פלביו בולסונרו, בנו הבכור של נשיא ברזיל לשעבר ז’איר בולסונרו, הולך ומבסס את מעמדו כאחת הדמויות המרכזיות במחנה הימין הברזילאי וכמועמד מרכזי לנשיאות המדינה בבחירות שיתקיימו בהמשך השנה. על אף גילו הצעיר (לפלביו טרם מלאו 45), הוא כבר נחשב לסנאטור ותיק ופוליטיקאי משופשף. ככה זה כשאתה נבחר לראשונה לפרלמנט של מדינת ריו דה ז'ניירו, מדינת מפתח של ברזיל, בגיל 21 בלבד.
יוני 2024: נוצרים בברזיל קראו לשחרור החטופים בכנס תמיכה ענקי // באדיבות השגרירות הנוצרית הבינלאומית
כמי שצמח בלב הזירה הציבורית הסוערת של ברזיל, בולסונרו הבן נתפס בעיני תומכיו כיורש טבעי לדרך ולאידיאולוגיה של אביו - לא רק בשם, אלא גם בתפיסת עולם מגובשת וברורה. ז’איר בולסונרו נתן לבנו את ברכת הדרך מתוך מתחם המטה של המשטרה הפדרלית בברזיליה הבירה, שם הוא כלוא בתא מבודד אחרי שנשפט ל-27 שנות מאסר.
באמצעות תפירת כתב אישום הזוי למדי שייחס לבולסונרו האב לא פחות מאשר ניסיון המרדה, ובסיוע שופטים צייתנים, הצליח הנשיא הנוכחי לואיז אינסיו דָה סילבה, המכונה לולה, לסלק יחד עם אנשיו את היריב הגדול שלהם מן הזירה הציבורית. עכשיו הם יצטרכו להתמודד מול בנו, וגם פלביו יודע שבמאבק הזה השלטון השמאלני שוב לא יבחל באמצעים.
"לולה הורשע בעבר כמנהיג של ארגון פשיעה, אשר גנב מיליארדים מכספי הציבור הברזילאי", מזכיר פלביו בולסונרו בראיון בלעדי ל"ישראל השבוע". "אף על פי כן, כיום הוא יושב שוב בלשכת הנשיא לאחר שזוכה באופן תמוה. היום ברזיל סובלת מאלימות נרחבת, כאשר 25% מהברזילאים חיים באזורים הנשלטים בידי ארגוני פשיעה. ממשלת לולה עומדת בלב פרשת גניבת קצבאות הפנסיה של גמלאי המוסד לביטוח הלאומי הברזילאי, שבמסגרתה בנו של לולה עצמו מואשם בקבלת שוחד בשיעור של 25 מיליון ריאל ברזילאי. יותר מ-40 מיליון משפחות תלויות בקצבה ממשלתית של 600 ריאל רק כדי שיהיה להן אוכל בבית, והממשלה עושה שימוש במנגנוני המדינה כדי לרדוף ולכלוא יריבים פוליטיים. ברזיל כבר איננה דמוקרטיה".
לא רק מועמד הימין לנשיאות חושב כך. שלל גופים בינלאומיים וממשלות מערביות הביעו חשש מפני אובדן האופי הדמוקרטי של ברזיל תחת לולה. שחיקת הזכויות הפוליטיות חמורה כל כך, שבאופן חריג נוצר קונצנזוס נדיר בין ארגוני זכויות האדם המזוהים עם השמרנות לבין אלה המזוהים עם השמאל. כולם מבחינים בבעיה ומצביעים על נטיית השלטונות לצמצם את חופש הביטוי ולהפוך את מערכת המשפט לנשק המופנה באופן בלעדי נגד יריבים פוליטיים. "מדד הדמוקרטיה" של מגזין "The Economist" מכנה את המדינה של לולה "דמוקרטיה פגומה", בהתאמה גמורה לתלונות של בולסונרו.
הכל שפיט
בדומה לאביו, פלביו בולסונרו מזוהה עם קו שמרני תקיף, דגש על ריבונות לאומית, מאבק בפשיעה ובשחיתות, והתנגדות למה שהוא רואה כהשתלטות עוינת של אליטות משפטיות ואידיאולוגיות מהשמאל על הדמוקרטיה הברזילאית. לאורך השנים הוא לא היסס להתעמת עם מוסדות הכוח, והציג עצמו כקול ישיר של ציבור רחב שמרגיש מודר מהשיח הפוליטי המסורתי.
כשמדברים על הנכונות לעמוד על שלו ולהתעמת עם גורמי כוח אלימים, חייבים לציין שבמקרה של פלביו זה לא מוגבל לפוליטיקה. לפני כעשר שנים האיש הוכיח שהוא ניחן באומץ לב בלתי רגיל גם בסיטואציות אחרות. כאשר הבחין במהלך נסיעה אקראית בריו דה ז'ניירו שמכונית סמוכה מותקפת על ידי שני שודדים, פלביו בולסונרו ושומר הראש שלו הסתערו על הבריונים החמושים. הם הצליחו להבריח את השודדים, ויריותיו של בולסונרו, המחזיק באקדח ברשיון, אף פגעו באחד מהם. לא פחות משישה כדורים פגעו בשמשת המכונית שלו, אך גם הוא וגם שומר הראש יצאו מן ההיתקלות ללא פגע.
ההליכים המשפטיים והכליאה של אביך, הנשיא לשעבר ז’איר בולסונרו, עוררו מחלוקת עזה. האם אתה רואה בהם רדיפה פוליטית, וכיצד הדבר השפיע על החלטתך להתמודד לנשיאות?
"מדובר ברדיפה פוליטית מובהקת – לא רק נגד אבי אלא נגד מיליוני ברזילאים. המעצרים הבלתי חוקיים, הצנזורה והרדיפה הגיעו למימדים חסרי תקדים בהיסטוריה שלנו. ברזיל היא כיום מדינה יוצאת דופן, שבה כמעט ואין מרחב לאופוזיציה. אבי הורשע בפשע בלתי אפשרי: ניסיון הפיכה ללא נשק, כשלא היה עוד נשיא, בזמן ששהה בארצות הברית, כביכול תוך שימוש בקשישים, אימהות ואנשים דתיים - וכל זאת לאחר שמינה מפקדי צבא שאושרו גם על ידי לולה. זו פארסה גרוטסקית ששוברת שיאים גם לעומת שורה ארוכה של מעשים לא חוקיים מצד המשטר הנוכחי, שהוביל את ברזיל למצב יוצא דופן. אבי הורשע בידי אויביו הפוליטיים: עורך הדין לשעבר של לולה; שר משפטים לשעבר של לולה שהכריז כי 'בולסונרו הוא השטן עלי אדמות', וזאת אחרי שסייע ללולה להיבחר בעת שכיהן כנשיא בית הדין העליון לבחירות, והיטה את המערכת נגד בולסונרו. כל המנגנון הזה נבנה כדי לרדוף ולכלוא יריבים פוליטיים. מועמדותי היא תוצאה ישירה של רדיפה זו. אחרי שמנהיג האופוזיציה הראשי נבעט מהמירוץ, נאלצתי להיכנס לנעליו כדי שלמיליוני ברזילאים יהיה סיכוי כלשהו לבחור. אני מקווה שהקהיליה הבינלאומית תשים לב לברזיל, כי איננו יכולים להרשות שהמדינה הגדולה באמריקה הלטינית תוחזק כבת ערובה בידי משטר שמפקיע זכויות".
מבקרים טוענים שמערכת המשפט בברזיל הפכה לפוליטית. האם אתה שותף לדאגה זו, וכיצד בכוונתך להשיב את אמון הציבור בשלטון החוק?
"כן. יש המכנים זאת פוליטיזציה או 'אקטיביזם שיפוטי', אך אלה מונחים מכובסים לעריצות גרידא. במקרה שלנו יש אנשים בבית המשפט העליון שמבצעים מעשים בלתי חוקיים כדי לחסל את האופוזיציה. המקרה הבולט ביותר הוא השופט אלכסנדר דה מוראש - מפר סדרתי של זכויות אדם שפעל במטרה אחת: חיסול האופוזיציה בברזיל".
"אלכס הגדול", כפי שמכונה בברזיל שופט בית המשפט הפדרלי העליון דה מוראש, הוא נשק יום הדין שהופעל נגד בולסונרו האב. למעשה, הוא זה ששלח אותו לבית הסוהר, ואם זה לא מספיק הוא גם הוביל להוצאת הרשת החברתית X (טוויטר לשעבר) אל מחוץ לחוק בברזיל. בצעד חסר תקדים אפילו במושגים של משטרים טוטליטריים, דה מוראש קבע קנס בסך 50 אלף ריאל ליום על כל אדם שנעזר ב-VPN כדי לעקוף את האיסור ולהשתמש ב-X. צעד כזה לא עלה על דעתו של פוטין או שי ג'ינפינג.
שלא במפתיע, אילון מאסק האשים את דה מוראש בהפרה בוטה וחוזרת של הזכויות החוקתיות של אזרחי ברזיל, ובתגובה שופטי בית המשפט הפדרלי העליון של ברזיל הורו לפתוח נגד מאסק בחקירה פלילית בגין הפצת שיח שנאה, קריאה לאלימות ועוד שורה של האשמות מצוצות מהאצבע. אם כך הם מעזים לטפל במאסק, אזרח אמריקני, תארו מה כוחם של שופטים ביחס לאזרחים ברזילאים מן השורה. באוגוסט 2024 דה מוראש פשוט איים לעצור ולהשליך לכלא את העובדים המועסקים בנציגות הברזילאית של טוויטר.
ביולי 2025 ארה"ב הטילה עליו ועל עוד שופטי בית המשפט העליון הברזילאי סנקציות. בספטמבר הן הורחבו גם על אשת השופט הנודע לשמצה. מרקו רוביו, מזכיר המדינה האמריקאי, קבע אז בנחרצות ש"הרדיפה הפוליטית שמוביל השופט הברזילאי אלכסנדר דה מוראש נגד ז’איר בולסונרו יצרה מערך של רדיפה וצנזורה כה רחב היקף, עד שהוא אינו רק פוגע בזכויות היסוד של אזרחי ברזיל, אלא אף חורג מגבולות המדינה ומכוון גם כלפי אזרחים אמריקנים". אולם לפני כחודש הסנקציות על בני הזוג דה מוראש בוטלו במפתיע, בלי הסבר של ממש.
ברית דמים
הנשיא לולה ביצע חריש עמוק לא רק במערכת המשפט. הוא שינה מקצה לקצה את מדיניות החוץ של ברזיל והעביר אותה לפסים הקלאסיים של השמאל: התנגדות לארה"ב וישראל, וחיבוק לכל המתנגדות להן, החל מרוסיה וכלה באיראן, ונצואלה וחמאס. באחד מאירועי השפל, ברזיל הצטרפה רשמית לעתירת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג, בטענה לביצוע רצח עם בעזה. כעבור שנה לולה הצליח לרדת נמוך אף יותר, כאשר הודיע על פרישתה של ברזיל מהברית הבינלאומית לזכרון השואה. פלביו בולסונרו אינו מסתיר את סלידתו מן המהלכים האלה של לולה וחבורתו.
כיצד לדעתך השתנה מעמדה הבינלאומי של ברזיל בשנים האחרונות, ובייחוד ביחס לדמוקרטיות מערביות ולישראל?
"ברזיל הפכה למצורעת בזירה הבינלאומית. מדיניות החוץ הנוכחית מיושרת עם כל ערמת האשפה הדיקטטורית של השמאל הרדיקלי. אנטישמיות ועוינות כלפי ערכי המערב הן קווי היסוד של הארגון הפלילי שהשתלט על ברזיל. תמיכה בטרור, הזדהות עם משטרים עריצים ורודניים ברחבי העולם ותמיכה נלהבת בהגבלות גלובליות על חופש הביטוי - כל אלה עומדים בלב פעילות החוץ של מפלגת הפועלים של לולה".
אמריקה הלטינית מצויה במאבק אידיאולוגי מתמשך בין ימין לשמאל. בשל גודלה והשפעתה, ברזיל נחשבה באופן מסורתי למדינה שמובילה אחריה אחרות. השאלה היא לאן היא תוביל אותן עכשיו?
"הברזילאים מבינים יותר ויותר שאיננו יכולים ללכת בדרכה של ונצואלה, אשר נשלטה במשך שנים בידי דיקטטור איום המקורב ללולה. יותר מ-8 מיליון ונצואלים ברחו מפני רעב, עוני ורדיפה - ורבים מהם הגיעו לברזיל. הברזילאים יודעים מה הם אינם רוצים: שמאל. על הנשיא מוטלת החובה להגן על ערכי הציוויליזציה המערבית, המבוססים על ערכים יהודיים־נוצריים".
האירועים האחרונים בוונצואלה הדאיגו את הקהילה הבינלאומית. כיצד אתה מעריך את המצב שם, ומה תפקידה של ברזיל?
"אני מאמין שריבונות היא קונספט ציוויליזציוני שמצריך סט של עקרונות וערכים. ריבונות אינה יכולה להתקיים תחת עריצות רצחנית, כפי ששלטה בוונצואלה. אלה שמעלים על נס ריבונות מופשטת, מגנים למעשה על פטור מעונש עבור עריצים. עריצויות אינן ריבוניות - עמים כן. עם משועבד אינו חופשי ועל כן אינו יכול ליהנות מריבונות. אם מישהו לא יכול אפילו לדבר בחופשיות, איך הוא יהיה ריבוני? ריבונות מחייבת חירות מעל הכל. את האידיאל הזה המערב איבד, כאשר הרדים את עצמו באמצעות סיסמאות חלולות של דיפלומטיה בינלאומית בשירות ביורוקרטים מקצועיים. הנשיא טראמפ הזכיר למערב דבר מה יסודי: ללא חירות עם לא יכול להיות ריבוני. מה שראינו בוונצואלה היה תחילתה של השתחררות של עם משועבד. למרבה הצער, ברזיל תחת לולה מגנה על האינטרסים של העריצות, משום שהממשלה הברזילאית הנוכחית שותפה לפושעים אשר חטפו את וונצואלה".
האם לדעתך ממשלות שמאל באזור, ובהן ממשלת לולה, גילו סלחנות יתר כלפי משטרים קיצוניים כמו משטר האייתוללות באיראן?
“'סלחנות' היא מילה עדינה מדי. לולה והשמאל הלטינו־אמריקאי הם מממנים, משתפי פעולה ותועמלנים של משטרים אלה".
כיצד אתה מעריך את השפעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אמריקה הלטינית?
"טראמפ הוא ללא כל ספק המנהיג העולמי הגדול ביותר - הוא חזק, משבש מוסכמות ונחוש לעשות את הדבר הנכון. בצדק הוא תקף את מתקני הגרעין של איראן; לעולם אין לאפשר למשטר פנאטי, המארח טרור, להחזיק בנשק גרעיני. העשרת אורניום מעבר ל־3–4 אחוזים מהווה איתות ברור על כוונה לייצור פצצה, כפי שאף סוכנות הגרעין של האו"ם הודתה. תפיסת סוחר הסמים שהשתלט על מדינה שלמה - הנרקו־דיקטטור ניקולס מדורו בוונצואלה - היה מבצע הראוי לסרט קולנוע, שבו כוחות הצבא של ארצות הברית שוב גברו והנחיתו מכה על פורום סאו פאולו (מועדון משטרי השמאל של אמריקה הלטינית - א.ב.).
"הנשיא טראמפ שומר בנחישות על החירות ומטפל בפושעים כפי שיש לטפל בהם - ביד קשה. אני מודה בפומבי לו ולצבא ארצות הברית על המבצע המוצלח בוונצואלה, ומודה לאלוהים שהאמריקנים בחרו בטראמפ, שמצפונו המוסרי ואומץ לבו משיבים את החירות. אין ריבונות ללא חירות. מדורו אינו שונה מראש קרטל סמים השולט בפאבלה, או ממה שחמאס עושה בעזה - מנהיגים בלתי לגיטימיים הטובחים את עמם. לוונצואלה עתודות הנפט הגדולות בעולם; מדינות עם הרבה פחות משאבים הצליחו לשגשג. יהי רצון שאלוהים יגן על דונלד טראמפ. אנו מתפללים כי לאחר אוקטובר 2026 נבסס שותפות חזקה ומתמשכת עם ארצות הברית - וברזיל היא החוליה החסרה להבסת פושעים וטרוריסטים בינלאומיים בדרום אמריקה".
מערבה מכאן
אחד המאפיינים הבולטים בעמדותיו של בולסונרו הבן, הוא יחסו החם והגלוי לישראל. פלביו ממשיך קו ברור של תמיכה במדינה היהודית, קו שבלט במיוחד בתקופת כהונתו של אביו כנשיא. משפחת בולסונרו כולה טיפחה קשרים הדוקים עם ישראל, הביעה הזדהות עמוקה עם מאבקה הביטחוני והתייצבה לצידה בזירה הבינלאומית. תחת שלטון בולסונרו האב, התחזקה השותפות המדינית בין ברזיל לישראל, נשקלה העברת השגרירות לירושלים, וברזיל אימצה עמדות פרו־ישראליות מובהקות באו״ם ובארגונים בינלאומיים נוספים.
פלביו עצמו מרבה לציין את ישראל כדוגמה למדינה חזקה, חדשנית ונחושה, השומרת על זהותה ועל ביטחונה מול איומים חיצוניים. בעיני תומכיו, תפיסה זו משקפת גם את חזונו לברזיל: מדינה ריבונית, גאה, שאינה מתנצלת על ערכיה.
על רקע חזרתו של לולה לשלטון והתרחקותה של ברזיל מישראל ומהמחנה המערבי, פלביו בולסונרו מציג עצמו כחלופה ברורה - מנהיג צעיר ודינמי, ובד בבד מנוסה, הנושא את מורשת אביו ומבקש להחזיר את ברזיל למסלול של בריתות אסטרטגיות עם דמוקרטיות מערביות ובראשן ארצות הברית וישראל. עבור רבים בימין הברזילאי, הוא אינו רק בן של נשיא לשעבר, אלא סמל להמשך מאבק אידיאולוגי רחב על דמותה של ברזיל.
היחסים בין ברזיל לישראל היו קרובים במיוחד בתקופת כהונת אביך. כיצד אתה רואה אותם כיום תחת הנשיא לולה, והאם לדעתך נגרם להם נזק ממשי?
"לולה הוא אנטישמי באופן מובהק. הוא תומך נלהב בארגוני טרור אנטי־ישראליים ומשמש סוכן למימון והפצת האג’נדה האנטי־ישראלית של השמאל במערב. ממשלת ברזיל כיום היא אויב מוצהר של ישראל. בניגוד לאבי, לולה פועל להפוך את ברזיל לחממה לטרוריסטים אנטי־ישראליים. שנאת ישראל אינה רק נסבלת - היא מופצת במכוון על ידי לולה ואנשיו".
אם תיבחר לנשיא, אילו צעדים קונקרטיים תנקוט כדי לשקם ולחזק את השותפות האסטרטגית בין ברזיל לישראל?
"יש לבחון מחדש את סוגיית השגרירות. אני מאמין שהעברתה לירושלים תהיה צעד חשוב בדרך ליישור הקו שאני שואף אליו. לאחר מכן בכוונתי לחתום על שורה של הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים עם ישראל בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה, הביטחון, החקלאות והתרבות. לשני העמים שלנו ערכים משותפים וקשרים תרבותיים ורוחניים עמוקים. בכוונתי לנקוט צעדים מוסדיים וחוקיים כדי שברזיל תשוב להיות בעלת ברית מרכזית של ישראל".
האם תעשה את מה שאביך לא הספיק - ותעביר את שגרירות ברזיל לירושלים?
"כן. זה יהיה אחד הצעדים הראשונים שאנקוט".
ממדורו למיליי
אם וכאשר פלביו בולסונרו ינקום את נקמת אביו ויגרש מארמון הנשיאות את לולה, מצפה לו עבודה קשה. ניקוי האורוות אחרי הנשיא השמאלני והמינויים הרבים שלו במערכות הממשל השונות לא יהיה פשוט. ביטחון פנים, פשיעה מאורגנת ואלימות של קרטלים מטרידים את תושבי ברזיל אפילו יותר מהמהלכים השנויים במחלוקת של לולה במישור הבינלאומי.
מה תהיה האסטרטגיה שלך להתמודדות עם הבעיות האקוטיות של ברזיל?
"ביטחון הציבור יהיה לראשונה הנושא המרכזי בקמפיין נשיאותי. ההבדל בין מה שאני מציע לבין מה שהנשיא לולה עושה ברור לחלוטין. לא במקרה בבתי הסוהר בברזיל חגגו את הניצחון של לולה בבחירות ב-2022. הרשו לי להיות נחרץ: בממשל שלי המשטרה לא תשמש לרדיפת אזרחים על פוסטים ודעות ברשתות החברתיות, אלא תנהיג מדיניות אפס סובלנות כלפי פשיעה. בשעה שהשמאל הרדיקלי מתעקש להתייחס אל הפושעים כאל קורבנות החברה - עד כדי כך שלולה טוען שסוחרי הסמים הם הקורבנות של המשתמשים - אני מתחיל בעיקרון פשוט מאוד: אלה ששולטים בשטח באמצעות סחר בסמים, מטילים מורא על קהילות שלמות ודנים משפחות לאלימות, השפלה ואימה - אינם קורבנות. הם מבצעים פשעים חמורים ויש להתייחס אליהם ככאלה. יש ניסיונות חוזרים להצדיק פשע אלים ולהציגו כתולדה של עוני. זהו נרטיב מוטעה. הוא מצפצף על מיליוני ברזילאים צנועים, חרוצים וישרים, שמתמודדים עם קשיים עצומים, אך מעולם לא בוחרים בפשע. עוני לא יוצר פושעים; פשע הוא תולדה של בחירה ושל היעדר הענישה. אני מייחל עבור ברזיל למצב הפוך: אני רוצה שהעני ישגשג, יהפוך לעשיר, יחיה ברווחה, בכבוד ובביטחון, וכך יגדל את משפחתו. לא ייתכן שגשוג ללא ביטחון הציבור".
כיצד נכון לטפל בפשיעה?
"פשיעה אלימה נשענת על שלושה עמודים: סחר בסמים, פירוק אזרחים שומרי חוק מנשקם, ושיטה מערכתית של שחרור מוקדם של עבריינים. קודם כל, סחר בסמים. כמעט לכל מעשה פשע אלים בברזיל יש קשר ישיר או עקיף לסמים. סחר בסמים הוא ציר מרכזי של אלימות. שנית, פירוק אזרחים מנשק. עבריינים פועלים בעזות מצח משום שהם יודעים שהקורבנות חסרי הגנה. חטיפות רכב לאור יום, תקיפות במרחב הציבורי ופריצות לבתים מתרחשות משום שלאזרחים מן השורה אין אמצעי הגנה עצמית. ברזיל לא אימצה פיקוח על נשק, אלא הטילה הגבלות כמעט מוחלטות על גישה חוקית אליו - במיוחד מאז 2003, עם חוק הפירוק מנשק שהועבר תחת שלטונו של לולה, בעיצומה של פרשת שחיתות שבמסגרתה שולם שוחד חודשי למחוקקים. הובטח לנו פחות נשק ופחות פשיעה; התוצאה היתה הפוכה. שלישית, שחרור מוקדם. עבריינים אלימים בעלי עבר פלילי ארוך נעצרים פעם אחר פעם ומוחזרים במהירות לרחובות בשם מוסר כוזב של 'הזדמנות שנייה', העטוף בזכויות אדם מדומות. המשטרה עושה את עבודתה; המערכת נכשלת - בשל חוקים רופפים, אקטיביזם שיפוטי ועיוות אידיאולוגי בקרב חלק מהשופטים והתובעים, המתייחסים לעבריינים אלימים כאל קורבנות. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת.
"המדינה חייבת להבחין בין מקרים. עבריין מזדמן אינו זהה לחבר אכזרי בפשיעה המאורגנת. רוב הברזילאים, גם בעוני קיצוני, לעולם לא ישקלו רצח כדי להשיג רכוש. הדבר מוכיח כי מדובר בפשיעה מאורגנת ובאלימות מכוונת. הצעת המדיניות שלי פשוטה וברורה: להילחם בנחישות בסחר בסמים ובנשק; להבטיח לאזרחים שומרי חוק גישה חוקית לנשק חם; ולשים קץ לשחרור מוקדם בלתי אחראי של עבריינים, במיוחד אלה הקשורים לפשיעה המאורגנת.
"השילוב המדויק הזה, בתקופת כהונתו של הנשיא ז’איר בולסונרו, הוביל לירידה החדה ביותר במספר מקרי הרצח בתולדות ברזיל. באשר לבתי הכלא, בכוונתי ללכת בעקבות דוגמאות מוצלחות כגון אל סלבדור, שבהן עברייני כנופיות אינם חוזרים במהירות לרחובות. ההיגיון פשוט: עבריין הכלוא בכלא אינו מבצע זוועות באזרחים שומרי חוק. אני מודע היטב לכך שרבים מהצעדים מחייבים שינויי חקיקה ותמיכה מהקונגרס. הנשיא יכול לעשות הרבה, אך לא הכול. על הברזילאים להצביע גם באופן מודע לסנאטורים ולצירים הפדרליים, כדי להבטיח רוב פרלמנטרי המחויב לביטחון, חירות ושגשוג. ביטחון הציבור אינו רק סוגיה משטרתית; הוא הבסיס לכלכלה, לתיירות, להשקעות ולאיכות החיים. ללא ביטחון, אין פיתוח. עם ביטחון, ברזיל תוכל סוף־סוף לממש את הפוטנציאל שלה ולהעניק עתיד מכובד לאזרחיה".
מהי תפיסתך הכלכלית וכיצד תקדם צמיחה, השקעות ותעסוקה?
"הקטנת המעורבות של המדינה בכלכלה פירושה צמצום בירוקרטיה, מיסים נמוכים יותר וממשל יעיל. זהו הנתיב להפיכת ברזיל לידידותית באמת להשקעות. איננו צריכים להמציא את הגלגל מחדש. עלינו להתבונן במה שעובד בעולם - במדינות כמו ארצות הברית, יפן וישראל - ולהבין שחירות כלכלית גדולה יותר מביאה עמה שגשוג, חדשנות והזדמנויות. אבי נהג לומר: “בכל הכבוד, הסתכלו על מה שיש לישראל ועל מה שהיא. כעת הסתכלו על מה שיש לנו בברזיל ועל מה שאיננו”. הדברים הללו מדגישים את הפוטנציאל הבלתי ממומש של ברזיל - משאבי טבע, מעפרות ברזל ועד מתכות נדירות, תיירות, ומקורות אנרגיה מגוונים. מדינות עם משאבים מעטים בהרבה הצליחו. מדוע לא ברזיל?
"אני מעריך תפיסות המכירוֹת במגבלות המדינה ומקדמות יוזמה פרטית. ישנם תחומים אסטרטגיים כגון ביטחון לאומי, המחייבים נוכחות של מדינה. אולם ברזיל אינה יכולה להפוך למדינה סוציאליסטית המתערבת באופן מוחלט בכלכלה. המדינה איננה יצרנית המשרות העיקרית, בוודאי לא בעת שלום. יש מה להפריט מבין מאות החברות הממשלתיות, שרבות מהן הפכו לחממות של שחיתות. ברזיל אינה יכולה להישאר גדולה, בלתי יעילה ושבויה בידי אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים שמקורם במרקסיזם.
"באמצעות תפיסה יזמית אמיתית — תמיכה בסטארט־אפים, אמון בצעירים שלנו, ומשיכת השקעות בינלאומיות, במיוחד בתחומי התשתיות והאנרגיה — נבנה מדינה יציבה ובטוחה, המעודדת פעילות כלכלית. פעילות כלכלית חופשית מובילה באופן טבעי לשגשוג. ראו מה עושה מִילֵיי בארגנטינה. הפוטנציאל של ברזיל נבלם בשל החלטות פוליטיות כושלות בשני העשורים האחרונים. מתוך 24 השנים האחרונות, מפלגת הפועלים של לולה שלטה במשך 17. התוצאות ברורות. זהו הזמן לשינוי — דבר שהתחדד עוד יותר בעקבות הדיונים שלאחר מעצר מדורו. בעוד השמאל הברזילאי, כולל לולה עצמו, מיהר להגן על משטר עברייני, אנו עמדנו לצד החירות, הדמוקרטיה והעמים המדוכאים. ברזיל חייבת להתרחק מנרקו־טרוריסטים ולצעוד לצד דמוקרטיות גדולות - אמריקנים, ישראלים, יפנים ואומות חופשיות אחרות בעלות ערכים תואמים. כך נשיב לעצמנו את הכבוד הבינלאומי, האמינות, הצמיחה והתקווה".
"תסמכו עלינו"
השם “בולסונרו” הוא נכס פוליטי משמעותי, אך גם מקור לקיטוב. הצלחתו של פלביו תלויה ביכולתו להיתפס כדמות פוליטית עצמאית, בעלת סגנון ושיקול דעת משלה. בנוסף, יהיה עליו לכפות את סמכותו על כל היריבים של לולה. ההיסטוריה הפוליטית של ברזיל ממחישה כי הבחירות מוכרעות כאשר הימין מצליח להתלכד סביב מועמד אחד. פיצול בין שמרנים, ליברלים ולאומנים העניק בעבר יתרון לשמאל. הצלחתו של פלביו בולסונרו תלויה ביכולתו להיתפס כמועמד שמסוגל לאחד כוחות רחבים - ולא רק לרשת את בסיס התמיכה של אביו. אבל האתגרים הרבים לא גורעים מן הביטחון שלו. "אני בטוח שאנצח", הוא מכריז, "מעבר לאמונה שזהו רצון האל, הברזילאים אינם יכולים לשאת עוד ארבע שנים של חוסר כשירות ושחיתות תחת לולה. ברזיל תיאלץ לבחור בין חושך עם לולה לבין שגשוג עם בולסונרו".
גם המסר של פלביו בולסונרו לציבור הישראלי שופע ביטחון ואופטימיות: "לעם של ארץ הקודש - הדמוקרטיה היחידה באזור - אני אומר: אל תאבדו תקווה במאבק על צדק, חירות והגנה על החיים. אתם עם גדול, חזק ומעורר הערצה והשראה. מיליונים מבינים את הלגיטימיות של המאבק שלכם ועומדים לצדכם בנחישות כדי שלעולם לא תתרחש שוב טרגדיה כמו השואה. האויב עוצמתי, אכזר ומאורגן. אך בזכות האמונה באלוהים, האחדות והאומץ המוסרי, אלה שמגינים על החירות והחיים, חזקים לאין שיעור מאלה שמפיצים שנאה, טרור והרס. אני מחבק אתכם כאח. דעו שאתם יכולים לסמוך על הברזילאים הטובים - גברים ונשים שלעולם לא יסלחו על ברבריות וטרור. מי ייתן ואלוהים יגן עליכם, יחזק אתכם וינחה אתכם. תסמכו עלינו".
