"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אם איראן תידחק לפינה: הנשק שנשאר בארסנל של המשטר בטהרן
הסדקים בצמרת מתרחבים, ועולה השאלה: אילו יכולות עומדות לרשות האיראנים במקרה שימצאו את עצמם עם הגב לקיר? • התשובה מראה: ישראל אמנם יכולה להיות רגועה יחסית (בלי להיכנס לשאננות) - אבל יש מי שצריך להתחיל לדאוג
מה יעשו האייתוללות כשיידרדרו לייאוש מסוכן? חימוש מוצג לראווה במצעד צבאי באיראן, באפריל אשתקד. צילום: אי.אף.פי

אם איראן תידחק לפינה: הנשק שנשאר בארסנל של המשטר בטהרן

הסדקים בצמרת מתרחבים, ועולה השאלה: אילו יכולות עומדות לרשות האיראנים במקרה שימצאו את עצמם עם הגב לקיר? • התשובה מראה: ישראל אמנם יכולה להיות רגועה יחסית (בלי להיכנס לשאננות) - אבל יש מי שצריך להתחיל לדאוג

דני (דניס) סיטרינוביץ
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

עם התקדמות המערכה באיראן, נראה כי הלחץ המופעל על המשטרמתחיל לייצר סדקים ראשונים בהנהגתו. הקושי לקיים תהליך קבלת החלטות סדור, ולהעביר הנחיות רציפות וברורות לגורמים בשטח, רק גובר; והסיכוי שישראל וארה"ב ימשיכו את המערכה, ואף ירחיבו אותה, מעלה את השאלה: האם נותרו בידי איראן יכולות משמעותיות שטרם הופעלו, במיוחד אם הנהגת המשטר תגיע למצב של "תמות נפשי עם פלשתים"?

התשובה היא שמבחינת אמצעי לחימה, ספק אם בידי המשטר יכולות דרמטיות שלא נעשה בהן כבר שימוש נגד ישראל. השיגור האחרון של טילי ח'ורמשהר-4 עשוי להיות אחד הקלפים האחרונים בארסנל המתקדם של משמרות המהפכה. אמנם איראן יכולה להמשיך ולאתגר את ישראל באמצעות ירי אינטנסיבי יותר, בכפוף למספר המשגרים והטילים שנותרו בידיה; אך אין בידיהיכולת גרעינית מבצעית שאפשר להשתמש בה. גם יכולת כימיתאינה עומדת על הפרק, בין היתר בשל האיסור שהטיל בעבר ח'ומייני על עיסוק בתחום זה.
לעיתים עולה גם התרחיש של שימוש ב"פצצה מלוכלכת", כלומר מטען נפץ המפזר חומר רדיואקטיבי ללא תהליך ביקוע גרעיני, אולם במקרים רבים מדובר בהגזמה ביחס ליכולות האיראניות וגם ביחס להשפעה האמיתית של נשק כזה.

גם לו לאיראן היתה יכולת כזו, הרווח המבצעי ממנה מוגבל מאוד - בעוד הנזקים המדיניים והאסטרטגיים עלולים להיות חמורים במיוחד. בעבר אמנם דווח שטהרן מפתחת אמצעי לחימה "מנטרלים", אך ספק אם מדובר ביכולת שתשנה את מהלך המערכה או שאפשר להשתמש בה באופן משמעותי.

איראן עלולה להגביר את התקיפות במפרץ. פגיעה במתקן הנפט פוג'יירה באיחוד האמירויות, צילום: אי.אף.פי

לעומת זאת, איראן בהחלט יכולהלהעלות את גובה הלהבות בזירה האזורית, בעיקר מול מדינות המפרץ. היא עשויה לנסות לפגוע במתקני ההתפלה במדינות אלו, לצד פגיעה באתרי הפקה ואחסון של נפט וגז - מהלך שעלול לגרום להן נזק כלכלי משמעותי ולהוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה בעולם. במקביל, ברפובליקה האסלאמית יכוליםללחוץ על החות'ים להשתלב עמוק יותר במערכה, באופן שיגביר את הלחץ על העורף הישראלי ואולי גם על מדינות המפרץ.

מי כן צריך לדאוג?

בניגוד לאיומים הנשמעים מטהרן, נראה כי איראן אינה מחזיקה "נשק שובר שוויון" בארסנל שלה. אין פירוש הדבר שיש לזלזל באיום: המשך הירי, במיוחד של טילים מדויקים דוגמת פאתח וח'ורמשהר, עדיין מציב איום משמעותי על העורף הישראלי. עם זאת, האיום המשמעותי ביותר של איראן אינו דווקא כלפי ישראל — אלא כלפי מדינות המפרץ, שעלולות למצוא את עצמן משלמות את המחיר הכבד ביותר אם המערכה תוסיף להסלים.

הכותב הוא חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי הביטחון הלאומי (INSS)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...