הרבה יותר גרועה משחשבתם: הצצה מבפנים לממלכת הבלהות בקטאר

זה סיפור על דיכוי, דורסנות ותאוות שלטון. זאת עדות נוספת להעלמת עין של מנהיגי המערב שנקנתה בהון תועפות. תרומות, השקעות בספורט ובאקדמיה, אנגלית מצוחצחת – בזכות כל אלה קל מאוד לאמריקנים ולאירופאים לשכוח. הזיכרון גמיש יותר משחושבים. מתחת למפעל יחסי הציבור הבינלאומי של קטאר, קיימת מציאות אכזרית. מציאות של רדיפת יריבים פוליטיים ומתנגדי שלטון, מציאות של מערכת חוקים דרקונית שגורסת את האדם הקטן, וניצול מחפיר ומתמשך של עובדים זרים. בשיחות עם "ישראל השבוע", אנשים שחיו שנים בקטאר, שופכים אור על מה שמתרחש מאחורי המסכות.

נתחיל בכך שבקטאר מתנהל מצב די חריג. מהגרי העבודה מהווים כ-90% מהאוכלוסייה, שכוללת כ-3.1 מיליון איש, וכפופים למערכת המכונה כַּפַאלַה (חסות). לפי ארגוני זכויות אדם, שיטה זו מעניקה כוח בלתי פרופורציונלי למעסיק. החלפת מקום עבודה, למשל, היא משימה כמעט בלתי אפשרית. יתר על כן, הכוח הזה מוביל לעיכובים במשכורות, והעובדים נאלצים לשבות או למחות למרות הסכנה שישלחו אותם למעצר או יגרשו אותם.

לרוב מדובר בעובדים ממדינות עניות כמו מצרים, פקיסטן, הודו והפיליפינים. עם זאת, לעיתים מדובר בעובדים שמגיעים מאירופה או מצפון אמריקה כדי לאייש תפקידים במערכת הבריאות. למען האמת, גם במדינות אחרות במפרץ מעסיקים עובדים זרים באותה שיטה. הם מסבירים כי מדובר בהזדמנות להרוויח משכורת גבוהה ביחס למה שהיו מרוויחים בארצם. ואולם, נדמה שרק בקטאר הם זוכים ליחס של עבדים מודרניים.

אחמד עוודאללה, מצרי שעבד בקטאר: "תמיד קראתי לקטאר בית, ועכשיו זה המקום הכי שנוא עליי בעולם בגלל הגזענות, שנאת הזרים והעוול שחוויתי. תמיד תירצתי גזענות ושנאת זרים בקטאר בכך שיש אנשים חסרי השכלה. אבל הסיפור שלי מראה איך האליטה המשכילה מתנהלת באותו אופן"

אחמד עוודאללה, למשל, היה בחור נורמטיבי שחיפש עבודה בקטאר. צעירים מצרים רבים כמוהו טסים למפרץ אחרי שהשלימו לימודים באקדמיה כדי להשיג פרנסה. אך אחרי שנים של עבודה קשה, הוא הסתבך בהליך משפטי מכוער. הפרשה הזו טלטלה את חייו.

"תמיד קראתי לקטאר בית, ועכשיו זה המקום הכי שנוא עליי בעולם בגלל הגזענות, שנאת הזרים והעוול שחוויתי. תמיד תירצתי גזענות ושנאת זרים בקטאר בכך שיש אנשים חסרי השכלה. אבל הסיפור שלי מראה איך האליטה המשכילה מתנהלת באותו אופן", הוא האשים במכתב ששיגר ללא אחרת מאשר השייח'ה מוזה בנת נאסר, אמו של האמיר הנוכחי, תמים בן חמד אל-ת'אני, ואחת הדמויות החזקות במדינה.

"קיבלתי אישור להיות תושב קבע בקטאר בסביבות 2008, כאשר למדתי במצרים. אבי גם היה עובד זר שם מאז שנות ה-80, והוא הצליח במהלך הזמן להקים חברה קטנה, אז הוא היה נותן החסות הראשון שלי", מספר עוודאללה בראיון ל"ישראל השבוע" על ימיו הראשונים באמירות. "אחרי שהשלמתי את התואר האקדמי, התקבלתי לחברת בנייה קטנה, שעבדה על פרויקט של גז ונפט כמעט שנה וחצי. אחרי כן היו לי עניינים עם המנהל ועזבתי".

עוודאללה הצטרף לחברה אחרת שעבדה בענף הגז והנפט, אבל בסוף הסתבך שוב עם המנהל. עם זאת, בגלל החסות שקיבל מהחברה של אביו, הוא היה מוגן יחסית. "זה שיגע אותם", הוא אומר. בחברה האחרונה, הוא נאלץ לשנות את נותן החסות שלו, ובמסגרתה עבד במיזמי הבנייה של מונדיאל 2022 שקטאר אירחה. דוחא לא זכתה בכבוד הגדול הודות למזלה הטוב, אלא הודות לכך ששיחדה בכירים בפיפ"א. אלה שחשפו את פרשת השחיתות הזו, העידו כי הם מפחדים עד היום.

ממקום מושבו במצרים כיום, עוודאללה מתאר את תנאי העבודה במדינה: "בחברה הראשונה עבדנו 12 שעות ביום, שישה ימים בשבוע. בחברה השנייה, בתפקיד סטנדרטי היה צריך לעבוד 8 שעות ביום לשישה ימים. בחברה האחרונה שעסקה בפרויקטים של גביע העולם, אני זוכר שבחלק מהמקרים עבדנו שלושה חודשים רצופים בלי יום חופש אחד, אפילו בזמן מגיפת הקורונה. אם כי בפרויקטים ממשלתיים עבדנו בשעות נורמליות. בתחומים האלה אני לא זוכר שעבדתי כל כך הרבה עם מקומיים (קטארים; ש"ק), הם לא מעורבים בתעשייה כל כך קשה".

בשלב מסוים, עוודאללה הפך למנהל באתר בנייה, אבל עדיין היה תלוי במעסיקו. "אני זוכר שפעם היה לנו פרויקט בסעודיה, והמנהל שלי רצה שאלך לשם כי הייתי רווק ובחור אחר היה נשוי ולא היה יכול להגיע עם המשפחה שלו. המנהל אמר לי שאם לא אסע לסעודיה, אצטרך למצוא עבודה אחרת, אז נסעתי לסעודיה. ואז, התרחש המצור (של סעודיה על קטאר ב-2017; ש"ק). אבל לא יכולתי לעזוב את העבודה הזו, מכיוון שלא אפשרו למצרים לשנות את נותן החסות. היתה לי אשרת עסקים מרובת כניסות לשישה חודשים, אז הייתי צריך לעזוב את סעודיה כל 30 יום, לטוס לקטאר דרך עומאן, ואז לחזור דרכה לסעודיה עד שפג תוקף הוויזה".

ועדיין, הוא מספר כי העבודה הזו היתה "גן עדן" לעומת החברות הראשונות, שבהן עבד בתנאי חום קיצוני. היחס של המנהלים ותנאי ההעסקה היו קשים במיוחד. רק בחברה האחרונה שבה עבד, המצב השתפר קצת, אבל בדרך כלל המגורים כללו שמונה עובדים בחדר של 3 על 3 מטר; תנאים שמזכירים בתי כלא.

כנראה לא בכדי, לפי תחקיר "הגרדיאן", נהרגו כ-6,500 מהגרי עבודה במהלך ההכנות למונדיאל ב-2022. קטאר דיווחה על מספרים נמוכים יותר, וטענה שרוב מקרי המוות היו "טבעיים".

חסן עבד א-סאדק, עובד זר מסודאן, מספר על התעמרות מצד מעסיקיו. לדבריו, בשלב מסוים נאסר עליו להתפלל במסגד. יתר על כן, הוא גילה כי מעסיקו התקין מצלמת אבטחה בחדר השינה שלו. "כשהלכתי למשרד העבודה הקטארי והגשתי תלונה, באותו יום נגמרה לי אשרת השהייה וסולקתי מהמדינה"

חסן עבד א-סאדק, עובד זר מסודאן, מספר ל"ישראל השבוע" על התעמרות דומה. כמו אזרחים רבים בארצו, הוא נאלץ להגר והגיע לקטאר כדי לחפש עבודה. על פי החוזה עם מעסיקו, הוא היה אמור לקבל מגורים נוחים וטיפול רפואי בתמורה לעבודה כרואה חשבון בחברת תפירה – משרה מכובדת לכל הדעות. למרות זאת, הוא מצא את עצמו מתגורר בחדר ששימש לאיסוף אשפה, ללא ציוד בסיסי כמו מקרר ומכונת כביסה. על שירות רפואי הוא נאלץ לשלם מכיסו. המשמרות נמשכו 12 שעות מדי יום, שישה בימים בשבוע, ועובדים שהעזו להשתמש בטלפון חויבו בקנסות.

לדבריו, בשלב מסוים נאסר עליו להתפלל במסגד, הוראה שסירב לה והובילה לפיטוריו. יתר על כן, הוא גילה כי מעסיקו התקין מצלמת אבטחה ב"חדר השינה" שלו – צעד המהווה הפרה של החוק. דרך המצלמה הזו הוא היה יכול לצפות בו בטלפון הנייד. "כשהלכתי למשרד העבודה הקטארי והגשתי תלונה, נותן החסות שלי קיבל הודעה, ובאותו יום נגמרה אשרת השהייה שלי וסולקתי לשדה התעופה בדוחא. אף אחד אפילו לא שאל אותי על הסיפור שלי. דיברתי עם המודיעין בשדה ואמרתי להם שהגשתי תלונה ואני אמור להישאר עד שהיא תוכרע, אז הם ענו לי שהם לא יכולים לשנות דבר ואני צריך לחזור לסודאן", אומר א-סאדק. לסיום, מעסיקו איים להגיש נגדו תלונה אם יחזור אי פעם לדוחא.

חתונה מהגיהינום

בחזרה לאחמד עוודאללה. עם העבודה הקשה הוא עוד הסתדר, אבל דווקא מערכת יחסים באמירות היא זו שסיבכה אותו עם השלטונות. בשנת 2018 הוא נתקל במועדון בעובדת זרה מאחד מבתי החולים. סמנתה (שם בדוי) היתה נוצרית אפרו-אמריקנית, אזרחית ארה"ב, והוא מוסלמי ממצרים. הם רקדו קצת, יצאו לכמה דייטים ודרכיהם נפרדו. לעוודאללה לא היה תכנון לקשר רציני. סמנתה טסה לאמריקה. רק בשנת 2021 היא חזרה לדוחא והחלה לעבוד באוניברסיטה למדעים וטכנולוגיה. לפתע, הקשר התחדש ביוזמתה והשניים העבירו יחד לילה אחד.

לא חלף זמן רב וסמנתה בישרה לו שנכנסה להיריון ממנו. הם החליטו להתחתן וטסו לגיאורגיה לקיום טקס אזרחי. עוודאללה, לדבריו, לא רצה לשאת את הבושה של לידה מחוץ לנישואין, אף שמלכתחילה לא היה בטוח שהוא האב. רק אחרי החתונה, הוא מספר, כשהגיעו לבדיקה שגרתית, הרופא אמר שסמנתה היתה בהיריון שבועות לפני חידוש הקשר עימו.

זה היה רגע השבר של עוודאללה. החשד שסמנתה יזמה את הפגישה ביניהם כדי שיישא באחריות בתור אב, לא נתנה לו מנוח. הוא מעריך שחששה להסתבך עם השלטונות הקטאריים. "היא סיפרה פעם איך המשטרה הקטארית היתה מלווה נשים שילדו מחוץ לנישואין לבית החולים, וכמה זה היה מעורר אימה".

לפי החוק הקטארי, מי שנכנסה להיריון שלא במסגרת נישואין, דינה להישלח למאסר יחד עם הפרטנר שלה. ואכן, עובדות זרות מסתבכות לא פעם עם הרשויות. כך, לדוגמה, ברשת הגרמנית "דויטשה ולה" דיווחו על סיפורה של אן, עוזרת בית פיליפינית שילדה בבית המעסיקה שלה. ב-2015, כשהגיעה לקטאר, היא ידעה באופן כללי על "איסור קיום יחסי מין בין בני זוג". בשל כך, היא נאלצה להתחתן עם הפרטנר כדי לא להישלח למאסר. כצפוי, רבים מהנישואים האלה נגמרים רע מאוד.

לפי החוק הקטארי, מי שנכנסה להיריון שלא במסגרת נישואין, דינה להישלח למאסר יחד עם הפרטנר שלה. ואכן, עובדות זרות רבות מסתבכות. כך, לדוגמה, בגרמניה דיווחו על סיפורה של אן, עוזרת בית פיליפינית שילדה בבית המעסיקה שלה. היא נאלצה להתחתן עם הפרטנר כדי לא להישלח למאסר

לאחר לידת התינוקת, החריפה המתיחות בין סמנתה לעוודאלה. לדבריו, הוא הצליח לבצע שתי בדיקות דנ"א דרך משלוח, שאישרו את אבהותו, אך אלה לא הסירו את ספקותיו. בדיוק להיפך, הם רק גרמו לו לחשוד שהם זויפו. לבסוף, סמנתה הגישה תביעה לבית הדין המקומי בשנת 2022, בדרישה לגירושין. היא דרשה מבית המשפט לבטל את הנישואין ולהורות לו לשלם לה פיצויים ומזונות בסכום מצטבר של עשרות אלפי ריאל קטארי. נוסף על כך, דרשה משמורת על הילדה.

בית הדין הקטארי ניסה להשיג פשרה, אך ללא הצלחה. על פי מסמכי בית הדין, בפסיקה במאי 2023 הנישואין בוטלו. עוודאללה חויב לשלם עשרות אלפי ריאל קטארי במצטבר עבור דמי המחיה של גרושתו והוצאות המשפט, והילדה הועברה לחזקתה. בקשתו לערוך בדיקת דנ"א רשמית לו ולילדה נדחתה. אותה, אגב, הוא כבר לא פגש כשלוש שנים.

"אחרי ששוב ניסיתי לעשות בדיקת דנ"א, רבתי עם האם והיא אמרה לי 'אתה לא תהיה עם הילדה לבד'. בהמשך היא יצרה איתי קשר כדי להיפגש בשגרירות ארה"ב בשביל תור לדרכון. נפגשתי איתה רק כדי לריב על הזכויות של הילדה כאזרחית אמריקנית. אחר כך, היא יצרה איתי קשר לטובת תעודת זהות קטארית וסירבתי כל עוד אנחנו לא מקיימים בדיקת דנ"א רשמית", אומר עוודאללה. "הפעם האחרונה שראיתי את הילדה היתה באוגוסט 2022. ברור שאני מרגיש רע שהילדה תחיה בשקר".

בשלהי 2023, עוודאללה ברח למצרים אחרי שנה ששהה בה ללא עבודה. את המזונות שהוטלו עליו הוא לא משלם.

הג'וקר?

מצבם של העובדים הזרים הוא אחת התולדות של היעדר רפורמות ושלטון דיקטטורי, שעסוק בעיקר בשאיפותיו הגרנדיוזיות להפוך את המדינה הקטנה למעצמה בינלאומית.

הפוליטיקאי הקטארי ח'אלד אל-היל נאלץ לצאת לגלות בבריטניה בעשור הקודם. בעבר הוא היה בשר מבשרה של האליטה השלטונית ובתקשורת המקומית כונה "הג'וקר", בשל קרבתו לאמיר הקודם, חמד אל-ח'ליפה, שהודח בהפיכת חצר ב-2013. בתקופה זו, הוא ניהל קשרים גם עם ראש הממשלה הקטארי לשעבר, חמד בן ג'אסם.
אלא שבשנת 2010, אל-היל הפנה עורף למשפחת השלטון והקים את תנועת האופוזיציה הראשונה באמירות – "תנועת הצעירים להצלת קטאר". ולא סתם תנועה, אלא כזו ששואפת להפוך את קטאר למונרכיה חוקתית – דמוקרטיה. כלומר, מדינה עם בית מחוקקים מתפקד ומעורבות של האזרחים. הגרעין המייסד של התנועה, שכלל שישה אנשים בלבד, פעל בתחילה כדי לגייס 612 חתימות. האתגר היה להחתים מאות אזרחים לתמוך בתנועת הרפורמה, בלי שמנגנוני הביטחון יזהו אותם וירסקו את התנועה עוד בחיתוליה. ואולם, לטענת אל-היל, המנגנונים השתילו אצלם סוכנים כבר בשלב הזה.

בעקבות כך, אל-היל ואחרים נעצרו, נשפטו ונשלחו למאסר. כאשר השתחרר ב-2014, הוא טען כי התנועה מייצגת כ-30 אלף אזרחים קטארים מתוך 300 אלף באותו זמן (שאר התושבים הם מהגרי עבודה). הוא אף גילה כי התנועה היתה מעורבת בניסיון הפיכה כושל ב-2011.

מעבר לכך, הפוליטיקאי הקטארי הדליף אלפי מסמכים ששפכו אור על השחיתות העמוקה של משפחת האמיר החדש, תמים בן חמד. צעד זה הוביל לפתווה (פסק הלכה) שהוציא נגדו השייח' יוסף אל-קארדווי, המנהיג הרוחני דאז של תנועת האחים המוסלמים, ומקורבו של תמים.

הפוליטיקאי הקטארי ח'אלד אל-היל: "למרות מאמצי היח"צ, הניצול נותר מושרש בחוק ובפרקטיקה. במקרים רבים עובדים זרים בקטאר חווים 'קרימינליזציה' בכל הנוגע לחיים האישיים. מדינה שטוענת למודרניות תוך כדי מניעת הגנות בסיסיות, היא בלתי יציבה מיסודה"

לאחר שנמלט, אל-היל הפך את תנועת הצעירים למפלגה הדמוקרטית הלאומית, שבראשה הוא עומד בימים אלה. "התנועה איננה מוגבלת לגלות", אל-היל מסר ל"ישראל השבוע" ממקום מושבו בבריטניה. "אנחנו פעילים בשטח, מאורגנים וצומחים. המטרה שלנו ברורה: להחזיר את הריבונות לעם הקטארי דרך רפורמה חוקתית, פרלמנט נבחר עם סמכות אמיתית, מערכת משפט עצמאית וקץ לשלטון הצווים. אנחנו עובדים באמצעות ארגון פוליטי מובנה, מגעים בינלאומיים והתגייסות פנימית כדי להפוך את השינוי לדבר בלתי נמנע במקום משהו היפותטי. זה לא חזון רחוק, התהליך כבר החל".

קל להתייחס בעירבון מוגבל לדבריו, אבל לשיטתו, הכסף של משפחת אל-ת'אני יהיה אפקטיבי רק לטווח הקצר. בטווח הארוך, הוא סבור, הם לא יוכלו להחזיק מעמד.

לאל-היל יש הבטחות רבות גם בנושא מעמדם הירוד של העובדים הזרים במדינה, שאותו תיארו עוודאללה וא-סאדק. "מצבם של העובדים הזרים בקטאר חושף את המציאות של המערכת שאנחנו מאתגרים. למרות מאמצי היח"צ, הניצול נותר מושרש בחוק ובפרקטיקה", הוא אומר ל"ישראל השבוע", "עובדים ממשיכים להתמודד עם חירויות מוגבלות ונחיתות משפטית, ובמקרים רבים הם חווים 'קרימינליזציה' בכל הנוגע לחיים האישיים. התנועה שלנו לא מתייחסת לכך כנושא משני, אלא כנושא שנמצא בראש סדר העדיפויות. מדינה שטוענת למודרניות תוך מניעת הגנות בסיסיות של מיליונים היא בלתי יציבה מיסודה. הרפורמה שלנו תכלול הגנות משפטיות מחייבות לכל מי שחי ועובד בקטאר".

וגם בהקשר הישראלי, יש לו הבטחה: "לסלק מאדמתנו את האחים המוסלמים, חמאס והקיצונים".

העבירה: העלבת השליט

עד כמה הדורסנות של משפחת אל-ת'אני לא יודעת גבולות, ניתן ללמוד מסיפורו של המשורר הקטארי מוחמד אל-עג'מי, שב-2013 נידון בבית הדין לערעורים ל-15 שנות מאסר. האשמה? "הסתה להפיכה שלטונית" והעלבתו של האמיר הקודם. אל-עג'מי "יצא בזול", שכן לפני הערעור, נגזר עליו עונש מאסר עולם. ההערכה היא שנענש על שיר שכתב בתחילת העשור הקודם, ובו נמתחה ביקורת מרומזת על האמיר דאז, חמד בן ח'ליפה.

בהשראת מחאות האביב הערבי בתוניסיה, הוא כתב בשיר: "הממשלות הערביות ואלה ששולטים בהן, כולם ללא יוצא מהכלל, גנבים. ויש שאלה אחת שמטרידה את דעתו של השואל - לא נמצא אף גוף רשמי שיענה עליה - מאחר שהוא (השליט הערבי) מייבא מהמערב את כל הדברים, מדוע הוא לא מייבא את החוק ואת החירות?"

בעקבות כך, הוא נעצר בנובמבר 2011 ומאז ריצה עונש מאסר, בזמן המשפט וגם אחריו. רק בתום כארבע שנים בכלא, האמיר תמים בן חמד העניק חנינה למשורר ושחרר אותו. מהר מאוד אל-עג'מי העדיף לעזוב את קטאר לכוויית, כדי להמשיך לכתוב שירים ללא פחד.

משם, הוא מרגיש בטוח לומר את אשר על ליבו. בנובמבר, למשל, הוא פנה לשליט הקטארי ברשתות החברתיות וחשף את שעבר בכלא: "הוד מעלתך אמיר קטאר, מה שהניע אותי לכתוב את המסר הוא סיפור שהתרחש בינינו ולחלק מפרטיו לא היית מודע. אני הוחזקתי בבידוד מהרגע שנכנסתי לכלא ועד שיצאתי. נאלצתי להתרחץ במים קרים בחורף ובמים חמים בקיץ מהברז התחתון של האמבטיה. זה היה מעשה עוול כלפי האזרח, בהיעדר מוחלט של זכויות האדם - או מה שמכונה באופן שקרי 'זכויות האדם בקטאר'".

אל-עג'מי ביקש להעלות למודעות את מצבו של ד"ר הזא, מתנגד שלטון אחר שמרצה מאסר עולם: "קבוצת בני המולדת התנגדו להחלטה לא צודקת שפגעה בזכויות שלנו כאזרחים. כתוצאה מכך, רבים מאיתנו נשפטו לתקופות מאסר של חודשים ושנים. ד"ר הזא נידון למאסר עולם, בעוד אחרים קיבלו עונשים לא צודקים בגלל האשמות שווא. חלק השתחררו, בעוד ד"ר הזא נותר בכלא. זאת, אף שפיזרתם את המועצה המזויפת שלא ייצגה צדק ולא פטריוטיות".

המועצה שאליה מתכוון אל-עג'מי היא מועצת השורא, שקטארים רבים התנגדו לבחירות אליה שהתקיימו ב-2021. זה המקום להדגיש: על פי חוק משנת 2005, הקטארים הילידים מוגדרים כמי שחיו בחצי האי לפני 1930, ושמרו על אזרחות עד שנת 1961. מי שקיבלו אזרחות בעשרות השנים שלאחר מכן, או בנסיבות אחרות, לא יכלו לבחור ולהיבחר למועצה. על האפליה שבחוק הצביעו אזרחים קטארים בזמן אמת, אבל אלה נעצרו ונשפט תחת תירוצים שונים. "ביטול המועצה הזו מהווה הודאה מרומזת בעוול, וזו חובה מוסרית ומשפטית שהיא תחול על כל אלה שהורשעו בגלל התנגדותם להקמתה", כתב המשורר, "לא הגיוני שהשליט - יהיה אשר יהיה - ייהנה מגבעות ומשטחי ציד באירופה עם אשתו, ילדיו ואחיו, בזמן שהוא מדכא את עבדי אללה, או עד לעוול ואינו שואף לשינוי. מי שלא נותן כבוד, לא יקבל כבוד".

והנה, לפני כשנה, התקיים במדינה משאל עם, שבמסגרתו הוסכם לבטל את הבחירות למג'לס – "הפרלמנט" של האמירות. בלאו הכי, היה מדובר בגוף קטן וחסר שיניים שהורכב מ-30 חברים נבחרים, ו-15 חברים נוספים שאותם מינה האמיר. מאז המשאל, קטאר חזרה לשיטת מינוי מלא של כל חברי המג'לס. כי אם כבר למנוע את זכות הבחירה, אז מכולם - חוץ מאחד.