"נכבה" ו"מאבק מתמשך": השפה הטעונה של רע"מ נחשפת

שימוש במושגים טעונים כמו "נכבה" - או תקציבים ושותפות? אם תשאלו את חברי מפלגת רע"מ ואנשי התנועה האסלאמית, נראה שאפשר גם וגם. בשפה נעימה, העוסקת בדרישה לזכויות אזרח, מנסור עבאס מנתב את דרכו לעבר שותפות בממשלה הבאה אם זו תוקם על ידי מפלגות גוש השינוי.

אלא שבמחקר שערך ד"ר שמעון עוז, ראש מערך המחקר במכון ריפמן לפיתוח הנגב, נחשף כיצד חברי המפלגה משחקים משחק כפול: בערבית, התנועה האסלאמית ורע"מ משרישות בנגב אידיאולוגיה לעומתית ולאומית־פלסטינית, תוך שימוש במונחים כמו "נכבה", "צומוד", "חזית" ו"מאבק מתמשך" - ואילו בעברית עבאס דורש "רק" לעצור את ההריסות בכפרים הבלתי חוקיים ואת חיזוק התיישבות הבדואים ללא דין וללא כללי תכנון.

המחקר עוסק בפעולות התנועה האסלאמית ורע"מ בנגב אל מול החברה הבדואית, ועל רקע ניסיונות חוזרים של המדינה, ובעיקר הממשלה הנוכחית, להילחם בבנייה הבלתי חוקית במגזר ולהסדיר את ההתיישבות הבדואית.

כבר שנים רבות פועלת התנועה האסלאמית בנגב בצורה של מתן סיוע לבדואים, בתוך הוואקום שיצרה המדינה בעצמה כשהדירה את רגליה מפעילות מוסדרת מול האוכלוסייה. לפי המחקר, במסגרת הפעולה האזרחית־חברתית השרישה התנועה האסלאמית בנגב שיח דתי, שמחדד את מאבק הבדואים במדינה.

המחקר בוחן את השימוש במילים "רבאט" (رِباط), "צומוד" (صمود) ו"צבר" (صبر), שחוזרות שוב ושוב בפרסומי התנועה ורע"מ במשך עשור. מקורו של המונח "רבאט" בקוראן, ומשמעותו היא אידיאל של התייצבות הלוחם בחזית הגבול ומאבקי האסלאם.

בשיח חמאס ותנועות אחיות, הוא מציין חובת התייצבות מול ישראל בכל שטח הנתפס כחזית. "צומוד" הוא "עמידה איתנה", שנקלטה אל הלאומיות הפלסטינית בהקשרי קידוש הקרקע. "צבר" פירושו נכונות לשאת מחיר כבד בגין מאבק קולקטיבי ממושך.

נוסף על כך, החוקר מתייחס גם להבחנה הרווחת בין הפלג הצפוני, שהוצא מחוץ לחוק, לבין הפלג הדרומי ורע"מ. שלושתם, כך נטען, חוסים תחת אותה מסגרת פרשנית־נורמטיבית של זרם ה"וסטיה" (האמצע) - גישה המדגישה קהילה מאוזנת, המתרחקת מהקצוות, ומהווה את הגג הרעיוני של תנועות האחים המוסלמים.

ד"ר עוז מציין במחקר כי הדמות הדומיננטית בזרם הזה לאורך העשורים האחרונים, השייח' הקטארי יוסוף אל־קרדאווי, תמך בפיגועי התאבדות ושימש סמכות הלכתית עיקרית עבור חמאס, וגם עבור הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, שהוצא אל מחוץ לחוק.

לדבריו, השימוש בלשון כפולה, כפי שנמצא בבדיקת התבטאויות של אנשי התנועה במשך עשור, מהווה טקטיקה של חלחול מסרים אסלאמיים טעונים, בד בבד עם מודעות לגבולות החוק. "רע"מ מיישמת בזירה הפרלמנטרית את מה שהספרות המחקרית מכנה 'כוחו של החלש'. כלומר, ניצול מצב פוליטי להשגת משאבים והכרה, תוך שמירה מלאה על המסגרת הרעיונית", אומר ד"ר עוז בשיחה עם "היום" בעת הכנת הכתבה. "בעברית היא נוקטת לשון של תקציבים, תשתיות, סעד, רווחה וזכויות אזרח, ובערבית - לשון של חזית, עמידה ושליחות דתית־לאומית".

מבחן לשון

המחקר מראה כי אין מדובר בסכנה של גבולות השיח בלבד. בנגב מתקיימים מדי שנה "מחנות הרבאט והצומוד". במחנות, שגם עבאס ביקר בהם, נערכים עשרות פרויקטים בכפרים הבלתי מוכרים, ועצם שמם מגדיר את הנגב ואת מאבקם של הבדואים מול המדינה כחזית פעילה.

בטקס סיום המחנה האחרון ב־15 במאי הצהיר עטיה אל־אעסם, יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ודמות בולטת בפלג הדרומי: "אנו באדמת הרבאט ואנו נאחז בה עד יום הדין". ח"כ ואליד אל־הואשלה מרע"מ אמר על הריסת הבנייה הבלתי חוקית: "אנו חיים את זיכרון ה'נכבה', והיום אנחנו חיים ב'נכבה'" - מונח שבשיח הפלסטיני עלול להצדיק התנגדות מזוינת. אבראהים חג'אזי, ראש הלשכה המדינית של הפלג הדרומי, הבטיח "לנקום בממשלה הנוכחית".

בשגרה, שיח הרבאט והצומוד מחזק לכידות קהילתית, אך לדברי ד"ר עוז, במצבי קיצון כמו הריסות נרחבות או פינויים כפויים, אותם מונחים עלולים לקבל משמעות אחרת לגמרי של "לגיטימציה דתית לפעולה אלימה". המחקר מצביע על שלושה גורמי סיכון להקצנה בנגב על בסיס ההקצנה הרטורית: מאבק קרקעות בוער ויצרי במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים שבהם הריסות יומיומיות עלולות להיתפס כגירוש, שיעור גבוה של הזדהות לאומית־פלסטינית עמוקה בקרב הדור הצעיר הבדואי, וריבוי כלי נשק בלתי חוקיים המצויים בנגב לפי הערכות שפורסמו לאחרונה.

הסכנה הזו, אגב, קיבלה הדגמה מאירוע אחר בצפון הארץ. רק לפני כשבוע ימים השייח' ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהואשם בהסתה לטרור, הוכר כ"מרג'ע" - סמכות הלכתית בקרב שתי קבוצות פשע מאורגן מוסלמיות בצפון שמונות יחד 200 איש. "זה אומר שהוא, כמקור סמכות, יכול תיאורטית להפעיל 200 חמושים לפי ראות עיניו", אומר ד"ר עוז. "בנגב אפשר להיות במצב הזה בקלות. צריך להבין מה קורה לנו מתחת לאף בשלב הראשון, ובשלב השני זה לחשוב מה עושים".

"החרפה בהתבטאויות"

גם מנסור עבאס, רטוריקן מתון כלפי חוץ, השתמש בשפה טעונה כלפי פנים. "אני רואה דווקא בשנה וחצי האחרונות שההתבטאויות מחריפות ככל שמתגבר הלחץ מצד הממשלה הנוכחית ביחס להריסות הבתים", אומר ד"ר עוז. "בממד העמוק יותר, אני לא מקבל את הטענה על התמתנות - היא אולי נכונה כלפי חוץ, אבל בראייתי כחוקר אין באמת התמתנות. יש אולי ריכוך של העטיפה. התנועה האסלאמית, הפלג הדרומי הוא אסלאם שמרני ומה שהם רוצים בסוף הוא מדינת הלכה, יש שיגידו בעוד שנה - ויש שיגידו בעוד 100 שנה".

הוא מציין את נאומו של עבאס אחרי הריסת בתים בכפר אל־סר במערב שגב שלום, שפורסם בחשבון הפייסבוק הרשמי שלו ב־27 במאי 2025, וכותרתו: "הנגב הוא המנצח והמערכה עדיין נמשכת". ח"כ עבאס אומר שם: "אנחנו צריכים לדבר אליהם (אל ערביי הנגב; שא"כ) בשפת הערבים כדי שנצליח לשלהב אותם. זה (מאבקנו כעת) רק תחנה אחת בתהליך ארוך. מיום שעמדנו על דעתנו, אנחנו יודעים שיש מאבק בנגב. מי שניצחו עד כה הם אנשי הנגב, לא ממשלת ישראל", שאותה הוא מכנה "נאצית".

"הנגב היה 10,000 איש ב־48', וכעת 350 אלף! ועשרות כפרים! וברוך השם אנחנו נאחזים באדמתנו... אתם ניצחתם ועדיין אתם מנצחים. זוהי מערכה קשה, אבל נעבור אותה ונעבור את הממשלה העושקת הזאת. היא הורסת את בתינו, ואנחנו נהרוס אותה... בן גביר, ולפניו נתניהו וסמוטריץ', חושבים שהם יצליחו להכות בערבים ולהישאר בשלטון. אבל העניין תלוי בנו. אנחנו, הערבים, נפיל אותם, ונפיל את ממשלתם ונזרוק אותה למזבלת ההיסטוריה. זה בידינו, אחים", אומר עבאס בנאומו.

הוא קורא ליום הבחירות "יום הדין" - מונח שיש לגביו מסורת אסלאמית, שאף מופיעה במבוא לאמנת חמאס משנת 1988. לפי מסורת זו, ביום הדין יילחמו המוסלמים ביהודים עד חורמה. לדברי ד"ר עוז, הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית (דרך רע"מ) מחליט להשתתף במערכת הפוליטית הישראלית כדי להפנות אמצעים לחברה הערבית־מוסלמית. זו גמישות שמנסור עבאס מפגין במסגרת מה שמכונה "הלכת מיעוטים", שלפיה כשהמוסלמים מהווים מיעוט, הם נדרשים לתמרון פוליטי כדי להשיג את יעדיהם, אך המהות לא משתנה במסגרת האסלאם השמרני.

"שליח בלשון עמו"

בעבר, ד"ר עוז מזכיר, שאלו את עבאס בפלג הדרומי איך הוא מדבר בלשון כה יפה ליהודים. בתשובה, הוא ציטט להם מהקוראן: "ולא שלחנו שום שליח אלא בלשון עמו, כדי שיבאר להם" (פרק 14, פסוק 4). כלומר, לא רק מדבר עברית צחה, אלא גם מנסח את המסרים כך שייקלטו בציבור היהודי. פשוט מדבר בלשונם של היהודים.

"נראה כי מנסור הוא רב־אמן בשימוש בלשון כפולה. כי אפשר להבין את הדברים לכאן או לכאן באמצעות שימוש במילים עם מטען אסלאמי, שעלול בנסיבות מסוימות להתפרש גם כצבאי, ויש פה משחק של טרמינולוגיה. נוצר פה ארגון בנגב (התנועה האסלאמית) שמדבר לכאורה בלשון כפולה, ושנשען על תשתית דתית של אסלאם שמרני שעלולה במצבי קיצון להתהפך לכיוון אלים".

חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, הוסיף: "מדינת ישראל חייבת להחזיר ריבונות ציונית בנגב. חוסר מקצועיות של ממשלות ישראל לדורותיהן מביא לאובדן שליטה בשטח, שלא נשאר בריק. כל מפלגה ציונית חייבת לחרוט בקווי יסוד את תוכנית ריפמן הרב־ממדית לפיתוח הנגב. רק כך נביא למשנה משחק חיובי לטובת תושבי הנגב כולם".

"היום" פנו למפלגת רע"מ, למנסור עבאס ולוואליד אל־הואשלה וביקש תגובה על הנאמר, אך נכון לשעה זו לא נתקבלה.