קודם כל להרגיע. קשה להאמין, אבל חלפו ארבע שנים וחצי ללא פגישות ביניהם, עד ליום שלישי השבוע. המלך עבדאללה השני מדבר על פתרון שתי המדינות. בנימין נתניהו אינו מאמין שעבדאללה מתכוון לכך. המלך מסביר שבעקבות כל הרוג פלשתיני בגדה המערבית מוקמת סוכת אבלים בגדה המזרחית. הוא חושב שנתניהו עדיין מאמין כי ירדן היא פלשתין, וחושש ממשבר קשה בין ישראל לפלשתינים, שיגרום לנדידת פליטים חדשים אל ארצו.
הם מחליפים מילים על הכבשה השחורה של הממשלה. ביבי מבטיח לשלוט בו. עבדאללה בטוח שהוא הגיע לתפקידו רק כדי לעשות מהומות, ועובדה שהוא כבר עלה להר הבית. המלך מבקש שייעשה כל מאמץ לצמצם, עד לאפס, את מספר ההרוגים הפלשתינים היומי. זה גם המסר שהיה לו אל שר הביטחון, יואב גלנט, כאשר נפגשו, מייד לאחר הקמת הממשלה.
נתניהו נמנע מהתנצחויות מיותרות. הוא רוצה להבטיח שניתן יהיה לכנות את הפגישה טובה וקונסטרוקטיבית. הוא מבטיח לעשות מאמצים. הוא חוזר על המנטרה הנצחית שבפיו, ומבטיח לשמור על הסטטוס קוו. אבל מי יודע מהו הסטטוס קוו על ההר המקודש הזה? איש מן הצדדים לא יוצא מן הפגישה מאוהב. אבל הסמן השמאלי של הממשלה חייב להידבר עם שומר הסף של החזית המזרחית שלנו יותר מאשר פעם בארבע שנים וחצי.
לך ספר לסבתא. חבר בית הנבחרים האמריקני הרפובליקני מלונג איילנד, ג'ורג' סנטוס בן ה־34, נמצא עכשיו בליבה של סערה ציבורית. באתר שלו נכתב, בין השאר, כי הוא נכד לניצולי שואה שברחו מאוקראינה במהלך המלחמה והגיעו לברזיל, לפני שהיגרו לארה"ב. ה"ניו יורק טיימס" ערך תחקיר מקיף בנושא, ולא מצא כל זכר ארכיוני לסיפור הזה. עכשיו דורשים ממנו רבים להתפטר על רקע מצג השווא שלו, ובהם גם ארגון הרפובליקנים היהודים.
הוא עצמו מספר שסבו וסבתו ברחו מאוקראינה לבלגיה ומשם נמלטו לברזיל, מקום שבו אמו התנצרה. אלא שגם לסיפור זה לא התגלתה כל הוכחה, וייתכן כי הנבחר הצעיר ייאלץ לסיים את הקריירה הפוליטית הקצרה שלה.
היו, לכאורה, עוד שקרים שהכניס סנטוס לקורות חייו, אבל אני חייב להודות שסיפור הסבתא היהודייה שימח אותי, משונה ככל שזה ייראה. יש משהו מנחם בכך שמישהו ממציא דווקא סיפור כזה כדי להיבחר באמריקה.
להאריך במקום לקצר. קול שוועתם של מיליון צרפתים נשמע כמעט עד ירושלים בסוף השבוע שעבר, כאשר הפגינו נגד כוונת ממשל הנשיא מקרון לדחות את יציאתם של גברים לגמלאות מגיל 62 לגיל 64.
תוחלת החיים הממוצעת בצרפת היא 82.4 (מקום תשיעי בעולם, ומקום אחד אחרינו). נשים חיות עד גיל 85.4 וגברים נאלצים להסתפק בגיל 79.4. כאשר נקבעו גילי הפרישה ממעגל העבודה באירופה, היתה תוחלת החיים נמוכה הרבה יותר. רוב הפורשים נפטרו שנים מעטות לאחר שסיימו לעבוד, ולא מעטים מהם נפטרו לפני הפנסיה. כיום נפתחת בפני הפורשים תקופה משמעותית בחייהם: כ־20 שנה, שבהן הם אמורים להמציא את עצמם מחדש (ורובם מתקשים בכך מאוד). אין דבר הגיוני יותר מדחיית גיל הפנסיה בעקבות הארכת תוחלת החיים, בתנאי שמדובר בתעסוקות המתאימות גם לגילים מבוגרים יותר, ואינן כרוכות במאמץ פיזי שאינו מאפשר לבני הגיל השלישי לעמוד בהן.
המשך העסקת אנשים מבוגרים (לפחות עד גיל 70) מעניק למשק אפשרות ליהנות מניסיונם, ומאפשר לעובדים להשתכר שכר גבוה בהרבה מן הגמלה המצפה להם. מוטב למפגינים להפגין נגד אי־העלאת גיל הפרישה ליותר מ־64, ולא למען השארתו בגיל שבו כוחם במותניהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו