הגיע הזמן לחקר האמת: כך תיראה ועדת החקירה הממלכתית

החזית שפתח יריב לוין מול שופטי העליון כשהעמיד את כולם להערות הציבור באמצעות מועמדותם הכפויה לנשיאות בית המשפט, היא לא הראשונה, כידוע בממשלה הנוכחית, אבל גם לא האחרונה. התנהלות שופטי העליון, שלא בוחלים בשום דרך לכפות באמצעות פסיקות את דעתם על יתר הרשויות ולהכתיב לכנסת ולממשלה החלטות שהם עצמם נוגעים בהן, לעיתים באופן אישי, עומדת לגעת בנושא הרגיש ביותר בחברה הישראלית בשנה האחרונה: החקירה והדרישה של אירועי טבח שמחת תורה באופן מקיף, מקצועי ואמין. בצמרת הממשלה בשלה ההחלטה שלא לאפשר לשופט עליון בדימוס לעמוד בראש ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר, כפי שנקבע בחוק ועדת החקירה הממלכתית.

אחרי הפגרה תחל הקואליציה בהעברת חוק מיוחד לחקירת אירועי הטבח, מלחמת חרבות ברזל והאירועים שקדמו להם. החוק יקבע כי ועדת החקירה שתוקם תהיה ועדת החקירה הממלכתית היחידה לחקירת אירועים אלה. נוסח החוק עוד מתגבש בלשכות השונות, אולם מהטיוטות הראשונות עולה כי כדי לזכות באמון ציבורי נרחב, הוועדה תהיה שוויונית וייקחו בה חלק נציגים שייבחרו על ידי הקואליציה ומספר דומה שייבחר על ידי האופוזיציה. יושב הראש, אחד או שניים, לא ייבחרו, כאמור, על ידי נשיא בית המשפט העליון, אלא בדרך אחרת. עוד יקבע החוק כי נציגים נוספים בוועדה ייבחרו על ידי נציגים של ארגונים ציבוריים כמו המשפחות השכולות, מטה החטופים, יוצאי מילואים ותושבי עוטף עזה ויישובי הצפון.

מוצא היסוד של החוק החדש הוא כי אירוע 7 באוקטובר הוא ייחודי, וככזה דורש חקירה ייחודית שמקיפה כמוה לא היתה. חקירה שתידרש לאמון ציבורי נרחב ביותר, מה שלא יכול להתמלא אם נשיא העליון ימנה את אחד מחבריו, שופטי העליון בדימוס, לעמוד בראשות הוועדה. יתרה מכך, לא מן הנמנע שהוועדה תידרש לחקור גם את חלקה של מערכת המשפט באירועים, מה שלא יתאפשר אם בראשה יעמוד שופט עליון לשעבר.

ההחלטה להקמת הוועדה באמצעות חקיקה התקבלה כאשר נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, אמר לאחרונה שמערכת המשפט עיצבה בצורה לא מבוטלת בעשורים האחרונים את המדיניות הביטחונית במדינה. ברק התכוון בדבריו ל"קשירת הרגליים" של הצבא על ידי בית המשפט, הפרקליטות הצבאית והיועצים המשפטיים לממשלה ולמערכת הביטחון במאות החלטות של הגבלת נוהלי פתיחה באש, ביטול נוהל שכן, הקש בגג, התערבות בחיסולים, הפחתת כוח אש, השתייכות מחבלים לארגוני טרור כתנאי לחיסולם, צמצום נוהל הריסת בתי מחבלים, הגדרה מחמירה של סכנה ברורה ומיידית, ועוד ועוד.

כמה מהחלטות אלה, לדעת רבים, הביאו באופן ישיר למותם של חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים רבים, כולל ב־7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל. לפיכך אין כל סיבה שלא לחקור את השפעת כל ההחלטות האלו.

על פי החוק המוצע, הממשלה תקבע את תחומי האחריות החקירתית של ועדת החקירה, אולם תאפשר לכל אחד מחברי הוועדה להוסיף תחום חקירה כראות עיניו, ואם תושג הסכמתם של 30 אחוז מחברי הוועדה - יתווסף תחום זה למנדט שלה. בדרך זו לא יישארו היבטים שלא ייחקרו, כגון מערכת המשפט, הסרבנות שקדמה לטבח, ואולי אף הסכמי אוסלו וההתנתקות. זה מצד אחד. מהצד השני יכולים 30 אחוז מחברי הוועדה לדרוש את חקירת החקיקה של הרפורמה המשפטית כגורם למחלוקת ציבורית קשה, את חלקו הספציפי של ראש הממשלה באירועים ועוד. בקואליציה מאמינים שבדרך זו תיהנה הוועדה מאמון ציבורי רחב ביותר - הן מזהות החוקרים והן מתחומי החקירה. לראשות הוועדה יתמנה שופט אחד או שניים, אשר על פי הקריטריונים מתאימים לכהן כשופטי העליון כפי שנקבע בחוק. לאו דווקא, כאמור, שופטים לשעבר. טרם נקבע המנגנון הסופי להכרעה אם תתגלע מחלוקת בין חברי הוועדה.

בקואליציה מכינים את עצמם לאפשרות שהאופוזיציה תתנגד, ואולי אף תבקש שלא לשתף פעולה ולא לבחור נציגים לוועדה. אלא שהחוק, כאמור, יקבע שלא תוקם ועדה אחרת זולת זו.

טרם הוחלט על שם הוועדה כפי שיקבע החוק, והאפשרויות כרגע נעות בין ועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, לבין כינויה ועדה "לאומית", כדי להפריד בינה לבין ועדות החקירה הממלכתיות שהוקמו בעבר.

גלנט מיישר קו

שינוי המגמה בצפון והמדיניות ההתקפית בלבנון הביאו להתקרבות מפתיעה בין ראש הממשלה לבין שר הביטחון, שהיה כפסע מהדחה. בסביבת ראש הממשלה אומרים כי השינוי היה מהיר. לא רק בהתנהלות, אלא גם במדיניות הביטחונית. לאחר שיואב גלנט התנצל בפני ראש הממשלה ואמר לו כי כמה מהתבטאויותיו והתנהלותו לא היו במקומם, נראה כי שר הביטחון החליט לשנות גישה לגמרי. בתוך־תוכו הוא כנראה עודנו מאמין שצריך ואפשר היה להגיע לעסקת חטופים בעזה שתביא להפסקת אש ולהסדרה מדינית בצפון ללא מלחמה, אולם מרגע שכדור השלג הזה החל להתגלגל, אין עוד טעם לדוש בעבר אלא להתמודד עם המציאות הנוכחית, ולפעול כדי להביא את תושבי הצפון לבתיהם בבטחה באמצעות כוח אש והתקפה נרחבת בדרום לבנון.

בסביבת ראש הממשלה רואים גם בפרישת גנץ ואיזנקוט מהממשלה אבן ריחיים משמעותית שהוסרה מעל החלטותיה, ואפשרה את המהלך הצבאי הנרחב, מאירועי הביפרים שלהם לא קיבלה אחריות רשמית, ועד חיסולי הבכירים שהותירו בוקה ומבולקה בשורות חיזבאללה. פורום ההתייעצות החדש של נתניהו - הכולל קאדר חדש של שרים כמו אבי דיכטר, ישראל כ"ץ ובצלאל סמוטריץ', נוסף על המשתתפים הקבועים הקודמים אריה דרעי ורון דרמר, שלעיתים מצטרף אליהם איתמר בן גביר - הוא שמדרבן את מערכת הביטחון לפעולות התקפיות ונחרצות, ולוחץ על אימוץ תוכנית האלופים לכיבוש מלא של צפון עזה ולחלוקת הסיוע ההומניטרי על ידי צה"ל. ככזה, הוא הביא לשינוי הכיוון המובהק שאליו הולכות הממשלה ומערכת הביטחון, בלי הלחץ של גנץ ואיזנקוט שדחפו להפסקת אש, לדחיית המלחמה "בשנה-שנתיים", כלשונם, ולהסדרה דיפלומטית מול חיזבאללה.

גלנט מזהה את שינוי המגמה ולגמרי זורם איתו. עד כה, מרגע פתיחת המערכה בלבנון, לא התגלעה מחלוקת אחת בינו לבין נתניהו ויתר שרי הפורום המצומצם. אין תדרוכים נגד ראש הממשלה, וגם ההדלפות נעלמו כמעט לגמרי. לא כולם בצמרת צה"ל אוהבים זאת, אבל כששר הביטחון מיושר לגמרי עם ראש הממשלה, אין להם כל כך לאן לברוח.

ההתקרבות לגלנט, שהחלה בלית ברירה בשל אירוע פיצוצי הביפרים, ונמשכה בהחלטת הקבינט להכניס את החזרת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם אל מטרות המלחמה, קטעה מהלך פוליטי דרמטי שהבשיל במשך שבועיים והגיע לסף רתיחה שנייה לפני שהביפרים הקטלניים החלו לצפצף ולהתפוצץ באלפיהם ברחבי מדינת הארזים. כמה ימים מתחילת מתקפות חיל האוויר על מטרות בלבנון, הודיע המועמד לשר ביטחון, גדעון סער, שהוא מסיר את מועמדותו לתפקיד. החלטה אחראית. שר ביטחון לא יכול להיות נתון לאיום תמידי של החלפה מרגע שתירגע קצת האש.

עם זאת, מהלך צירופו של סער לממשלה לא נגדע. בשבוע הבא, אם המצב הביטחוני יאפשר זאת, יימשכו המגעים בין הליכוד לבין הימין הממלכתי, וההערכה היא כי עם תחילת המושב יהיו סער וחבריו חלק מהקואליציה, שתגדל ל־68 ח"כים. לגבי תפקיד שר הביטחון - הדבר תלוי במידה לא מבוטלת בהתנהלות גלנט. ראש הממשלה יבקש מגלנט הבהרות לגבי התנהלותו ביחס לחוק הגיוס, ובפרט: אם יאפשר לנציגי צה"ל לומר את דבריהם לגבי צורכי הצבא ויכולותיו באשר לגיוס חרדים ולהתאמת המסגרות אליהם, מה ששר הביטחון מנע עד כה. וכן, אם ימשיך לדבוק בעמדתו כי חוק הגיוס חייב לעבור בתמיכת האופוזיציה, כפי שדרש. בסביבת נתניהו מעריכים כי לאור ההתפתחויות וההתקרבות האחרונה, גלנט יבהיר לנתניהו שלא יהווה עוד מכשול להעברת החוק הקריטי ליציבות הממשלה. אם אכן יתממשו התחזיות, יעבור המשא ומתן עם סער לעסוק בתיק בכיר אחר, כמו החוץ, מה שיביא לסבב תיקים נרחב בין שרי הממשלה. גלנט יישאר שר הביטחון עד סוף הקדנציה - או עד למשבר הבא.

שלב החשיפה

המהלך שהחל יריב לוין נגד שופטי בית המשפט העליון - שכפו עליו באמצעות פסיקה לכנס את ועדת בחירת השופטים, שבה אין לו רוב ויכולת השפעה - לבחור את נשיא העליון, יהיה כנראה רק ההתחלה. לוין הגיש את שמות כלל שופטי העליון כמועמדים לנשיאות, הזמין את הציבור כולו, בהליך שלא היה מעולם, לומר את דברו ולשלוח הסתייגויות על כלל השופטים, ומתכוון לדון בהסתייגויות אף שמרבית השופטים, למעט יצחק עמית ויוסף אלרון, הסירו את מועמדותם.

כאמור, זו כנראה היתה רק ההתחלה. יחד עם התרגיל שנועד למשוך זמן, מעיין פיליבסטר משפטי, בסביבת לוין שוקלים גם לקיים את הדיון בוועדה להשמעת אלפי ההסתייגויות באופן פומבי, שקוף ומצולם, בדומה לדיוני העליון שהנהלת בתי המשפט מחליטה לפתוח לשידור חי. עוד נשקלת האפשרות לזמן את השופטים להשיב לטענות ולהסתייגויות, מה שיהפוך את האירוע לשימוע פומבי על דעותיהם ומעללי פסיקותיהם של השופטים, כפי שיעלו בטענות. אם יוחלט שכך יהיה, מדובר באירוע חסר תקדים שבו יידרשו שופטי העליון להציג את השקפת עולמם ולענות על טענות לגבי מדיניותם בתחומי ביטחון, דת ומדינה, אקטיביזם שיפוטי ועוד.

גם אם יבחרו מרבית השופטים להתחמק מהדיון ולא להופיע, הרי שלושה מהם יהיו חייבים להתייצב, ואלו הם נציגי השופטים בוועדה: פוגלמן, שאותו יחליף עמית המועמד לנשיאות, נעם סולברג ודפנה ברק־ארז.