במבט ראשון, חשבון האינסטגרם של קטיה גורדון נראה כעוד אחד מאותם חשבונות רבים של משפיעניות רשת בגרוש, כאלו שהרשת החברתית מלאה בהם עד זרא. תמונות של אישה בלונדינית בנופש, סרטוני שירה, מטוסים, מסעדות, ילדים מטופחים ומחייכים ושאר אביזרי החיים היפים, שעליהם יכולים מרבית העוקבים של גורדון ברוסיה ובעולם דובר הרוסית רק לחלום. אבל הרושם הראשוני מטעה. החל מ־7 באוקטובר 2023, בין הפוסטים הסטנדרטיים שנועדו להשוויץ בפרטי הדולצ'ה ויטה שלה, מסתתר תוכן אחר לחלוטין - אנטישמי, אגרסיבי ורעיל במיוחד.
ישראל היא מוקד הרוע העולמי, כותבת ב־9 בדצמבר גורדון, המציגה את עצמה כמנחת טלוויזיה ומשפטנית, וקוטפת כמעט מיליון חשיפות ורבבות לייקים. התלמוד מחנך את היהודים לרצוח גויים ולאנוס ילדות נוכריות, היא טוענת בסרטון אחר, ושוב זוכה ללייקים, לשיתופים ולשבחים. "מי הרוויח מפיגועי 11 בספטמבר?" היא שואלת בפוסט נוסף, ומייד מסבירה לעוקבים שהיו אלה היהודים והציונים, ומכאן המסקנה שהם עמדו מאחורי הפיגוע, כפי שהם עומדים מאחורי הפיגוע ב־7 באוקטובר. מה הפלא שהיא מצמידה לממשלת ישראל את התואר "נאצית", מאשימה את הציונים בקונספירציה גלובלית וחוזרת בכל שני וחמישי על עלילות הדם שהופצו נגד היהודים בידי הנאצים המקוריים, כל זה לקול מחיאות הכפיים הווירטואליות של קהל העוקבים ההולך והמתרחב.
אינסטגרם מסרבת שוב ושוב לנקוט צעדים כלשהם כלפי גורדון, כך מעידים גולשים רוסים וישראלים שהתלוננו נגדה וביקשו להסב את תשומת לב נציגי הרשת לתכנים. למעשה, במקום לשלם על האנטישמיות הבוטה, גורדון רק מרוויחה ממנה. בחודשים שחלפו מאז מתקפת 7 באוקטובר היא הגדילה את מספר העוקבים הקבועים שלה ליותר מ־1.2 מיליון. בזכות השיתופים חשיפת התכנים שלה גדולה ומטרידה אף יותר, וזאת רק דוגמה אחת מהתופעה המתרחבת.
"7 באוקטובר הפך לנקודה מכרעת בהקשר של האנטישמיות במדיה החברתית", מאשר ד"ר מתיאס בקר, מנהל פרויקט "Decoding Antisemitism", אשר פועל מברלין במטרה לחקור ולנטר את מופעי האנטישמיות בזרם המרכזי של הרשתות החברתיות. דווקא משפיעני רשת מסוגה של גורדון הרוסית אינם נמצאים על הרדאר שלו, משום שהפרויקט חוצה הגבולות שבראשו הוא עומד מתמקד רק בפוסטים המתפרסמים כתגובות בחשבונות של אמצעי תקשורת מקוונים מובילים, כגון ה"גרדיאן", "לה מונד" ו"די צייט" בשלוש מדינות מרכזיות באירופה - בריטניה, צרפת וגרמניה.
הדעת נותנת שבשל התדמית המיינסטרימית של אמצעי התקשורת האלה ושל החשבונות שלהם, יהיו הגולשים שמגיעים אליהם מתונים וזהירים יותר מאשר הקיצוניים כמו קטיה גורדון וחבר מרעיה, ודווקא בשל כך הממצאים מדאיגים במיוחד. כי אם האנטישמים מרשים לעצמם להשתולל בלי בושה ובלי עכבות בפלטפורמה מפוקחת ומכובדת לכאורה, תארו לעצמכם לאילו שיאים של שקרים ושל תעמולה הם מגיעים במקומות אחרים ברשתות החברתיות.
"חקרנו וניתחנו עד כה יותר מ־130 אלף תגובות של גולשים", מפרט ד"ר בקר, מומחה לבלשנות בהכשרתו, את המתודולוגיה שלו, "זהו ניתוח רב־תחומי, שבבסיסו גישה בלשנית. כ־20 מומחים המגיעים מתחומים שונים - החל מלימודי אנטישמיות, דרך בלשנות יישומית וכלה בניתוח דימויים - בודקים טוקבקים של משתמשים בחשבונות אמצעי התקשורת במדיה החברתית ומפרשים אותם כדי להשיב על שלוש שאלות: האם הטוקבק הנבדק אנטישמי; אם הוא אנטישמי - איזו דעה קדומה מגולמת בו (למשל, הצגת יהודים כרוצחי תינוקות/כתאבי בצע וכו'); ובאילו אמצעים של שפה משתמשים כדי לתווך את המסר האנטישמי (למשל, משחקי מילים, מטאפורות, שאלות רטוריות וכדומה)".
חגיגה של שמחה לאיד
ד"ר בקר מסביר שמתוך שלוש המדינות שנבדקו, נמצא השיח האנטישמי התוקפני והגלוי ביותר בבריטניה. צרפת דורגה במקום השני. "האנטישמיות בגרמניה, לעומת זאת, לפחות בשיח הקיים במיינסטרים, נוטה להיות מעודנת יותר ולעיתים קרובות לובשת צורה של קודים של שנאת יהודים משנית או כזו שמתחפשת לשנאת ישראל", מציג בקר את המסקנות של צוותו.
לצד זאת, הוא נחרץ בקביעה שאחרי 7 באוקטובר חל זינוק בביטויי אנטישמיות ברשתות. "אני חוקר את האנטישמיות בזירות המקוונות במשך יותר מ־12 שנים, ומעולם לא נתקלתי בהאדרה כה גלויה של אלימות כלפי יהודים אפילו בשיח פוליטי מתון כביכול", אומר בקר, "שבועיים בלבד אחרי 7 באוקטובר הצגנו מחקר אשר נשא את הכותרת 'לחגוג את הטרור: אנטישמיות מקוונת אחרי התקפת חמאס על ישראל'. המחקר הזה הכיל דוגמאות רבות מאוד של תמיכה בארגון הטרור ובפגיעה בנשים, שמחה לאידם של הקורבנות ועוד".
מי שיעיין במחקר הראשוני של "Decoding Antisemitism" לא יוכל לא להתחלחל. רוב הטוקבקים האנטישמיים חגגו את מעשי הזוועה של חמאס, הביעו תמיכה בארגון ומצאו להם הצדקה, זאת בשעה שבמחקרים שנעשו לפני 7 באוקטובר התמיכה הישירה באלימות נגד היהודים הייתה זניחה. לחגיגת הזוועות של חמאס התלוו לעיתים קרובות תגובות ששללו את זכות הקיום של ישראל, ופוסטים שייחסו לה את האשמה לסכסוך במזרח התיכון, הגדירו אותה כמדינת טרור והעלו תיאוריות קונספירציה באשר לטיבו המרושע של העם היהודי ובאשר לקיומו של קשר יהודי גלובלי המכוון כלפי האנושות כולה. אם לתמצת זאת, לרוח האנטישמיות הרעילה של קטיה גורדון הרוסית נמצאה דרישה מרובה גם בבריטניה, בצרפת ובגרמניה.
סטריאוטיפ במקום דעה
המחקר של "Decoding Antisemitism" מדגים גם כיצד התפרצות האנטישמיות המקוונת הושפעה מהתבטאויות ומהשפה של אמצעי התקשורת ושל מובילי דעת הקהל, שיצאו נגד ישראל ויצרו גלים של רעידות משנה. דוגמה מובהקת היא הסיקור של אירועי הפיצוץ בסמוך לביה"ח "אל־אהלי" בעזה ב־17 באוקטובר. בהסתמך על הודעות חמאס, אמצעי תקשורת בעלי שם כה־BBC וה"ניו יורק טיימס" מיהרו להאשים את ישראל בפיצוץ ולדווח שנהרגו בו 500 עזתים. כעבור זמן מה הוכח שהפגיעה היתה בחניון שליד בית החולים, שהיא נגרמה בידי טיל שירה הג'יהאד האסלאמי ושמספר הקורבנות היה הרבה מתחת ל־500 - אבל הסוסים של הנזק מפרסום הידיעה הכוזבת כבר ברחו מהאורווה.
ה"ידיעה" על הפגיעה הישראלית בבית החולים צוטטה בידי פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים אנטי־ישראלים, קיבעה בראשים של מיליונים את הדימוי השקרי על ישראל והולידה גל של פוסטים אנטישמיים. מיליונים נוספים שנחשפו לפוסטים בתוך זמן קצר והאמינו להם נדבקו גם הם בחיידק האנטישמי. את מספרם ואת היקף הנזק איש לא יוכל לגלות.
על פי ממצאי "Decoding Antisemitism", היקפי הפוסטים האנטישמיים זינקו אחרי 7 באוקטובר באופן ניכר, ולעיתים הגיעו לכחצי ואפילו ל־60 אחוזים מכלל הטוקבקים לפרסומים בנושאים הקשורים בישראל. לשם השוואה, לפני ההתקפה האכזרית על ישראל התגובות האנטישמיות הסתכמו ב־15-10 אחוזים מכלל הטוקבקים בצרפת, וב־25-20 אחוזים מכלל הטוקבקים בבריטניה.
ואם אלה היו הממצאים אז - שבועיים בלבד אחרי שישראלים תושבי הנגב המערבי חוו על בשרם מיני־שואה מידי מחבלי עזה, וכשמסכי רשתות הטלוויזיה בעולם רק החלו להתמלא בתמונות ההרס ברצועה, אפשר רק לדמיין לאילו עוצמות הגיעו ביטויי האנטישמיות במהלך החודשים שחלפו מאז.
מהו הדפוס הנפוץ ביותר שנצפה של פוסטים אנטישמיים בעקבות אירועי 7 באוקטובר?
ד"ר בקר: "אחרי 7 באוקטובר זיהינו שני סוגים עיקריים של טוקבקים אנטישמיים. הראשון הוא הבעת עמדה אישית בלי ניסיון לבסס את הדעה האנטישמית, באמצעות שימוש בסטריאוטיפ אנטישמי. כך המגיבים הביעו דברי שבח לטבח ולאלימות, איומים ואיחולי מוות. באופן הזה מגיבים אחרים הביעו הצדקה לטבח או הכחישו שהטבח בישראלים בוצע. סוג שני של טוקבקים אנטישמיים התאפיין בשימוש בסטריאוטיפים אנטישמיים, כולל דעות קדומות מסורתיות, ובשלילה של לגיטימיות של ישראל כמדינה. לקראת ראשית נובמבר ראינו חזרה לדפוסים הרגילים של אנטישמיות, אבל גם הם באו בשילוב עם הבעת עמדה מן הסוג שפירטתי. כלומר, האנטישמיות הפכה גלויה יותר והתחילה להזכיר את הביטויים הקשים שנראו במאה ה־19 ובמאה ה־20".
זיהיתם מאחורי גלי האנטישמיות במרחב הרשתות החברתיות קמפיינים ממומנים או השפעה של שחקנים מדינתיים כמו קטאר, איראן, סין או רוסיה?
"שיטת המחקר שלנו אינה מאפשרת לעקוב אחרי השפעה של גורם מסוים או של קבוצה מסוימת. אנחנו הרי מתמקדים בשפה כאמצעי להבעת רגשות אנטישמיים ובוחנים את צורת השיח, ולא את מקורותיו. ככלל, אני סבור שלייחס את הזינוק באנטישמיות רק למדינות בעייתיות יהיה פשטני מדי. מחקרים קודמים הראו ששלבי ההסלמה הובילו באופן עקבי לעלייה רבתי באנטישמיות, במיוחד בזו המשתקפת במרחב המקוון בשנים האחרונות. קיימת אנטישמיות מובנית בחברות המערביות, שרק מחכה לטריגר כדי להתפרץ באופן גלוי.
"המדיה החברתית נוחה במיוחד להפצת שיח השנאה האנטישמי ולהפיכתו לנורמטיבי בגלל האנונימיות שבה, משום שהשיח בה מתאפיין בתגובות אמוציונליות ומהירות, וכן בגלל תופעת האישור ההדדי הקיימת בה - תגובה אנטישמית זוכה לתמיכה של גולשים אחרים ומקבלת לגיטימציה. מקבלי ההחלטות היו צריכים כבר לפני שנים לקחת ברצינות גדולה יותר את האיום שמציב השיח המקוון. דרושים כללים ברורים יותר ומסגרת משפטית, שתחייב פלטפורמות של רשתות חברתיות לאכוף את הכללים האלה".
שיח אנטישמי רב־צורות
ד"ר בקר מסביר כי אחד הגורמים המרכזיים לפריחת מגמות האנטישמיות ברשתות החברתיות הוא האנונימיות. "אדם יכול לבטא דעות אנטישמיות בלי לחשוש שיבולע לו, מה שמביא לכך ששיח השנאה ותיאוריות הקשר הופכים נורמטיביים. חשיפה קבועה לתכנים אנטישמיים הופכת את הרעיונות האלה למקובלים יותר בחברה. לפני הופעת האינטרנט השיח נוהל מלמעלה; עכשיו הוא מנוהל מלמטה: כלומר מספר גדול של משתמשים יכול לעצב את צורת השיח הציבורי. גם האלגורתימים של הרשתות החברתיות תורמים להפצת רעיונות אנטישמיים. בשילוב כל הגורמים קיבלנו את הפריחה הגדולה ביותר של האנטישמיות מאז 1945".
איזוהי הרשת החברתית הגרועה ביותר בהקשר של ביטויים אנטישמיים?
"במחקר שלנו יוטיוב וטיקטוק בלטו כרשתות בעייתיות במיוחד בהקשר זה, אך גם ל־X (בעבר טוויטר), לרדיט ולטלגרם, שרבים מחשיבים אותה רשת חברתית ולא סתם אפליקציית מסרים מיידיים, יש בעיות משמעותיות. גם פלטפורמות שוליות יותר כמו Gab ו־4chan ידועות לשמצה בשל התכנים האנטישמיים שפושים בהן. מידת הדומיננטיות של האנטישמיות בפלטפורמות האלה משתנה ותלויה בטריגרים לשיח ובסביבה מקוונת ספציפית של המשתמשים. למשל, X הופכת יותר ויותר לכר גידול של התכנים האנטישמיים שצומחים מהימין הקיצוני. טלגרם מושכת אליה שילוב של קיצוני הימין ואסלאמיסטים, ועל כן צומח בה שיח אנטישמי שלובש צורות שונות. התכונות הייחודיות של כל רשת חברתית תורמות להפצה של פוסטים אנטישמיים.
"השיח ב־X מאופיין בתגובתיות בזמן אמת ובתרבות השימוש בהאשטאגים, מה שמקל הפצת דעות קיצוניות בצורה מהירה מאוד. טלגרם מספקת ערוצי תקשורת פרטיים ומוצפנים, וזה מייצר תחושה שהפצה של תוכני שנאה בטוחה עבור המפיץ. האלגוריתמים שדוחפים למשתמשים ביוטיוב המלצות צפייה עלולים להוביל את המשתמשים אל מקומות קיצוניים והזויים, ואילו בטיקטוק עצם הפורמט של אריזת תכנים כסרטוני וידאו קצרים מעודד מסרים אנטישמיים וקונספירטיביים. כאמור, האנונימיות והיעדר של פיקוח מחמיר בכל הפלטפורמות האלה תורמים להחמרה נוספת של הבעיה".
כשהישראלים מתלוננים שהרשתות החברתיות מעלימות עין מאנטישמיות - הצדק עימם?
"הרשתות החברתיות לא עושות מספיק כדי להתמודד עם הבעיה. X ויתרה על פיקוח תכנים, ואילו מטא, יוטיוב וטיקטוק, שמאותתות שברצונן לעשות יותר בהקשר הזה, לוקות בכך שאמות המידה הקהילתיות שלהן והבנתן הכללית במורכבות של אידיאולוגיות שנאה כמו אנטישמיות, מוגבלות מאוד. נדרש שיתוף פעולה הדוק יותר בין הרשתות החברתיות לבין החוקרים מהאקדמיה, שמבינים גם את הצורות ההיסטוריות וגם את הצורות העכשוויות של האנטישמיות, ומקבלי ההחלטות. בלי שיתוף פעולה כזה המאמצים להילחם באנטישמיות מקוונת יהיו לא יעילים, כפי שבאמת משתקף מהיעדר כל שיפור בתחום זה, על אף הקמת צוותי משימה למאבק באנטישמיות. שיתוף הפעולה הזה אמור להוביל להגדרה של קווים מנחים מחייבים מבחינה משפטית, כדי להבטיח תגובה יעילה וכוללת לאנטישמיות מקוונת".
ובכל זאת, האם יש צעדים שאפשר לנקוט כבר עכשיו?
"ההבנה כיצד האנטישמיות מופיעה בדיגיטל חיונית, כי היום רכישת המידע והחלפת הדעות מתבצעות ברובן בסביבה דיגיטלית. חיוני לפתח כלים מבוססי בינה מלאכותית, שיוכלו לזהות אוטומטית אנטישמיות ולייצר שיח ראוי שכנגד. כלים כאלה יענו על שיח אנטישמי באמצעות סימון טיבם והשלכותיהם של תוכני שנאה, וכך יקדמו מודעות לשיח שנאה וירתיעו מפניו".
עד שיפותחו כלי הבינה המלאכותית שיילחמו באנטישמיות, המאבק בקטיה גורדון ובדומיה וברעל שהם מטפטפים יום־יום ושעה־שעה ימשיך להיות מנוהל על ידי הישראלים האכפתיים ואזרחים זרים הגונים, כמו מתיאס בקר. ברשת ומחוצה לה - המאבק באנטישמיות לא צפוי להסתיים בעתיד הנראה לעין.