כה אמר מנסור עבאס: "פרויקט הרשימה המאוחדת בכנסת אינו הפרויקט החשוב ביותר של התנועה האסלאמית, אלא השלישי או הרביעי, לאחר עמותת אל־אקצא ועמותת הסיוע למען יתומים".
אלא שהפרויקט החשוב ביותר של רע"מ, מפלגה שהיתה חלק מממשלת ישראל, כולל תמיכה בארגוני טרור מבית היוצר של חמאס ושיתופי פעולה עימם. בתחקיר קודם שערכנו הראינו כיצד עמותת הסיוע ליתומים, או בשמה העממי "סיוע 48", מנהלת קשרים ענפים עם ארגוני טרור. בעקבות התחקיר נערכה בדיקה ברשם העמותות, שהורה לפרק את עמותת סיוע 48 ואת עמותת המעשים ההומניטריים - שתי עמותות בת של מפלגת רע"מ. בהמשך אף נפתחה חקירה פלילית בלהב 433 נגד המעורבים בפרשה בחשד לתמיכה בארגוני טרור.
עמותת אל־אקצא, לעומת זאת, זו שעבאס הזכיר ראשונה, לא פורקה. כיצד הצליחה עמותת אל־אקצא להתל ברשויות חרף קשריה לארגונים שהוכרזו כארגוני טרור?
בשורות הקרובות נחשוף כאן מידע חדש על קשריה המתמשכים של עמותת אל־אקצא לארבעה ארגוני טרור מוכרזים: ארגון "אמאן פלשתין" ממלזיה, שהוכרז משנת 2015 כארגון טרור וכתומך חמאס; ארגון "רשות מעשי הצדקה" - שהוקם באיחוד האמירויות ושהוכרז בשנת 2012 כארגון טרור; ארגון "הוועד לעזרה ולסולידריות עם פלשתין" מצרפת, שהוכרז כארגון טרור בישראל ובארה"ב; וארגון ABSPP מאיטליה, אף הוא הוכרז כתומך טרור בישראל ובארה"ב.
תחקיר "ישראל השבוע", המבוסס על חומרים של מחלקת המחקר בפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, חושף כי עמותת אל־אקצא שימשה לכאורה קבלן ביצוע של ארגונים תומכי חמאס בירושלים, ובמרחב הר הבית בפרט. לא מדובר באירוע בודד, אלא בשנים ארוכות של פעילות בשטח. העמותה ניצלה את מעמדה כעמותה ישראלית וסיפקה לארגונים תומכי חמאס ברחבי העולם גישה למסגד אל־אקצא. העמותה ערכה סעודות המוניות בשטח ההר במימון אותם ארגונים שהוכרזו כארגוני טרור, וגם ביצעה יחד איתם פרויקטים שונים בתוך תחומי מדינת ישראל, כמו שיפוץ מסגדים והקמת מסגדים ניידים.
נוסף על כך, הארגונים מפרסמים את פעילותם הענפה בארץ כדי לגייס תרומות. כלל הפרויקטים הללו אינם פעילות דתית תמימה, אלא מהווים סיוע לחמאס לרכוש תומכים ותורמים ולהפיץ את משנת הטרור של הארגון ושל האחים המוסלמים.
בערבית זה נשמע אחרת
עמותת אל־אקצא הוקמה בשנת 1991, בעת שהפלג הדרומי והפלג הצפוני של התנועה האסלאמית עוד היו גוף אחד: "התנועה האסלאמית בפלשתין 1948". השייח' ראאד סלאח מופיע בתיק העמותה כאחד ממייסדיה. לאחר הפיצול בין הפלגים, הפלג הדרומי של רע"מ המשיך לנהל באופן בלעדי את העמותה. שלא במפתיע, למטרות של עמותת אל־אקצא שתי גרסאות - האחת, בעברית, כפי שנרשמה ברשם העמותות: "סיוע לגופים הפעילים בפיתוח נכסי ההקדש, סיוע לאחזקת ופיתוח אתרי מקומות קדושים למוסלמים בישראל, צדקה ועזרה לנזקקים ועניים".
לעומת זאת, באתר האינטרנט של העמותה בשפה הערבית, מטרות העמותה הוצגו בעבר מעט אחרת: "העמותה מבוססת על סדרה של פרויקטים שמטרתם לחנך ולהעלות את המודעות בקרב בני גיל שונים בתוך פלשתין, בנוגע לסוגיית מסגד אל־אקצא המבורך, ולספק להם את המידע החשוב ביותר הדרוש להם כדי להפריך את הנרטיב הישראלי השקרי באמצעות: קיום הרצאות לתלמידי בית ספר בליווי פעילויות, קיום סמינרים והרצאות ציבוריות לתושבים בתוך פלשתין, הדפסה והפצה של חוברות המציגות את מסגד אל־אקצא המבורך."
גם הנתונים על פעילות העמותה משתנים בהתאם לשפה. או כפי שתיאר זאת דוח של רשמת העמותות: "במהלך הבדיקה נמצאו פערים גדולים בין הדיווחים של העמותה ברשת האינטרנט, באתר העמותה ובפייסבוק העמותה, לבין דיווחי העמותה בדוחות הכספיים שהוגשו לרשמת העמותות, בנוגע לכמות ההסעות שביצעה העמותה למסגד אל־אקצא בירושלים. מדובר בפערים גדולים שלעיתים היו גדולים פי עשרה בפרסומים ברשתות השונות, לעומת הדיווח בדוחות הכספיים של העמותה".
"אל־אקצא", "סיוע 48" ו"המעשים ההומניטריים" הן שלוש עמותות הדגל של התנועה האסלאמית של רע"מ, והן מהוות את הזרוע החברתית והדתית לצד הפעילות הפוליטית. לאורך השנים שיתפו שלוש העמותות פעולה אינספור פעמים. התנועה האסלאמית, מפלגת רע"מ ועמותת אל־אקצא פועלות בסנכרון ומפרסמות הודעות משותפות. כך, למשל, כאשר בתקופת הקורונה הותר רק לעשרה מתפללים להתכנס יחד במסגד, פרסמו יחד הודעה המזהירה את "הרשויות הישראליות לנצל את המצב הנוכחי ואת משבר הקורונה כדי לכפות מציאות חדשה בתוך מסגד אל־אקצא". בהודעה קראו הארגונים לכל המוסלמים "להגיע למסגד למרות האיסור". את האזהרה שלח במקביל מנסור עבאס בעצמו ישירות לראש הממשלה ולשר לביטחון הפנים. מי שניהל את עמותת אל־אקצא בעשור הקודם הוא לא אחר מראזי עיסא, שבהמשך עבר לנהל את עמותת סיוע 48 ואת ועידת מפלגת רע"מ. זהו אותו ראזי עיסא המוכר מצילום הקמתה של ממשלת השינוי של לפיד־בנט, ומצילומים בעזה עם בכירי חמאס.
משרד הביטחון זיהה את הקשר בין עמותת אל־אקצא לארגוני טרור כבר בשנת 2015, אז החרים כסף מתוך חשבון העמותה בבנק לאומי וקבע: "מדובר ברכוש טרור ומקורו בארגון אמאן פלשתין, שלוחה של חמאס במלזיה". לכאורה היה זה אירוע נקודתי. תכף נראה כאן כי לא מדובר בהעברת כספים בודדת, אלא בשיתוף פעולה מתמשך בין שני הארגונים.
גם רשות התאגידים הבינה כי יש בעיה בהתנהלות של עמותת אל־אקצא, ולאחר הליך פיקוח לא המליצה על פירוק העמותה, אלא על תוכנית לתיקון ליקויים. חשבון הבנק של עמותת אל־אקצא נותר פעיל על פי החלטת בית המשפט, למעט הגבלה על הפקדת מזומן לחשבון, אף על פי שבנק לאומי ביקש לחסום אותו. חשבונות הבנק של שתי העמותות האחרות של רע"מ, לעומת זאת, נחסמו בהחלטה שאושרה במחוזי וגם בעליון.
קצה הקרחון
בדוח של זרוע המודיעין והחקירות של רשות התאגידים נכתב: "מבדיקה של דיווחי העמותה בשנים 2015-2019 נמצא כי לעמותה היו הכנסות מארגונים ומעמותות מחוץ לישראל. בדיקת הארגונים העלתה כי נכון להיום חלק מהארגונים מוכרזים כארגוני טרור, אולם למועד העברות הכספים ארגונים אלו לא היו ברשימה". האומנם?
עמותת אל־אקצא דווקא קיימה, ועוד איך קיימה, קשרים גלויים עם ארבעה ארגוני טרור המקושרים לחמאס גם לאחר ההכרזה עליהם.
בשנת 2015 הכריז שר הביטחון משה יעלון על "אמאן פלשתין" ממלזיה כארגון טרור. זמן קצר לאחר מכן הוחרם כסף מחשבון הבנק של עמותת אל־אקצא, לאחר שנקבע כי מקורו בארגון ממלזיה. אלא שכאמור לא מדובר בהעברת כספים בודדת. על פי פרסומים גלויים ברשתות החברתיות, עמותת אל־אקצא ביצעה פרויקטים משותפים רבים עם "אמאן פלשתין" בהר הבית החל משנת 2013. הפעילות נמשכה גם בשנת 2016, לאחר קבלת צו ההחרמה, כאשר כבר היה ידוע, ללא שום ספק, לעמותה כי מדובר בארגון טרור. בפוסטים בפייסבוק מיוני-יולי 2016 ניתן לראות את פעילי עמותת אל־אקצא, הלבושים בחולצת העמותה, מחלקים מזון לסעודת האפטאר שנתרם על ידי ארגון "אמאן פלשתין" ממלזיה, על פי השלט המתנוסס בעמדת החלוקה.
ארגון "רשות מעשי הצדקה - Human Appeal", שהוקם באיחוד האמירויות ושהוכרז בשנת 2012 כארגון טרור, העביר לעמותת אל־אקצא יותר מ־10 מיליון שקלים. הכסף התקבל בעבור ארגון ארוחות ברמדאן. לפי הממצאים, הקשרים נמשכו גם לאחר ההכרזה. בשנת 2015 העביר הארגון לעמותה 35 אלף שקלים לרכישת מסגד נייד בכביש 6. בהמשך התקיימו שיתופי פעולה נוספים, כולל ארגון ארוחות משותפות בהר הבית. זהו לא הקשר היחיד של עמותות רע"מ לארגון. רשות התאגידים הודיעה זה מכבר על המלצה לפירוק של עמותת המעשים ההומניטריים, בין השאר בשל קשריה ושיתופי הפעולה עם ארגון "רשות מעשי הצדקה". הארגון האמירותי מופיע בהודעה שפרסמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לאחר 7 באוקטובר, שבה צוינו כמה ארגוני טרור המגייסים כספים לחמאס במסווה של סיוע הומניטרי.
ארגון CBSP מצרפת הוכרז כארגון טרור בישראל בסוף שנות ה־90. גם ארה"ב הכלילה אותו תחת סנקציות בשל קשריו לחמאס ומעורבותו במימון טרור. הוא הוגדר בשב"כ כאחד ממרכיביה הבולטים של קואליציית הצדקה הבינלאומית למימון חמאס. לפי הממצאים, בשנת 2021 עמותת אל־אקצא קיימה פעילות משותפת עם הארגון לחלוקת ארגזי מזון. מדובר בשנים רבות אחרי ההכרזה על הארגון כארגון טרור. לאחר 7 באוקטובר פתחו הרשויות בצרפת בחקירה פלילית נגד הארגון, ובהמשך הוקפאו חשבונותיו בבנקים ונתפסו יותר מ־36 מיליון יורו, בשל תמיכתו בחמאס.
ארגון ABSPP הוקם באיטליה על ידי מוחמד חאנון. הוא הוכרז בישראל כארגון טרור משנת 2006 וכחלק מקואליציית הצדקה של חמאס. הארגון מצוי תחת סנקציות של משרד האוצר בארה"ב מאז דצמבר 2024, לאחר שנקבע כי מימן בפועל את הזרוע הצבאית של חמאס בהיקפים של מיליוני דולרים. עמותת אל־אקצא קיימה שיתופי פעולה כלכליים עם הארגון. ארגון ABSPP השתמש בתיעוד מהפעילות המשותפת עם עמותת אל־אקצא כדי לגייס כספים ותמיכה. בשנת 2016 הארגון אף פרסם קמפיין לגיוס כספים לפרויקט האוטובוסים של עמותת אל־אקצא. בפרסום שהופץ ברשתות החברתיות צורפו פרטי חשבונות בנקים באיטליה. העלות של הענקת חסות לאוטובוס - 350 יורו.
בשנת 2019 פרסם ארגון ABSPP סרטון לגיוס כספים עבור הפעילות ברחבת הר הבית. מי שמככב בסרטון של ארגון הטרור הוא לא אחר מאשר חמאד אבו דעאבס, מי שהיה אז ראש התנועה האסלאמית של רע"מ. אבו דעאבס עמד בראש הגוף שקבע את רשימת רע"מ לכנסת וגם הכתיב את החלטותיה בקואליציה. אבו דעאבס הוחלף בשנת 2022 על ידי ספואת פריג', שכיום, לצד היותו ראש התנועה האסלאמית, הוא גם מנהל את עמותת אל־אקצא.
נוסף על כך, התקיימה פעילות משותפת לחלוקת מזון ברחבת הר הבית, שנים לאחר ההכרזה על הארגון כארגון טרור. כך, במסווה של פעילות דתית־חברתית, תומכת עמותה של מפלגת רע"מ, מפלגה בכנסת ישראל, במימון הזרוע הצבאית של חמאס.
כל הממצאים הללו הם של תחקיר שנעשה בכלים אזרחיים, המבוסס על פרסומים גלויים ברשתות החברתיות של העמותה ושל הארגונים התורמים. מה יעלה תחקיר מקצועי? כמו במקרה של עמותת הבת האחרת של רע"מ, "סיוע 48", סביר להניח שמה שפורסם כאן הוא רק קצה הקרחון.
סכנת ייהוד ירושלים!
עד כמה מנסור עבאס עצמו מעורב בפעילות עמותת אל־אקצא? עבאס, ראש מפלגת רע"מ וסגן ראש התנועה האסלאמית, לצד בכירים נוספים בתנועה האסלאמית - ראזי עיסא, ספואת פריג', כאמל ריאן, אברהים צרצור וחמאד אבו דעאבס - הובילו במהלך השנים את פעילות העמותה.
בפוסט שעבאס פרסם בפייסבוק ב־2019 כתב: "הכיבוש הורס את חייו של הפלשתיני בירושלים, מאיים על המקומות הקדושים, מייהד את ירושלים ומאפשר למתנחלים לחלל את קדושת אל־אקצא בפשיטות חוזרות ונשנות. 30 אוטובוסים השתתפו במפגש החודשי שמארגנת התנועה האסלאמית יחד עם עמותת אל־אקצא זה שנים רבות".
מעורבותו הישירה של מנסור עבאס בפעילות העמותה אינה מפתיעה. עבאס, ששימש מנכ"ל התנועה האסלאמית עוד לפני שנבחר לכנסת, השתתף בפעילויות העמותה, הרצה בכנסים שארגנה ברחבת הר הבית והפיץ באופן תדיר את התכנים שלה ברשתות החברתיות. "אנשי התנועה האסלאמית הם הקו הראשון בהגנה על אל־אקצא מפני פלישת הכובשים והמתנחלים", אמר לא פעם.
כשאנשי הרשימה המשותפת ביקרו במסגד אמר: "התנועה האסלאמית של רע"מ מפעילה את עמותת אל־אקצא, הפועלת יומם וליל למען המסגד, בעוד ברשימה המשותפת ביקרו שם רק לאחרונה בשביל להצטלם ולקבל לייקים".
ערב כניסתה של רע"מ לקואליציה נשא עבאס נאום לכאורה מתון, שבו לא הזכיר את "פלשתין", מה שהביא לניגוח מצד אנשי הרשימה המשותפת. כאמל ריאן, בכיר ברע"מ, ששימש בעבר ראש עמותת אל־אקצא, הגיב: "יש מי שמזכיר את פלשתין, ירושלים ועזה, ויש מי שפועל למענן. ישנו הבדל תהומי בינינו, שפועלים לכך, לבין אלו שרק מדברים. כספנו נמצא בעזה וזרועותינו פועלות בירושלים".
תגובות
ממחלקת המחקר של פורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור נמסר בתגובה:
"הפעילות הזו שמתרחשת ברקע מסגד אל-אקצא בתכליתה נועדה לקדם תעמולה נגד ישראל ומחוברת ישירות למערך של תנועת האחים המוסלמים העולמי".
מטרת המנגנון הזה הוא 'דעוה', כלומר הכשרת לבבות. ניהול קורסים על 'מורשת אסלאמית' בירושלים, חלוקת סעודות חג, ובתוך כך טיפוח תודעה המשרתת את ארגוני הטרור. לא במקרה המימון לפעילות מגיע מארגוני טרור מוכרזים".
אחד המוטיבים המרכזיים זו העלילה לפיה ישראל פוגעת במסגד אל-אקצא. הם מפיצים את העלילה הזו כדי לגייס תמיכה וכסף, במנגנון שיטתי ומאורגן. לא בכדי חמאס כינה את מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 'מבול אל-אקצא'. קדמו לזה שנים של הסתה ושטיפת מוח. כשבוחנים את מה שקורה במרחב הר הבית מגלים שהפעילות מתקיימת בזיקה מובהקת לתנועת האחים המוסלמים ולחמאס".
"הגיע הזמן שמערכת האכיפה תפסיק לעצום עיניים. התעלמות מאיומים לא מעלימה אותם, רק מעצימה. לא נסתפק בפירוק עמותות וחסימת חשבונות בנק אלא נדרוש את מיצוי הדין הפלילי. מי ששיתף פעולה עם ארגוני טרור צריך להישלח למאסר".
בפניה אל עמותת אל-אקצה, סירבה העמותה להתייחס לגופן של הממצאים וטענה כי מדובר בשקרים מוחלטים.