ארבעת מציתי הפחים בסמוך למעון רה"מ משתחררים ממעצר // צילום: שמואל בוכריס
"עצורי הפחים". הנה לכם דרך אחת לתאר את פעולת ההצתה המכוונת מחוץ לביתו של ראש הממשלה. אוי, נכון שהמילה "פח" קטנה נורא בהשוואה ל"הצתה" ו"מכוונת" ו"בית ראש הממשלה"? נכון? זה נחמד איך שהשפה עובדת, ואיך שאנשים משתמשים בלשון כדי לתאר את העולם כך שיתאים לתפיסת עולמם.
כי בעולם של המפגינים מחוץ לכלא הדרים, שם עצורים החשודים בפרשת ההצתות המכוונות (של הפחים!) מחוץ לבית ראש הממשלה, אז בעולם הזה, כולה מדובר בפחים. פחי אשפה. בואנ'ה, אנחנו מדברים פה על עצירת אנשים בתא בית סוהר בגלל איזה קשקוש עם פחי אשפה. על פאקינג פחי אשפה! מדינה פח. ממשלה פח.
האמת? יש משהו בדבריהם.
אבל רגע, בואנ'ה, הם אשכרה ניסו להדליק חגורת אש סביב בית ראש הממשלה! נראה למישהו שבארה"ב, למשל, היו משחררים למעצר בית מציתי אש מסביב לבית הלבן? לא, אתם יודעים שלא. אחרי הכל, זה דבר חמור מאוד: חגורת אש סביב בית ראש הממשלה. זה לא סתם "פחים". די, נו.
כשלעצמי, אגב, אני סבור שהחיים פה נהיו חגורת אש של המון המון פחים בוערים, עשנים, רעילים. וכבר אי אפשר לנשום פה. כל אחד מסיבותיו הוא. אתם תזהו את הסיבות של כל אחד, וכל אמת, דרך שמות התואר והעצם שבהם יעשה שימוש. הכל נמצא בלשון. הכל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
