השר יצחק וסרלאוף: "תור הליכוד לסחוב את סמוטריץ' על הגב"

שנה חלפה מאז כינונה של הפסקת האש בלבנון. רבים היו סקפטיים לגביה, אך ישראל הצליחה לייצר משוואה ברורה - אפשר לקרוא לה הפסקת אש חד־צדדית. אנחנו מחסלים, מעשה יום־יום, בכירים ופעילים בחיזבאללה ומחריבים תשתיות טרור, והם נוצרים אש ולא מגיבים. אחד המתנגדים לפני שנה להסכם הפסקת האש היה השר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף (33), איש עוצמה יהודית, מי שזכה באופן מפתיע לשבחים על פועלו למען הצפון והדרום אפילו מאמנון אברמוביץ'. עוד נגיע לרגע הבלתי אפשרי הזה.

בדיעבד נראה שההסכם טוב ליהודים. אולי זו היתה טעות להתנגד לו?
"חשבנו אז, ואני חושב כך היום, שהאיום עוד לא הוסר. נצרנו את האש מוקדם מדי, וכעת חיזבאללה משתקם ומתעצם. זה נכון שישראל פועלת בלבנון עם סוג של מכסחת דשא, אבל זה לא מספיק. לצערי, זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שכ־7,500 תושבים לא חזרו עדיין לצפון ושעסקים רבים לא נפתחים. האזרחים לא מאמינים שהאיום הוסר. צריך להפעיל את כל העוצמה כדי לגמור לגמרי את האיום, ולא שנמצא את עצמנו שוב בעוד סבבים. זה מה שיביא בסופו של דבר לצמיחה הגדולה של הצפון".

ישראל יכולה להמשיך לנהל שבע זירות במקביל? יש לנו כוחות מוגבלים, ואי אפשר כל הזמן להילחם בכולם.
"האויב לא מתייעץ איתנו מה נוח לנו. הם רוצים להשמיד אותנו, והם מתחמשים כל הזמן. במשך שנים סיפרו לנו שאי אפשר לטפל בעזה בגלל איראן. אנחנו לא יכולים להשלים עם הקונספציה הזאת. צריך להמשיך לשנות את פני המזרח התיכון בכל החזיתות ולייצר הרתעה לטווח ארוך. אין לנו ברירה אחרת, אם חפצי חיים אנחנו".

אם התנגדתם להסכם, למה לא עזבתם אז את הממשלה?
"השמענו את דעתנו ודפקנו בכל החדרים והדלתות. אני מזכיר לך שישראל רצתה לסיים הרבה קודם את המלחמה בצפון, ואנחנו מנענו הפסקת אש ערב חיסול נסראללה. בסוף, מבצע הביפרים והחיסול של נסראללה החלישו מאוד את חיזבאללה, וזה קרה הודות לכך שבקבינט ישב אדם כמו השר בן גביר. נעשו הרבה פעולות שבהרכב אחר לא היו מעיזים לעשות".

מה הקשר שלך עם בן גביר? על פניו נראה שאתם שונים. אתה מתנהל במתינות ופועל מאחורי הקלעים, והוא אוהב כותרות.
"אני חבר קרוב של איתמר בן גביר כבר 15 שנה. מאז שאני ילד".

אתה עדיין ילד, כבוד השר. חבר הכנסת והשר הצעיר בממשלה.
"נכון", הוא צוחק, "יש לי קשר אישי עם בן גביר ואנחנו מדברים המון. בן גביר זה אדם שחי שטח ואנשים. אדם עממי, ללא מניירות. למדתי ממנו את החיבור לעם בלי פוזות ומעמדות. זה איתמר בן גביר, וזו גם המפלגה שלנו. מפלגת עמך. אנחנו מחוברים ומחבקים. מפלגת נשמה. אין בינינו מאבקי כוחות".

אם כך, מה קרה עם אלמוג כהן?
"אלמוג כהן בחר ללכת לליכוד, והוא כרגע בשיאם של פריימריז. הוא כבר לא חלק מעוצמה יהודית, זה לא רלוונטי יותר".

מותר לחלוק על בן גביר?
"אנחנו מתייעצים המון אחד עם השני. אני מאוד פתוח איתו, והוא פתוח איתי. אני משתף אותו בדברים שאני חווה בשטח, והוא מחזק אותי מאוד ברגעים של משבר. הוא מרים אותי והוא גם מתקשר אלי המון פעמים, מתייעץ ומבקש לשמוע את דעתי".

לא מפריע לך החלק הפרובוקטיבי באישיות שלו? נראה שהוא אומר בכוונה דברים כדי לעצבן חצי עם, ולא מנסה לייצר שפה משותפת.
"אולי ה'בעיה' היא שאיתמר בן גביר הוא אדם אמיתי. הוא אומר את האמת, גם כשהיא כואבת. הוא מדבר דוגרי והרבה פעמים מתוך כאב גדול. ראיתי אותו ברגעים שבהם היה צריך לנהל אירועים קשים, והוא עשה את זה עם הרבה נשמה ואהבה לעם. תסתובבי איתו ברחוב ותראי שאנשים מאוהבים בו, כולם רוצים לחבק אותו. יש לי הרבה מה ללמוד ממנו בסוגיה הזו. ויש לו גם הצלחות אדירות, כמו המהפך בתנאי האסירים והרס מבנים בנגב".

מי התחיל?

בשבועות האחרונים מתנהל שיח סביב הטרדה ואיומים נגד אנשי תקשורת ונבחרי ציבור, בעיקר מאז פרץ לחיינו פעיל הימין מרדכי דוד. וסרלאוף ומשפחתו, המתגוררים בלב תל אביב, היו בעצמם יעד למתקפות דומות, ואף חמורות, בעבר.

מרדכי דוד - צל"ש או טר"ש?
"מרדכי דוד מציב מראה מול אותם אלו ששיבחו והיללו במשך שנתיים את כל מה שעשו לנו. אני גר בצפון תל אביב. חוויתי דברים שלא נראה לי שיש פוליטיקאי שחווה. שכנה איימה על אשתי שלא תיתן לה להיכנס למקלט בזמן שהיו אזעקות בתל אביב. שפכו על אשתי והילדים מים. אמרו לבן שלי, בן 3, שאבא שלו מחבל. הילדה שלי לא ישנה בלילה. הפגינו עם זמבורות ומגפונים ליד בית הכנסת שבו אני מתפלל. פתאום עכשיו קופצים לגנות. למה לא גינו אז? למה נרמלו את זה? השמאל לא אוהב להסתכל במראה".

זה התחיל בשמאל? הימין ואנשי הליכוד מיררו את חייהם של חברי ממשלת בנט.
"הלוואי שכל הסגנון הזה ייעלם מהעולם מכל הכיוונים. אני נגד התופעות הללו בכלל", הוא אומר ובכל זאת נציין כאן שהוא נצפה בסרטון מחבק את מרדכי דוד. ככה זה במפלגת המחבקים.

האם אתה מאמין, שכאיש ציבור יש לך אחריות לקדם שיח ממלכתי שיאחה את הקרעים?
"אני כשר פועל בצורה ממלכתית. מעולם לא בדקתי אם ראש רשות הוא שמאל או ימין. זה לא רלוונטי. עזרתי לכולם כמה שיותר. בכובע שלי כשר, כמי שייצג את מדינת ישראל, אני משתדל לפעול בצורה הכי ממלכתית ועניינית שיש ולעזור איפה שאני יכול. תשאלי את גיורא זלץ, ראש מועצת גליל עליון לשעבר. כשהבנתי שהוא איש שמאל, זה לא היה אישיו. אנחנו חברים, ונתתי לו תקציבים ועבדנו יחד מתוך כבוד והערכה הדדית. מבחינתי זו דרך חיים. אני מכבד את האנשים שאני עובד איתם. אני רוצה לתת איכות חיים בחינוך, ברפואה, בתעסוקה, בתחבורה, לתושבי הדרום והצפון, אני רוצה לרפא לשבורי לב. זו השליחות שלי".

אלקין? "פנומן"

בנובמבר 2024 קיבל זאב אלקין, כשר נוסף במשרד האוצר, את האחריות על מנהלת תקומה, הממונה על שיקום יישובי עוטף עזה, ועל מטה תנופה לצפון, האחראי על שיקום יישובי הצפון, שנפגעו במלחמת חברות ברזל.

למה, בעצם, לא נתנו לך לנהל את השיקום של הצפון והדרום והקימו מנהלות?
"זו השאלה ששאלתי בזמנו. חשבתי שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל הוכיח את עצמו במלחמה. גם ראשי הרשויות רצו שהשיקום ייעשה דרכנו. היה לחץ מאוד גדול מצד ראשי הרשויות על ראש הממשלה. עשרות ראשי רשויות חתמו על מכתב שביקש זאת. למפרע, אני חושב שאולי זו היתה אחת הסיבות שדווקא לא קיבלתי את המשימה הזו".

עשו לך סיכול בגלל הפופולריות שלך?
"אני לא אוהב להגדיר את זה ככה. אפשר לשאול את ראשי הרשויות, הם יודעים לענות יותר טוב ממני. עד היום הם חושבים שזו היתה טעות. לצערי, בזירה הפוליטית חלק מהשיקולים הם לא מקצועיים. בכל פעם אחרי שראש רשות שיבח אותי בגלוי בתקשורת, הייתי חוטף קיצוץ או ביקורת או הערה מראש הממשלה ומסביבתו. בגלל ההצלחה שלנו במלחמה, החיבור לשטח, המחויבות שלנו והאמון שנוצר עם הרשויות, הוחלט דווקא לא לתת למשרדי את שיקום הצפון".

אז כעת יש לכם איזשהו תפקיד בשיקום, או שכמו שהגדירו לי את זה - אתה בעיקר הפסיכולוג של ראשי הרשויות?
"פסיכולוג?" הוא צוחק ונראה שהוא בהחלט מוחמא מההגדרה. "אנחנו משקמים ואנחנו עושים. מה שהכי נפגע מאז 7 באוקטובר זה האמון. הרבה הבטחות ומילים גבוהות ויפות, אבל בסוף הרשויות רוצות מעשים ותקציבים. כל שקל שהגיע למשרד העברנו ישר לביצוע. גם באגף התקציבים באוצר יודעים שכל תקציב שמגיע למשרד, מושקע באופן חכם ומניב, והכי חשוב שאנחנו יודעים להוציא אותו מהר. ביצענו פרויקטים במאות מיליוני שקלים, אבל בסוף אנחנו משרד עם תקציב קטן. צריכים תקציבים הרבה יותר גדולים לטובת שיקום הצפון. הלוואי שהיו לי הסמכויות לתקציבי העתק, אני חושב שהיינו במקום אחר.

"בעולם מתוקן זה מה שהיה צריך להיות. אני מתחרט על כך שלא נאבקתי על זה יותר, אף שאלקין הוא באמת פנומן. למדתי ממנו הרבה ואני מעריך אותו ומפרגן לו. זו היתה ההחלטה של ראש הממשלה, ואני לא עסוק בבכיינות ובהתקרבנות. עם כלי העבודה שיש לנו אנחנו עובדים, מסתערים. השר אלקין העביר דרכנו לביצוע את השיקום הראשוני של המרחב העירוני: קריית שמונה, מטולה ושלומי. התחלנו בדברים ממש בסיסיים, כמו גני ילדים, בתי ספר ומבני ציבור. שיפצנו 100 מבני ציבור בקריית שמונה, ואנחנו בתהליכי הקמה של מבנים חדשים בהתאם לצרכים ולדרישות הרשות. אנחנו עובדים באופן צמוד איתם".

שבחים מאברמוביץ'

אנחנו משחוחים בבוקר יום רביעי, כשהוא בדרכו לשדה בוקר, לאזכרה של דוד בן־גוריון כנציג הרשמי של הממשלה. היה מי שלא אהב את זה. נכדו של בן־גוריון, יריב בן אליעזר, אמר בטקס: "אני חושב, למרות שאולי זה יישמע פוגע, שזה לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה פה הוא ממפלגה כהניסטית. זה אצבע בעין לכל אוהבי בן־גוריון".

וסרלאוף גילה איפוק, תכונה שלא מזוהה במיוחד עם מפלגתו, אך בהחלט עם אופיו המתון, ובחר לא להגיב. את העבודה עשה עבורו הנשיא הרצוג, שבפתח נאומו אמר: "השר העוסק יום־יום במימוש חזון הנגב והגליל, חבר הכנסת יצחק וסרלאוף". מי שעוד נרתם להגנתו הוא לא אחר מאשר אמנון אברמוביץ', שכה אמר: "במקרה הזה השר וסרלאוף הוא מטרה וקורבן לא מוצדק, משום שהוא זוכה לשבחי שבחים מראשי מועצות בצפון ובדרום, יהודים, דרוזים, בדואים ומוסלמים. הוא עושה הכל באמת למען הצפון והדרום".

אם אברמוביץ' יוצא להגנתך אתה צריך לעשות בדק בית דחוף. וברצינות, מה הסוד לשבחי השבחים?
"אנחנו פשוט לוקחים כל החלטת ממשלה שהתקבלה ומתנפלים עליה בעשייה ובביצוע, והכל יחד עם הרשות. זה משתקף בדוח ביצוע של משרד ראש הממשלה. המשרד שלנו במקום הראשון עם 96.3% בביצוע משימות ממשלה. שנים נהגו משרדי ממשלה לייצר תוכניות לרשויות מעל הראש שלהן, כאילו יש להם מונופול על השכל. ואני באתי ואמרתי, הרשויות הן הלקוחות שלי, ואני רוצה לקוח מרוצה. הלקוח יודע יותר טוב ממני מה הוא צריך. אז בוא נשאל את ראשי הרשויות ונבנה יחד איתם את התוכניות. אני רוצה שראש הרשות יחתום על תוכנית, לפני שאני מוציא אותה לדרך. זה שינה ב־180 מעלות את כל התפיסה של הרשויות ואת עבודת הממשלה מולם. זה הסוד שלנו".

אבל וסרלאוף לא מסתפק בקשר עם ראשי הרשויות. הוא גם נגיש לתושבים עצמם. במשך שנה שכר דירה בקריית שמונה, ולן שם בגפו פעמיים בשבוע. "הסברתי לאישה ולילדים שזה מאוד חשוב, כדי לעקוב מקרוב אחרי השיקום ולשמוע את הצרכים של התושבים ולבדוק את הדופק. וגם כדי להיות דוגמה אישית לחזרת התושבים לעיר".

נוסף על כך, יצר דגם מעניין של כנסי תושבים שבהם הוא לא נואם אלא מקשיב. הוא כבר ערך שישה כנסים כאלה, ובשבוע הבא הוא יקיים כנס בקריית שמונה. "אני מזמין את כל התושבים, ממש בכתב ידי מאחורי פלאייר הפרסום, להגיע ולהשמיע את הבעיות שלהם. יחד איתי תמיד נמצא ראש הרשות. הצוות שלי ואני מקשיבים ורושמים כל פנייה. אחר כך במשרד אנחנו מנתחים כל בעיה, מנסים להבין אם היא רוחבית או נקודתית ולמי צריך לפנות כדי לטפל בה. הכי חשוב זה להקשיב, לטפל ולחזור לאנשים, כי זה מה שמחזיר את האמון שאבד. הכנס האחרון היה בטבריה. הגיעו 200 איש. אחת הבעיות, למשל, שהתושבים העלו בפניי היתה ביטול של תחנת אוטובוס שפגע בתושבים באזור. פניתי למנהל חברת האוטובוסים, והתברר שהוא אפילו לא הכיר את הבעיה. זה משהו קטן ששר יכול לפתור בקלות.

"בתחילת המלחמה כינסתי את צוות המשרד. אמרתי להם: 'אני יודע שאנחנו משרד קטן. הסלוגן של המלחמה זה ביחד ננצח, אבל אני מבקש מכם ביחס ננצח. תנו יחס לאנשים, תנו תשומת לב לאנשים שמסתובבים עם כל כך הרבה כאב. אבי אמר, לפני שנפטר: 'אם כואב לך, חפש כאב של מישהו אחר, עזור לו לרפא את הכאב שלו, וככה יירפא הכאב שלך'. זה ליווה אותי במלחמה. הקרדיט מגיע לכל עובדי משרד הנגב והגליל, שנתנו את הנשמה במלחמה הזאת. חודש וחצי אחרי פרוץ המלחמה מבקר המדינה התקשר אלי ואמר: 'אני מסתובב בכל הרשויות. כולם אומרים שמשרד הנגב והגליל היחיד שעוזר להם. אני רוצה שתבוא אלי ותכין לי דוח מסודר של הפעולות שעשיתם, כי אני רוצה להבין מה אחרים לא עשו'. באתי אליו עם דוח של 12 עמודים. אחד הדברים שעשינו במלחמה, למשל, זה להתקשר, הצוות שלי ואני, אקראית לתושבים המפונים במלונות ולהבין איפה הקשיים שלהם. היה לוקח לי זמן לשכנע את האנשים שזה אני, ולא מתיחה. אנשים שיתפו אותי בקשיים שלהם, אפילו במשברים בזוגיות".

הצעיר שבקבינט

תוך כדי המלחמה עבר וסרלאוף משבר אישי. לפני שנה וחצי חש בליבו בדרכו חזרה מישיבת ממשלה. בבית החולים שקלו לצנתר אותו. "צנתור בגיל 31? שכנעתי את הרופא שאשנה את אורחות חיי. הוא היה ספקן, אבל כך עשיתי. התחלתי לקום בחמש וחצי בבוקר כדי שיהיה לי זמן לפתח עוצמה יהודית גופנית ונפשית". הוא נפרד מהסיגריות ומ־20 ק"ג מיותרים, ומאז הוא ממשיך לעשות כושר ולרוץ שלוש פעמים בשבוע בנמל תל אביב.

מתי בכית בפעם האחרונה?
"השבוע ביום שני. אני עולה פעמיים בשבוע להר הרצל להתפלל בקברי צדיקים. פשוט עוצר ליד קבר אקראי ומתפלל. השבוע עצרתי במקרה ליד הקבר, ופתאום שמתי לב שזה יאיר שושן, מפקד בסיירת נח"ל שנהרג כשעלה על מטען עם הצוות שלו בבית חאנון. משפחתו ממעלות ונקשרתי אליהם ואל דמותו המיוחדת מאוד. הייתי בטוח שהוא קבור בצפון, ופתאום קלטתי שזה הוא. התקשרתי להורים ובכינו יחד בטלפון".

תתמוך בחוק הגיוס?
"האירוע הזה מתחלק לשניים. יש אנשים שרוצים לגייס באמת חרדים, ויש אנשים שרוצים להעניש את החרדים או לפרק את הממשלה. אני רוצה לגייס חרדים. הדרך לזה עוברת ביצירת אמון. הייתי אברך שבע שנים, ואז התגייסתי במסגרת ההסדר והייתי לוחם בגולני. אני מאמין מאוד בספרא וסייפא. אם זה היה תלוי בי, הייתי מגייס את כולם ומייצר מסלול של תורה וצבא. אבל אני יודע שהמציאות מאוד מורכבת. צריך לעשות את זה בחוכמה, לבנות תוכניות ומסלולים מותאמים. בן גביר, למשל, עושה את זה בשקט, לא בכותרות, במשטרה. חרדים מתגייסים בהמוניהם למשטרה. אלה שרק צועקים לא גייסו חרדי אחד".

מה אתה אומר על הקרבות בין שר הביטחון לרמטכ"ל?
"דוגרי, אני לא אוהב לראות את זה. הרמטכ"ל צריך לשבת עם שר הביטחון ולפתור את זה. לא ראיתי את המתח הזה בקבינט, וכנראה התקשורת מדווחת על זה בהגזמה".

אתה יושב כמשקיף בקבינט כבר שנה. איך זה להיות הינוקא שם?
"אני חושב שאני מביא לשם קול אותנטי מהשטח, כי חבריי לוחמי מילואים ששירתו מאות ימים, אז אני אומר שם לא פעם: 'כצעיר שבחבורה, אני יכול להגיד לכם מה התחושות בשטח'".

"אני גולנצ'יק בנשמה"

לא בקלות השלים עם העובדה שהוא עצמו לא יכול היה לשרת במילואים. "אני נגביסט, גולנצ'יק בנשמה. היה לי קשה לראות את החברים שלי נלחמים ואני לא איתם. פניתי לרמטכ"ל ולשר הביטחון בבקשה שיאשרו לי לשרת. התחננתי לפחות שבסופי שבוע אוכל להחליף את החברים, שיוכלו לצאת יותר הביתה. לא אישרו".

תתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית?
"אני מאמין בוועדת חקירה שתקבל את אמון העם, שתהיה ניטרלית ולא תיקבע על ידי נשיא בית המשפט יצחק עמית. אנחנו הראשונים שרוצים לחקור. בטפטופים מעזה לפני 7 באוקטובר בן גביר ישב בקבינט ודיבר בחריפות על כך שצריך להיכנס בחמאס ולהכריע אותו. צחקו עליו. אמרו לו: 'מה אתה מבין בביטחון'. בטח שאנחנו רוצים שיחקרו את זה. אם יש משהו שאני מתחרט עליו, זה על כך שלא צעקנו יותר חזק נגד הקונספציה, שלא השתוללנו יותר לפני 7 באוקטובר. צעקנו, אבל כנראה לא מספיק".

אחרי מלחמת יום כיפור היתה ועדת חקירה, והיא לא מנעה את האסון הבא. מה הטעם?
"עדיין צריך לחקור ולהבין הרבה מאוד דברים. מגיעות לעם שלנו תשובות. צריך ללמוד ולהשתפר. אם אחרים לא למדו בעבר, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים ללמוד. אולי חלק מהבעיה היא שהיום מתייחסים לוועדה ככלי לחישוב חשבונות, ולא ככלי לחקר האמת".

הצבעתם נגד עסקאות החטופים. אם היית הקול המכריע, עדיין היית מצביע נגד?
"הצבענו נגד כי כמו שראש הממשלה אמר בקולו בישיבת הקבינט האחרונה - זה ברור שהעסקאות הללו יגבירו את המוטיבציה לחטוף יהודים. ראש הממשלה אמר שצריכים לחשוב איך אנחנו מונעים את המוטיבציה הזו. זו הסיבה שבן גביר לוחץ חזק על עונש מוות למחבלים. אם לא יהיו מחבלים בבתי הכלא, לא תהיה מוטיבציה לחטוף יהודים כדי לשחרר את המחבלים תמורתם. מקומם של מחבלים רוצחים הוא בקבר, ולכן חוק עונש מוות למחבלים הוא אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו מקדמים. אני מקווה שזה יעבור בכנסת הנוכחית. אני מקווה שאפשר במדינה עדיין להכיל מורכבות של שמחה עצומה על שחרור של חטופים, לצד קול ברור שמתנגד לשחרור רוצחים".

אתה בטח תומך בייהוד הגליל. נכשלת בזה, לא?
"זה כישלון ארוך שנים, וזה תהליך ארוך וקשה. כיום ערבים בגליל הם אוכלוסייה מועדפת שמקבלת הטבות משמעותיות ברכישת קרקעות ובמס. צעקתי על זה מדם ליבי בדיון בוועדת הכספים השבוע על הגדרת אזורי הטבות מס בצפון. מה שעושה שר האוצר בלתי מתקבל על הדעת. בסכנין ובחורה יש 18 אחוז הטבות מס, אבל ביישובים צמודי גדר רק 14 אחוז. אי אפשר להמשיך להוביל מדיניות כזו, ולדבר על ייהוד הגליל".

בבחירות הבאות תרוצו עם הציונות הדתית?
"בבחירות האחרונות רצנו עם סמוטריץ' כדי שהוא יעבור את אחוז החסימה. אם בכל פעם מישהו צריך לקחת את סמוטריץ' על הגב, אני מצפה שהפעם יהיה התור של הליכוד".