירועים שבהם הצלתם כלבים במהלך המלחמה. ככלל, איך המלחמה השפיעה על בעלי החיים? שמענו על יותר חרדות, תוקפנות.

"אצל החתולים הרגשנו פחות חרדה, אצל כלבים קצת יותר. הכלב שלי הכיר את צליל ההתראה, ורץ להתיישב ליד הממ"ד עוד לפני האזעקה. הכלבים בסטרס גדול. חלקם מקבלים תרופות הרגעה בזמן המלחמה, על בסיס קבוע".

"בזמן המלחמה, אצל חתולים הרגשנו פחות חרדה. אצל כלבים קצת יותר. הכלב שלי כבר הכיר את צליל ההתראה, ורץ להתיישב ליד הממ"ד עוד לפני האזעקה. הכלבים בסטרס גדול, וחלקם מקבלים תרופות הרגעה על בסיס קבוע"

קור הרוח אצל חתולים מסביר את הירידה באימוץ כלבים ואת העלייה באימוץ חתולים?

"העלייה באימוץ החתולים נרשמה גם ללא קשר למלחמה. אני חושבת שהסיבה העיקרית היא שיותר קל להחזיק חתולים - הם מסתדרים בבית עם ארגז החול. כלב, לעומתם, צריך להוריד שלוש פעמים ביום. מובן שמגמות המסירה קשורות גם למלחמה: כבר ב־7 באוקטובר ראינו עלייה בפניות למסירת בעלי חיים - לפעמים בגלל שינוי מקום מגורים, ולפעמים בגלל מילואים. מבחינתי, זה כמו למסור ילד. אז מצד אחד זה מכעיס, ומצד שני צריך לשקף לאנשים את המצב ולעזור להם למצוא פתרון. סייענו בהמון מקרים, החל ממימון פנסיונים לחיילי מילואים ועד לטיפול בחיות של מפונים שנותרו מאחור".

מה מבדיל בין מי שמוסרים את בעלי החיים שלהם לבין מי שלא? דיווחתם על שפל של כל הזמנים בפניות לאימוץ, ועל עלייה של כ־80% במספר הבקשות להחזרת כלבים.

"זה תלוי מצב. עם הדרכה נכונה והסבר לאנשים, אפשר לשנות את גורל בעלי החיים. יש לנו צוות של מאלפים בבית המחסה, ואנחנו שמחים לעזור ולספק מידע, גם למי שלא אימץ אצלנו".

"מדינת עולם שלישי"

את מזהה ירידה בקשב הציבורי למצב בעלי החיים בתקופת המלחמה?

"לא. להפך, אני חושבת שהיו לנו יותר פניות, בעיקר על חתולים ברחובות. אנשים פנו אלינו, בין היתר כי חלקם עבדו פחות. זיהינו יותר פניות למוקד החילוץ וההצלה שלנו, וכך גם למחלקה המשפטית ולמוקד ההתעללות".

המחלקות שלכם עובדות שעות נוספות.

"אנחנו מתמודדים, למשל, עם עלייה בקניית הכלבים, וגם זה קשור לירידה באימוץ שעליה דיברנו. יותר ויותר אנשים קונים כלבים, וזו תופעה פסולה שמעודדת סחר בבעלי חיים, שאנחנו מתנגדים לו נחרצות - גם בגלל עבירות צער בעלי חיים, וגם משום שבעלי חיים הם לא מוצר, ולקנות אותם בכסף זה מזעזע".

קניית כלבים מעודדת הרבעות - תופעה מזעזעת בפני עצמה, שבה לא אחת אנחנו שומעים גם על הרבעות של נקבות עם צאצאיהן.

"זה מה שקורה במטחנות גורים. לא מעניין אם זו משפחה או לא - מרביעים אותם ללא הפסק. התנאים קשים, וזה גורם להם למחלות ולגידולים. יש כלבות שממליטות לפחות פעמיים בשנה. את גוריה ימכרו, ואותה יחזיקו בתנאים מזעזעים".

מה עושים?

"מדינת ישראל נכשלת בכל מה שקשור לבעלי חיים. בגלל זה אנחנו בבתי משפט, בכנסת. ב־1994 חוקק חוק צער בעלי חיים, ועל פניו מדובר בחוק מצוין, אבל לצערי משרד החקלאות לא התקין את כל התקנות. אנחנו כל הזמן צריכים להילחם, אבל אסור לאבד תקווה. לפעמים ההגעה למטרה יכולה לקחת שנים. תראה את חוות מזור, ששימשה 'בית חרושת' לייצור קופים לניסויים. לקח 20 שנה עד שהיא נסגרה".

במשרד החקלאות אומרים שב־2025 "טופלו מאות תלונות, תוך נקיטת צעדי אכיפה וחקירה". לדבריהם, "רק בחודשיים האחרונים פעלו מפקחי המשרד בשורת אירועי אכיפה, ובהם חשפו מטחנת גורים בצפון וחילצו ממנה 20 כלבים בתנאי הזנחה קשים, וכן חילצו 66 ציפורים שהוחזקו בתנאים קשים". זו, כמובן, רשימה חלקית.

"אני יודעת כמה הרבה תלונות אנחנו מגישים וכמה מעט כתבי אישום מוגשים. אם אדם ראה התעללות ופנה ליחידת פיצו"ח - הוא לא יקבל מענה, לכן אנשים פונים אלינו. על כל מקרה כזה אנחנו נלחמים, ולא תמיד מצליחים".

את רוצה להקים רשות לאומית למען בעלי חיים. מדוע צריך אותה, ואיך היא תיראה?

"כיום, מי שאחראי על חוק צער בעלי חיים זה משרד החקלאות. מצד אחד הוא אמור לייצר תפוקה מבעלי חיים, והוא אחראי על מכסות חלב ואכלוס לולים; ומהצד השני - הוא אמור להגן עליהם. זה לא יכול לעבוד ביחד, ולכן המודל שאנחנו מציעים זה להקים רשות עצמאית לאומית למען בעלי חיים. זה יהיה גוף שיהיה לו אכפת מבעלי חיים וירצה להצילם (ממשרד החקלאות נמסר: "האחריות על שני תחומים אלו היא המאפשרת פיקוח אפקטיבי ואיזון בין צורכי הייצור לבין שמירה על רווחת בעלי החיים" (התגובה המלאה בסיום הריאיון).

"בכל מה שקשור למצב בעלי החיים ולטיפול בהם, ישראל היא מדינת עולם שלישי. יש כאן כ־32 אלף כלבים משוטטים. לכן בנינו תוכנית להתמודדות, ואנחנו בקשר עם משרד החקלאות. בימים אלה אנחנו פועלים למניעת שימוש ברעל PAPP לפגיעה בכלבים משוטטים באזורי פריפריה, באופן שעלול לפגוע בחיות בר אחרות. בכל שנה הורגים כאן מאות אלפי חיות, במקום לפתח דרכים הומניות להתמודדות".

לכן נדרשים תקציבים, והם לא נמצאים בשפע. למדינה יש סדרי עדיפויות אחרים.

"תקציב בעלי החיים מתוך תקציב המדינה הוא אפסי, אבל התקציבים לא מנוצלים כפי שצריך במשרד החקלאות" (ממשרד החקלאות נמסר: "התקציבים בתחום רווחת בעלי החיים מנוצלים במלואם, ולאגף ניתן תקצוב נוסף השנה. התקציבים מופנים לאכיפה, לשיקום ולחינוך, לרבות פעולות לצמצום התרבות כלבים וחתולים משוטטים ותוכניות לאומיות לעידוד אימוץ. הניסיון להציג היעדר עשייה חוטא לעובדות").

לאכוף, להעניש

האם צריך להחמיר את העונשים על התעללויות בבעלי חיים?

"לפי חוק צער בעלי חיים, דינה של התעללות בבעלי חיים היא שלוש שנים בכלא. תשאל מי ישב שלוש שנים בכלא - אני לא מכירה. אז לפני החמרת הענישה, צריך לאכוף, להגיש כתבי אישום ולהעניש. בינתיים אני שומעת על עבודות שירות. למה בן אדם שגורר סוסים עם אוטו או רוצח את הכלב שלו לא יושב בכלא?".

מה את עונה לאלה הסבורים שזכויות בעלי חיים הן פריבילגיה של שבעים? עמותות בעלי חיים מגייסות מיליוני שקלים מתרומות. יש שיגידו שהמיליונים שעמותות בעלי חיים מגייסות צריכים להגיע לילדים רעבים, לקשישים. מה את עונה למי שטוענים שסדר העדיפויות המוסרי שלכם מעוות?

"אנשים כותבים לי - מה, נגמרו הילדים הרעבים, הנשים המוכות? אבל אני מאמינה שבעלי החיים תורמים לבני אדם. הם עושים אותנו טובים, רגישים וחומלים יותר. הדאגה לבעלי החיים היא גם דאגה לבני אדם. כשגברת כזו או אחרת מאכילה חתול בקהילה, החתול הזה מוציא ממנה צדדים חיוביים יותר וגורם לה להיתפס כאישה טובה יותר בעיני עצמה. יש לנו פרויקטים של שיקום הדדי. בכלא חרמון, למשל, יש לנו 15 כלבים שעובדים עם אסירים. בדיור המוגן של משען בגבעתיים יש לנו חתולייה שמסייעת לקשישים להפיג בדידות. בעלי חיים תורמים לרווחה הנפשית שלנו, הם הריפוי שלנו".

"אנשים כותבים לי: מה, נגמרו הילדים הרעבים, הנשים המוכות? אבל אני מאמינה שבעלי החיים הם הריפוי שלנו. כשגברת כזו או אחרת מאכילה חתול בקהילה, הוא גורם לה להיתפס כאישה טובה יותר בעיני עצמה"

אתם נגד מדיניות הריגה של בעלי חיים, אבל המדיניות הזו מובילה לעיתים לצפיפות קשה בכלובים ולכלבים שחיים בהם שנים. זה הומני יותר מהמתת חסד?

"באשר לחתולים, נסייע להם לחזור למקומם בקהילה או למצוא בית במקרה הצורך. לגבי כלבים, בבית המחסה שלנו יש 19 חצרות ריצה. כל כלב ייצא פעמיים ביום לחצר ריצה. כלבים שנמצאים אצלנו יותר זמן יזכו ליותר זמן עם מתנדבים. הצוות שלנו הוא המשפחה שלהם, ולעולם לא נפסיק לנסות למצוא להם בית.

"אני לא חושבת בשום פנים ואופן שכלב צריך לצאת בשקית שחורה. יש כלבים שמסיימים את החיים שלהם אצלנו, אחרי שקיבלו אהבה אינסופית, ויש גם מקומות שמחזיקים חיות בתנאים קשים, וחייבים לשפר את תנאיהם".

מה אנשים לא מבינים לגבי בעלי חיים?

"הרבה פעמים אנשים אומרים לי - מה, הורגים פה כלבים בריאים? כן, זה קורה. עברתי לטבעונות כי לא ידעתי שגורסים אפרוחים זכרים ומשתמשים רק בנקבות. לא ידעתי שכדי שלפרה יהיה חלב היא צריכה כל הזמן להמליט. אנשים גם לא יודעים ששוחטים מדי שנה כ־200 אלף חזירים, יותר מפרות. בזכות המאבק שלנו הם מקבלים העשרה ותנאי החזקה טובים יותר. זו הטיפה בים שאנחנו עושים - לדאוג לרווחה בתאים".

יש עוד דבר שאנשים מתקשים להבין לגבי בעלי חיים - שאובדן של בעל חיים מפעיל בבני אדם תגובת אבל של ממש, אבל כזו שמקבלת פחות לגיטימציה מהסביבה. באופן אישי, מה את עושה כשבעל החיים שלך נפטר?

"פיתחתי מנגנוני הגנה. כשבעל החיים שלי מת, אני אומרת תודה על כך שהוא הגיע אלי וזכה לבית, ושעכשיו יש לי הזדמנות להציל עוד בעלי חיים. בחרתי לא להיתקע בעצב. אני אומרת שהם חיים פחות מאיתנו כדי שנציל כמה שיותר. כשאדם מאמץ כלב, הוא מציל שניים: את זה שהוא לקח הביתה, ואת זה שנכנס במקומו למקלט. אני מתנחמת בסיפורי ההצלחה".

מה את מאחלת לכם ב־40 השנים הבאות?

"לעצור את סבל בעלי החיים, שלא נצטרך כל כך עמותות כמו שלנו. המטרה היא שכל בעלי החיים יהיו חלק מהקהילה, שאנשים יבינו כמה הם תורמים לנו וכמה אנחנו יכולים לתרום להם. כך החברה תהפוך לבריאה יותר".

תגובת משרד החקלאות

"הטענה כי משרד החקלאות אינו יכול לשאת באחריות גם לפיתוח החקלאות וגם לרווחת בעלי החיים מתעלמת מהאופן שבו תחום זה מנוהל בעולם. האחריות על שני תחומים אלו היא המאפשרת פיקוח אפקטיבי ואיזון בין צורכי הייצור לבין שמירה על רווחת בעלי החיים.

"גם בתחום האכיפה מוצגת תמונה מטעה. מפקחי משרד החקלאות וביטחון המזון פועלים באופן שוטף לטיפול בכל תלונה. כך, בשנת 2025 טופלו מאות תלונות, תוך נקיטת צעדי אכיפה וחקירה. רק בחודשיים האחרונים פעלו מפקחי המשרד בשורה של אירועי אכיפה, בהם חשפו מטחנת גורים בצפון וחילצו ממנה 20 כלבים מתנאי הזנחה קשים; חילצו 7 כלבים נוספים שסבלו מהזנחה קשה בבני ברק; חילצו 66 ציפורים שהוחזקו בתנאים קשים ובניגוד לחוק בשיתוף רשות הטבע והגנים; וכן חילצו גדי שהועמד להשכרה בבני ברק תוך שעות ספורות מרגע הפנייה.

"לעניין התקציבים, התקציבים בתחום רווחת בעלי החיים מנוצלים במלואם, ואף לאגף ניתן תקצוב נוסף השנה. התקציבים מופנים לא רק לאכיפה, אלא גם לשיקום ולחינוך, לרבות: פעולות לצמצום התרבות כלבים וחתולים משוטטים, תוכניות לאומיות לעידוד אימוץ, חינוך בבתי ספר ופעילות עם אוכלוסיות ייעודיות. כמו גם, רק בשנתיים האחרונות המשרד הקצה למעלה מ-15 מיליון שקלים לטובת תמיכה ברשויות מקומיות לשיפוץ ולרכישת ציוד בכלביות רשותיות.

הניסיון להציג היעדר עשייה חוטא לעובדות. המשרד ממשיך לפעול בנחישות ובמקצועיות להגנה על בעלי החיים בישראל".