בין החופש לפחד: גיליון הקיץ של 'מעריב לנוער' כבר כאן

אנחנו נפרדים מחר מחודש הגאווה, ותשמעו, היה לנו חתיכת יוני… התחממות מהירה מול איראן (והתקררות מהירה עוד יותר), הסכם היסטורי עם לבנון, הבחירות לכנסת מדשדשות ובאות - או במילים אחרות - הכל בישראל אותו דבר.

מה שחדש וכואב אולי מכל הבשורות שהחודש הזה הביא איתו, הוא העובדה הבאה: בשנה האחרונה נפתחו תיקים פליליים במשטרה נגד6,821קטינים. המספר הגבוה ביותר מאז 2019.

ככה שבמקום לדבר איתכם על ייצוג גאה בכנסת, רגעים להט"בים אייקונים מהקולנוע ושאר עניינים ראויים לסיכום חודש יוני - אני נדרשת שוב לכתוב על צער ואלימות, פחד וחוסר וודאות ומשחקים פוליטיים על הגב של התלמידים והחיילים.
אבל הנה הסוד: כוח העל שלנו כחברה, אם אתם שואלים אותי, הוא יכולת הסתגלות. זו המציאות? נסתדר. זו הבעיה? נפתור. זה המצב? נשנה את התוכניות. יש לנו יכולת יוצאת מן הכלל לתפור כל סיטואציה לצרכים שלנו ולהתאים את עצמנו לכל סיטואציה. והמפתח? זה החלק החשוב באמת: כל מה שאנחנו מבקשים בתמורה הוא אמפתיה. שיראו אותנו ויבינו, שיקשיבו לנו בלי לשפוט… לכן, כשבתחקיר של כתבי הנוער שלנו עולה הנתון המדאיג שרק 13% מהתלמידים ברחבי הארץ מרגישים שמשרד החינוך מבין את גודל המצוקה שלהם - אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד.

במסגרת כוח העל שלנו, כדי לשרוד - אנחנו עושים נורמליזציה מתמדת לאיומים הקיומיים שאיתם אנחנו מתמודדים. אנחנו הופכים את הסכנה לקז'ואלית ואת הפחדים להומור… אבל אי אפשר לצפות מכם, בני הנוער, באמת להתרגל למציאות בלתי אפשרית ולא לשלם את המחיר של החלטות שמתקבלות מעל הראש שלכם. יש לכם קול, ומגיע לכם להשמיע אותו.

גיליון הקיץ שלנו (שכבר בדרך אליכם), כמו החיים עצמם ובדומה לאופי המוזיקה שלשירה זלוףשמככבת על השער שלנו, עוסק גם במציאות הקשה וגם בניסיון למצוא בתוכה צבע ואושר. לצד השאלות הכבדות על אלימות, חינוך, אחריות ופחד - תוכלו למצוא בו גם טעם של קיץ, קולנוע, ים, אמנות ומלאאא גיבורי על.

כן, קיץ 2026 לא התחיל צבעוני כמו שציפינו. אגב, גם הקיץ הקודם וזה שלפניו לא. אבל אולי דווקא מתוכו נלמד שאסור לוותר על היופי בתוך הכאב והאור בתוך החושך, ומשנה לשנה לא נפסיק לרגע לקוות שיהיה כאן טוב יותר בקיץ הבא.