1.
אנתוני בלינקן נוהג לדבר בשקט, כמעט בלחש. גם שפתו מאופקת ודיבורו מעודן. לא תתפסו אותו שם רגליים על השולחן כמו אובמה, או משתמש ב"מילת ה־F" כמו טראמפ. הוא דיפלומט. הדקירות שלו כמעט בלתי מורגשות. קשה לריב איתו. אלא שככל שחולפים הימים מתברר כי מזכיר המדינה היהודי השני הוא העוין ביותר שידעה ישראל זה עשרות שנים. המעשה החמור ביותר שהוא עושה - במתק שפתיים, כאמור - הוא הניסיון לעצור את מכונת המלחמה הישראלית. זה היעד האמיתי של המהלכים שאותם הוא מנסה לרקוח.
הוא לא יאמר זאת. ביידן קבע בתחילת הדרך כי ארה"ב מחויבת למטרות המלחמה, ובניגוד לישראל - שר לא יכול לסתור את דברי ראש המדינה. לכן הוא הולך מסביב. הוא רק דורש עוד ועוד סיוע הומניטרי, שידוע לו כי מגיע היישר לחמאס, ומסייע לארגון להאריך את שליטתו ברצועה. הוא רק מתנגד לפעילות צה"ל ברפיח - המעוז האחרון של חמאס - מטעמים של פגיעה באוכלוסייה, כמובן. הוא רק מצפה שהאוכלוסייה העזתית תחזור לצפון הרצועה, אף שהדבר מפריע למלחמה. כך, ביקור אחרי ביקור, בלינקן תוקע מקלות בשרשראות הטנקים.
בלינקן: ״ישראלים עברו דה-הומניזציה ב-7 באוקטובר, אך זה לא מעניק רישיון לעשות זאת לאחרים״ | U.S. Department of State
עכשיו הוא מצפה שישראל תסכים להפוגה ממושכת מאוד במסגרת עסקת החטופים השנייה, תעלים עין מהמשך שלטון חמאס, תסיג את כוחותיה משטח עזה ותתחייב למדינה פלשתינית - או־אז יקרה הקסם שבלינקן לא הצליח להביא בשלוש השנים שקדמו למלחמה, ויפרוץ השלום עם סעודיה. אשרי המאמין. מובן שהמשמעות של הסכמות כאלה מצידה של ישראל היא תבוסה מדינית אחרי הצלחה צבאית. לכן - גם באופן מאופק - משיבים לו ב"לאו". ואולם אלה השיטות שלו לטוות את הרשת.
באותה הדרך הוא הנחית את אחת מהמכות הקשות ביותר שארה"ב הפילה על ישראל מאז ומעולם. הכוונה היא לעונשים חסרי התקדים של ארבעת הישראלים שלטענת האמריקנים פגעו בפלשתינים. הצעד הזה הוצג כבעיה של אותם הארבעה, או של "המתנחלים" - טעות. מי שמוצמדת כאן לעמוד הקלון היא מדינת ישראל.
כי צריך להבין במה מאשימים האמריקנים את עינן טנג'יל, שלום זיכרמן, ינון לוי ודוד חי חסדאי. לא בטרור, בסחר בנשק או בסחר בנשים. במקרה של ארבעת המתיישבים מדובר בתקיפות, בהפגנות, בליבוי מהומות ובגרימת נזק לרכוש. בהחלט לא יפה, אבל רחוק שנות אור מסוג הפשעים שארה"ב מטילה לגביהם סנקציות.
יתר על כן, הממשל נסמך על הדיווחים החד־צדדיים של ארגוני האנרכיסטים, שבמקרים רבים תורמים בעצמם לליבוי המהומות. כלומר, בניגוד לנורמות הכי בסיסיות של צדק ומשפט, ידידתנו הגדולה שמעבר לים אפילו לא נתנה לארבעת הישראלים צ'אנס להשמיע את גרסתם, אלא חרצה דין באופן חד־צדדי.
מי שלמעשה האמריקנים מביעים כלפיה אי־אמון היא מערכת המשפט הישראלית. הרי המשטרה אוכפת חוק וסדר על ישראלים סוררים, ולא חסרים משפטים והרשעות של מי שעברו על החוק. בלינקן פשוט החליט לא להאמין לנו. כאן צריך לומר, בהערת אגב, כי פיקוד המרכז של צה"ל תרם לכישלון הגדול הזה, למרבה הצער. כשהאמריקנים העלו את הטענות הראשוניות על "אלימות המתנחלים" - הצבא אישר אותן, אף שהמשטרה, ולא צה"ל, אמורה לטפל בבעיות האלה.
במשטרה לא מקבלים את טענות האמריקנים, ואומרים עד היום כי כל התלונות נחקרות. האישור הצה"לי הזה לעלילה, והנכונות של הדרג המדיני לקבל בשתיקה את הענישה האמריקנית המשפילה, הם ירייה של מדינת ישראל ברגל שלה עצמה. על כל פנים, מי שמוביל מיומו הראשון בתפקיד את העלילה הזו הוא אנתוני בלינקן. אותו בלינקן, שגם מיומו הראשון הביא לשרשרת של כישלונות אמריקניים בעולם, מרוסיה ועד איראן, רוצה לצרף את ישראל לרשימה. על כך שרה מרגול: "רק שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי".
2.
בשנת 2040 אמור להגיע הסוף שלנו. המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הציב את תאריך היעד הזה כמועד הסופי לחיסול ישראל. אם יש משהו שלמדנו בבוקר פרוץ המלחמה - ולא בפעם הראשונה, למען האמת - הוא שיש לקחת את איומי השמד האלה לגמרי ברצינות. בלב טהרן, עוד ב־2017, אפילו הוצב שעון המחשב לאחור את קיצה של ישראל, כביכול. אגב, השעון הוסר זמנית ב־2021, לאחר שיד נעלמה בלבלה את הספירה והחשיכה את המסך. כמו המן, כמו היטלר, כמו סינוואר - האייתוללות רוצים למחוק את ישראל מהמפה.
לשם השגת היעד הזה הרפובליקה האסלאמית בונה בסבלנות את מערך המלקחיים המפורסם. עזה בדרום, חיזבאללה והמיליציות בצפון, והפלשתינים - שאיראן מחמשת אותם ביסודיות - בפנים הארץ. בד בבד, היא כמובן מפתחת גרעין צבאי שיאפשר לה להגשים את חזונה בבוא יום הדין. משחק השח האיראני השתבש מעט עם היציאה הלא מתואמת של חמאס למתקפה ב־7 באוקטובר, אך הסטייה הזו לא תסיט את האיראנים משאיפתם החולנית. זו צריכה להיות הנחת העבודה. כמו הנאצים הישנים, גם החדשים מתכוונים למה שהם אומרים.
על הקטסטרופה שפצצת גרעין תעשה בישראל אין צורך להכביר מילים. עשרות אלפי הרוגים, תשתיות שיותכו מעל לפני האדמה, קרינה שתישאר ותתפזר במשך עשרות שנים. אולי ישראל הקטנה תשרוד, אבל היא תהפוך לעיי חורבות. גם בטרם הפצצה תוטל, יחסי הכוחות האזוריים יתהפכו על פיהם. כל פעולה שלנו תביא בחשבון תגובה אטומית של איראן. או כפי שאמר פעם השר לשעבר דן מרידור, בהשראה מתפילת יום כיפור: "פצצת גרעין משווה קטון לגדול". מספיק מבט מזרחה לצפון קוריאה כדי להבין זאת.
בכל הנוגע לאיראן, רף ההרתעה כלפי ארה"ב נמצא במצב חמור עוד יותר. בטרם השיגה יכולות גרעיניות, איראן כבר גורמת להיסוסים רבים אצל האמריקנים. מומחים צבאיים בארה"ב מדברים על כך לא מעט בתקשורת שם. המעצמה הכי חזקה שראתה ההיסטוריה נזהרת מאיראן, כמו אריה שמפחד מעכבר.
מכה מקדימה לתעשיית הגרעין של איראן תשנה את מסלול ההיסטוריה ותציל את העולם. כי עם פצצה אטומית טהרן היא סכנה לעולם - והימים האלה, שבהם איראן עוד בלעדיה, הם רק טעימה ממה שיהיה בעתיד
מאז 7 באוקטובר היו כבר כ־200 תקיפות של בסיסים ושל כלים של ארה"ב מצד שלוחיה של איראן. שלושה חיילים אמריקנים נהרגו, אחרים נפצעו, הנזקים לתשתיות הם רבים, הסחר העולמי נפגע, מחירי התובלה הימית מזנקים, נתיבי הסחר שונו. היציבות האזורית, ובמידת־מה העולמית, מתערערת. הפגיעה באינטרסים האמריקניים הישירים ברורה ובלתי ניתנת להכחשה.
כל הזעזועים האלה הם תוצאה ישירה של התוקפנות האיראנית, שלא מוגבלת למזרח התיכון. איראן היא ספקית נשק וידע ראשונה במעלה לרוסיה - יריבתה המרה של ארה"ב. בזכות איראן נחסך מרוסיה ההפסד לאוקראינה, ובמקום זאת היא נוגסת והולכת בשטחי אוקראינה - בעלת בריתה של ארה"ב. ואם לא די בכל אלה, השבוע הודיעו סין, רוסיה ואיראן על עריכת תרגיל ימי משותף בחודשים הקרובים. זו לא הפעם הראשונה שבה חילות הים של שלוש המדינות יפגינו שרירים. המסר שלהן מכוון לאיש אחד - ג'וזף (ג'ו) רובינט ביידן הבן.
ביידן לא רוצה מלחמה, והוא לא הראשון. ארה"ב שונאת מאז ומעולם את תפקיד השוטר העולמי שהמערב מייעד לה. כך היה עם הנשיא וודרו ווילסון, שלא רצה להתערב במלחמת העולם הראשונה, עד שגרמניה איימה לסייע למקסיקו לפלוש לארה"ב. כך היה עם רוזוולט במלחמת העולם השנייה, עד שהיפנים תקפו בפרל הארבור.
כל מי שעיניו בראשו רואה שכך יהיה גם במזרח התיכון, ואולי מעבר לו. בסוף, לפי חזונה הרצחני, איראן תכה בישראל. אז, ורק אז, אמריקה תתעורר. דעת הקהל האמריקנית תראה בהתקפה כזו פגיעה בה עצמה. יהיה מי שיהיה הנשיא - הוא ללא ספק יפעיל את העוצמה האמריקנית. אלא שגם מבחינת האמריקנים - ונשים את ישראל בצד לרגע - תגובה לאחר מעשה תהיה כרוכה במחירים הרבה יותר גבוהים. ואילו תרופה למכה - שבוודאות תבוא - תחסוך מלחמה קשה.
כי האיראנים, מצידם, הם חכמים וסבלניים. הם מכינים מערכי מל"טים תוקפניים, טילים בליסטיים, לוויינים ופצצות גרעין, כמובן. ההתקפה שלהם תבוא כשיהיו ערוכים לעימות ישיר עם ארה"ב - מצב שהם רחוקים ממנו כיום. לכן, בינתיים הם טווים קשרים בכל העולם, בכלל זה באמריקה הדרומית. הם גם חידשו את הברית עם סודאן, אחת ממדינות הסכמי אברהם, שנקרעת במלחמת אזרחים. עד 2040 הם כבר יהיו קשורים, כנראה, בבריתות הגנה עם רוסיה ועם סין. ואז, עימות אמריקני עם איראן עלול להפוך למלחמה עולמית.
את ההתפתחויות הנוראות האלה אפשר למנוע באבחה אחת. מכה אמריקנית מקדימה ומכריעה לתעשיית הגרעין של איראן תשנה את מסלול ההיסטוריה ותציל את העולם. כי עם פצצה אטומית איראן היא סכנה לשלום העולמי - והימים האלה, שבהם איראן עוד בלעדיה, הם רק טעימה ממה שיהיה בעתיד. בלי פצצה אטומית איראן חוזרת 30 שנה לאחור, ואילו העולם יכול לצעוד בבטחה קדימה. זה כל כך פשוט, שלא מובן איך האמריקנים לא רואים זאת.
כעת, אומר לעצמו אנקל ג'ו, "שוב הישראלים רוצים לגרור אותנו למלחמות שלהם". הטענה נכונה - אין ספק שישראל תשמח בהסרת איום הגרעין האיראני. אבל אנחנו רק הקדימון. ארה"ב והעולם החופשי הם הארוחה המרכזית. קודם הם ייקחו את תל אביב, ואחר כך את מנהטן. הרי בימים אלה הצי האמריקני ממילא פרוס באזור בכוחות גדולים, וארה"ב נגררת למלחמה בעל־כורחה. אם כך, במקום להיגרר עוד ועוד אחרי נותנת החסות לטרור מספר אחת בעולם, נכון לאמריקה עצמה ליטול יוזמה. כך תחסוך מעצמה ומשאר האנושות מלחמה קשה הרבה יותר בעתיד, ותשליט שקט אזורי כבר עכשיו.
"חיל האוויר, הצי, חיל הנחתים והצבא האמריקני מפעילים יחד אלפי מטוסי קרב, מפציצים, מטוסי סיור, מטוסי תובלה וסוגים אחרים של מטוסים צבאיים", עונה צ'ט GPT לשאלה כמה מטוסי קרב יש לארה"ב. התוכנה המתוחכמת שכחה את המטוסים הבלתי מאוישים הרבים שמפעילה אמריקה, ואת טילי השיוט על גוניהם. זו עוצמה שאין לאף אחד אחר על פני הגלובוס, ושכרגע איש לא יאתגר. ובקיצור, ביום קרב אחד אמריקה מסוגלת להסיר את אחד משורשי אי־היציבות העולמית.
כשהיא בלי גרעין ובלי חמאס - שבו מטפלת ישראל - מגמות ההתפשטות של איראן יקרסו. היא תיוותר נכה לצמיתות. בתרחיש החמור היא תשיב במתקפת טילים על האמירויות, על סעודיה ועל ישראל - מחיר שבהחלט כדאי למדינות האזור לשלם. אם תצא למלחמת התאבדות ותפעיל את חיזבאללה - היא תאבד את הזרוע השנייה של המלקחיים ותסתכן בהפעלת יכולות המכה השנייה של ישראל. האיראנים חכמים, ולא יעשו זאת. כך שיוזמה התקפית אמריקנית תסיר סיכון עולמי, תכניס את המולות להיסטריה ותגרום להם לעצור את ההתקפות החות'יות על כלי שיט במפרץ עדן, את שיגור משלוחי הנשק למרחבי המזרח התיכון, את ההתקפות על בסיסים אמריקניים במרחב ואת הפצת הטרור בעולם. כן, זה הרבה יותר פשוט מכפי שזה נראה.
לביידן יש את מלוא הצידוק להפעיל כוח. במשך שלוש שנים הוא ואנשיו עשו הכל, ממש הכל, כדי לחזור להסכם הגרעין ולהעלים עין מכל פשעיה של איראן. הוא הפשיר כספים, התעלם מהברחות אסורות, הבליג על מאסר אמריקנים, ויתר על אינספור דרישות בנוגע לתוכנית הגרעין, ולא עשה דבר בנוגע לתמיכתה ברוסיה.
תשובתה של איראן לסבלנות הזו היתה סירוב לכל סוג של הסכם גרעין, חימוש של הארגונים הקיצוניים בעולם, סיוע לאויבי ארה"ב והמערב, שבראשם רוסיה, וכמובן - השראה למתקפת הטרור המזוויעה ביותר שראתה האנושות. כלומר, היד המושטת של ביידן נענתה במבול סטירות לחי מצלצלות מצד חמינאי. האם לא הגיעה השעה לשים קץ למסע ההשפלה הזה, וגם לגאול את אמריקה ואת האנושות ממדינת רשע שמאיימת על העולם? מדובר ביום קרב אחד, אנקל ג'ו. ההצלחה בו מובטחת, וכל הסיכויים הם שהוא גם יביא אחריו ניצחון בבחירות. לא כדאי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו