עודד פוצ'טר, קלימטולוג יישומי, מומחה לאקלים העיר ולהורדת הטמפרטורה באי החום העירוני. פרופ' בבית הספר לסביבה, אוניברסיטת תל אביב, ובמכון הטכנולוגי חולון
פרופ' עודד פוצ'טר, לא מעט אנשים שאני מדבר איתם מרגישים שחם פה השנה יותר מהרגיל, עוד הרבה לפני גל החום של השבוע האחרון. האם באמת חם פה השנה יותר מבעבר?
"יש לנו נטייה לשכוח אירועים מהעבר. כבר נמדדו בקיבוץ גילגל 48 מעלות לפני כעשור, ובאילת נמדדו 48.9 מעלות בקיץ 2020. הבעיה היא שהרצפים בין המדידות הגבוהות הולכים ומתקצרים. תחושת המועקה שאנשים חווים משתייכת גם לכך שנרשמת עלייה בטמפרטורת המינימום בקיץ.
"וכשזה קורה, קו הבסיס של הקיץ משתנה. מבחינה פיזיולוגית, אנחנו נמצאים יום ולילה בעומס חום קל עד בינוני, ולגוף שלנו אין זמן להירגע. חלקנו קמים בבוקר מזיעים, לא רגועים, מה שיוצר מועקה מתמשכת. לפני 30 שנה פתחנו חלון, הדלקנו מאוורר וישנו בלילה בסדר גמור. היום אפילו בירושלים צריכים מזגנים בלילה".
החום לא עושה חסד עם נפש האדם. לפי אחת הפרשנויות, יונה הנביא אומר, בהתייחס לחום הבלתי נסבל – "טוב מותי מחיי".
"נלקח ממנו עץ הקיקיון הקטן שהתייבש באמצע המדבר, והוא חווה סבל נוראי עד שהתעלף. בתנ"ך גם נכתב 'איש תחת גפנו ותחת תאנתו', עדות לרצון הבסיסי להימנע מהחום המעיק. לפני 2,000 שנה אמר האדריכל הרומאי מרקוס ויטרוביוס שאנשים מתקשים להחזיק מעמד במקומות חמים, בשעה שמקומות קרים מבריאים אותם".
איך החום משפיע על הכיס שלנו? // סושיאל ישראל היום
לחום יש גם השלכות חברתיות וכלכליות.
"פחות אנשים יוצאים החוצה, יש פחות תקשורת בין אנשים, והחום מגביל אותנו מלשהות בסביבה ירוקה ולבצע פעילות גופנית. החום גם גורם למתח נפשי, ובאופן מיוחד אני מרחם כרגע על שוטרי ישראל: מעמידים אותם במדים שחורים, בתוך מכוניות שחורות. זו קטסטרופה. לכל מי ששואל אותי אני אומר - אל תתעסקו עם שוטרים בחודשי הקיץ, כי שיקול הדעת שלהם מוגבל. אני רואה שוטרים עייפים ועצבניים. אבי היה שוטר, ובזמנו שוטרים לבשו מדי חאקי.
"מבחינה כלכלית, פרות מייצרות פחות חלב כשהחום גובר. מעודפי חלב מייצרים חמאה, ולכן, למשל, אנחנו רואים פחות חמאה בתקופה האחרונה. גם פירות הקיץ פחות טובים השנה, וייתכן שנראה בעתיד מחסור בסוגי אוכל מגוונים - פירות, ירקות, קקאו וקפה. לא נוכל לגדל מלונים ואבטיחים כפי שהתרגלנו".
כולם נפגעים מהחום, אבל העניין הוא שאנשים לא מבינים כמה באמת חם כאן.
"הטמפרטורות שמגישים לנו בתחזית נכונות לתחנה הממוקמת בסביבה פתוחה שמודדת אותן. כלומר, התחנה המטאורולוגית בתל אביב, למשל, יושבת על גן צ'רלס קלור, על קו החוף, במקום פתוח. אבל מחקרים שלנו הראו שאם צועדים 900 מטר לתוך העיר, נאמר לפלורנטין, הטמפרטורה גבוהה ב־3-2 מעלות. אז כשאתה שומע בחדשות שמחר בתל אביב יהיו 34 מעלות, אז בתוך העיר מדובר על 37 מעלות".
למה לא להציב את התחנות בפנים העיר?
"השירות המטאורולוגי, וזה לגמרי מובן, חייב לעבוד לפי הסטנדרטים של הארגון המטאורולוגי העולמי, שקבע שתחנה צריכה להיות בשטח פתוח, כאשר בקוטר של 50 מטר מסביבה אין מבנים. המטרה היא שכל התחנות המטאורולוגיות בעולם יהיו בתקן אחיד. אבל בני אדם לא גרים בתקן של הארגון העולמי. 90 אחוז מתושבי ישראל גרים בעיר, שבה מתנהלים שינויי האקלים החריפים ביותר. העיר היא הסוכן של השינויים האקלימיים".
העיר סופחת את החום ואפילו משמרת אותו במידת מה. זו בעיה נוספת בכל מה שקשור למדידת הטמפרטורות.
"העיר מעצימה את האינטנסיביות של גל החום, אבל היא גם מרחיבה את משך הזמן שלו. כשגל החום נשבר, העיר עדיין חמה ופולטת חום. אז כשתעמוד החזאית ותגיד ביום שישי בטלוויזיה שגל החום נשבר, בתוך העיר זה יקרה רק ביום שבת".
סקוטלנד בת"א
איזו עיר הכי קרירה ונעימה בימים האלה?
"העיר היא לא מקשה אחת, היא מחולקת לאזורים־אזורים. תל אביב היא כנראה העיר הכי קרירה, בדגש על צפון־מערב העיר. לעומת זאת, גבעת הרצל, פלורנטין ויפו ד' חמות הרבה יותר. כמעט אין שם אזורים ירוקים, אין מודעות ואין דרישה לקירור".
מה מיוחד באזורים הקרירים באופן יחסי?
"זה השטח הישן של תוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב שתוכננה על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס. מדובר בקטע שמתחיל בירקון ושמגיע לאזור הרחובות פרישמן, דיזנגוף, ריינס. בכל כמה מאות מטרים נבנו שם גינות כיס קטנות, שהן הרבה יותר משמעותיות מפארק הירקון - שגם מצריך נסיעה וגם מכיל יותר מדי דשא ופחות מדי עצים.
"דוגמה נוספת היא רחוב אבן גבירול. אפשר ללכת בו כשני קילומטרים בצל - מאזור הסינמטק ועד הירקון, כמובן הנחה שמקומות הבילוי לא יפריעו לך באמצע. אני חושב שבאזורים כאלה יש להשאיר אזור צל שיאפשר מעבר של הולכי רגל.
"לפני שתכנן את תל אביב, גדס ביקר בהודו, ספג את האקלים שלה, והבין שנדרש צל ברחובות. לכן גם האזורים שתכנן בנויים מצפון לדרום, משום שהם קרירים יותר ביחס לרחובות שבנויים ממזרח למערב. מחקרים שלנו הראו שרחוב בכיוון צפון־דרום קר בשתי מעלות מרחוב בכיוון מזרח־מערב, באותו מקום".
מה ההשפעה של גינות הכיס שהזכרת?
"צמחייה היא הגורם מספר אחת להורדת הטמפרטורה. מחקרים שלנו הראו שגינה עירונית, דוגמת גן מאיר בתל אביב, יכולה להוריד את הטמפרטורה בארבע מעלות, ברדיוס של עד עשרות מטרים מסביב לגינה. זה דרמטי"
וואו.
"אז כשבגן מאיר תמדוד 32 מעלות, בכיכר הבימה כנראה תמדוד 36 מעלות. זה הבדל דרסטי. לצערי, בכיכר הבימה, בשעות האור בקיץ, לא תראה נפש חיה. רק בערב יתחיל להתמלא שם. כשהטמפרטורה מסביב היא 36 מעלות - אזורי תעשייה יכולים להגיע ל־55 מעלות, מבנים עם קירות מתכת מגיעים ל־60 מעלות, מגדלי זכוכית ל־45 מעלות, ורחבות חשופות, כמו הבימה, מגיעות ל־50 מעלות."מנגד, כאמור, גן מאיר הוא ממש מקלט מפני החום, ואנחנו צריכים לבנות פה יותר מקלטי חום. בערים כמו ברצלונה יש מקלטי חום כאלה, מחסות אקלימיים לאוכלוסייה שאין לה מזגנים. הייתי מגדיל לעשות ולוקח את בית הקהילה הגאה שבגן מאיר, מוסיף לו מזגנים, ומאפשר לאנשים לבוא ולהתקרר בתוכו. בחולון כבר יש דברים כאלה".
והיא עדיין נחשבת לעיר חמה.
"חולון היא עיר חמה, כמו גם בת ים וראשון לציון. הערים הכי חמות בגוש דן הן בני ברק וגבעתיים - בין היתר, בגלל הצפיפות. בערים הללו נדרשת השקעה רבה מבחינת עיצוב, לצד תכנון של אזורי צל נוספים. עוד לפני המלחמה, מצאנו שהעיר החמה ביותר במישור החוף ב־2023 היא עזה. בתקופת המדידה, לפני המלחמה כאמור, מצאנו שהבתים באיכות ירודה, שיש צפיפות אדירה, אין צל או צמחייה, אין שימוש ברחובות עמודים ואין מספיק רחובות מצפון לדרום".
מה קורה בירושלים?
"יש הבדל בין מערב העיר למזרחה. מערב העיר הוא אזור ירוק: שכונות בית וגן, רחביה, גם הכרמל. ככל שמתקדמים מזרחה - למאה שערים ולגאולה - נראה צפיפות, היעדר צמחייה. זה המוקד של אי החום העירוני בירושלים. במזרח ירושלים נראה הרבה גגות אדומים, שהם ממש מלכודות חום".
ויהי גשם
מה עושים לגבי החום הבלתי נסבל הזה?
"היום הטרנד העולמי הוא פתרונות מבוססי טבע. כלומר, כל פתרון קטן ומבוסס טבע שתשתמש בו לקירור העיר - ייצר השפעה משמעותית. אני מדבר על קירות ירוקים, גגות ירוקים, הרחבת שטחי הירק העירוניים וגינות כיס למיניהן, בריכות אקולוגיות שמקררות את הסביבה. במילאנו ובסינגפור אנחנו רואים בשנים האחרונות בניינים ירוקים שגדלים לגובה, וזה כמובן תורם להורדת הטמפרטורה.
"ככלל, נעדיף כמה שפחות בנייני זכוכית, שהיא חומר רפלקטיבי שמגביר את רמות החום. חזיתות מזכוכית הן אסון אקלימי במדינה כמו שלנו. נעדיף גם מבנים עם גגות שטוחים, ללא רעפים, ובצבע לבן, בדיוק כפי שהבינו אנשי הבאוהאוס: המבנים האלה נהדרים כי יש בהם גם פסי הצללה וחלונות שקועים.
"אפילו הגג אמור היה להיות עתיר צמחייה ירוקה, אבל זה לא קרה בפועל. מובן שגם שימוש בחומרים מבודדים בבנייה ירוקה יותר תורם להפחתת החום".
אילו פתרונות טכנולוגיים יכולים לעזור? באיחוד האמירויות, שם טיפסו הטמפרטורות ליותר מ־50 מעלות, החלו בניסויים להורדת גשמים באמצעות שימוש בקרני לייזר.
"יש לא מעט טכנולוגיות שיכולות לעבוד. הנדסת אקלים, כלומר התערבות במערכת האקלים של כדור הארץ - באמצעות זריעת עננים, למשל, היא דבר חשוב, אבל לפעמים יכולה להיות בלתי הפיכה, ויש לה בעיות אתיות לא פשוטות.
"זריעת עננים מותרת רק בישראל, משום שנרשמו מקרים של חוות ענק באוסטרליה, ממש בגודל של ישראל, שתבעו גורמים שונים כי ירד אצלן פחות גשם בגלל זריעת עננים במקום אחר. מחקרים הראו שזריעת עננים מעלה כמות משקעים ברמה ניכרת, אפילו ב־20 אחוז.
"בישראל בוצעו תהליכי אנטי־מדבור, מה שהביא לעליית המשקעים בנגב. כשאתה מכניס מים למדבר, זו הנדסת אקלים במיטבה. מצד אחר, אקולוגים טוענים שבעקבות התהליך שטחים מדבריים הפכו לים־תיכוניים. זו עוד בעיה אתית".
אז בסוף, רוב היכולת להתמודד עם הבעיה תלויה בנו, ברמה הארצית.
"בסוף, נדרשת הורדה של רמת פליטות הפחמן הדו־חמצני ברמה המקומית, הארצית והעולמית. המדענים כבר חלוקים אם הגענו לנקודת האל־חזור שממנה לא נוכל עוד לקרר את כדור הארץ, ומה שבטוח - אנחנו מתקרבים לנקודה הזו. לכן נדרשים פתרונות נקודתיים לערים ולבתים, וגם הציבור צריך לדרוש שכונות ירוקות, בתים שיפחיתו את הוצאות החשמל. זה אמנם יקר יותר בטווח הקצר, אבל זול יותר בטווח הרחוק".
יש לנו ממי ללמוד בכל מה שקשור לקיימות ולסביבה בישראל?
"הגוף הכי ירוק בישראל הוא צה"ל. הוא שומר לנו על שטחי אש ירוקים ועל רזרבות קרקע גדולות במישור החוף, כמו בסיס פלמחים וזיקים. צה"ל גם שמר על שרונה במשך שנים. גם המבנים של צה"ל מופלאים מבחינה אדריכלית ואקלימית: בה"ד 1, מחנות סיירים ושיזפון, אפילו עיר הבה"דים. בצה"ל מבינים שנדרשים מבנים ירוקים כדי לחסוך בעלויות לטווח הארוך".
אפרופו צה"ל, גם מול האקלים אנחנו מנהלים סוג של מלחמה.
"צריך להתכונן לתרחישי האקלים כפי שמתכוננים למלחמה. אם לא נפעל, בשנת 2060 לבדה מספר המתים מנזקי אקלים יעלה על מספר ההרוגים במלחמה הנוכחית. תהיה פה מלחמה - אנחנו מול מזג האוויר. אנשים ימותו לא רק ממכות חום, אלא גם מתנאי אקלים קיצוני אחרים. רק לפני שבוע היה פיגוע אקלים קטלני בעזה - 18 חיילים אושפזו בעקבות מזג האוויר החם. כל לוחם עם אפוד קרמי, שסופג חום, צריך אינפוזיה צמודה".
מאילו תרחישים נוספים אתה מודאג?
"אחד המחקרים שכתבה דוקטורנטית שלי, חופית בן שלום, ערך תחזיות אקלימיות לשנת 2060. לקחנו את תחזיות השירות המטאורולוגי והוספנו להן את אי החום, כלומר את תוספת הטמפרטורות של העיר. כפועל יוצא מכך, קיבלנו עלייה של 6 מעלות ולא רק של 3-2 מעלות. זה אומר שהטמפרטורה הממוצעת בקיץ תהיה גבוהה יותר, וגלי החום כבר יגיעו ל־50 מעלות ויותר במרכז הארץ. במידה מסוימת, היתרון של גל החום הנוכחי הוא בהצבת תמרור אזהרה לבאות. מה שהכרנו מבחינה אקלימית, כבר לא יהיה עוד. אם לא נפעל - בשנת 2060 גל החום הזה יהיה קיץ רגיל".
"זה מזכיר לי סרטים דיסטופיים כמו 'זיכרון גורלי', שבו החיים מתנהלים בבועה שקופה וממוזגת במאדים. אם לא נעשה משהו דרסטי, הילדים והנכדים שלנו, כאן בישראל, עלולים לחיות בבועות שיגנו עליהם מהשמש כדי שלא ייצלו".
בעלי החיים בספארי מתרעננים במהלך גל החום הקיצוני // דוברות הספארי
מכחישי אקלים למיניהם יכנו אותך אלרמיסט.
"יש מי שטוען שלבעיית האקלים ייתכנו יתרונות, שעליית הטמפרטורות היא מזערית, שהבעיה אינה רלוונטית לישראל, ושתרומתה לפליטת גזי החממה שולית."את זה כבר אמרו עלינו בשנת 1986, כאשר הארגון המטאורולוגי העולמי הכריז לראשונה על התחממות כדור הארץ. מאז, במשך 40 שנה, הטמפרטורות רק ממשיכות לעלות ושנת 1986 נראית כזיכרון מתוק וקריר".
