לא רק מצב הרוח: אור יום נקשר לסיכון נמוך יותר לדמנציה

בילוי זמן באור טבעי במהלך היום עשוי לעשות הרבה יותר מלשפר את מצב הרוח. מחקר חדש שפורסם בכתב העתGeneral Psychiatryמצא כי חשיפה מוגברת לאור יום קשורהלירידה בסיכון להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר.

המחקר עקב במשך שמונה שנים אחר 87,577 מבוגרים בבריטניה, בגיל ממוצע של 62. במהלך תקופת המעקב פיתחו 741 מהמשתתפים דמנציה.

החוקרים ניתחו את רמות החשיפה לאור באמצעות חיישנים שהוצמדו לפרק כף היד של המשתתפים ומדדו את עוצמת התאורה לאורך שעות היממה. הממצאים הראו כי חשיפה ממוצעת לאור יום בעוצמה של יותר מ־1,000 לוקס הייתה קשורה לירידה של כ־16% בסיכון לדמנציה.

בנוסף, נמצא כי שהייה ממושכת יותר באור חזק במיוחד - בעוצמה של 5,000 לוקס ומעלה, המקבילה לאור יום בהיר - נקשרה לירידה נוספת בסיכון. החוקרים אף מצאו כי חשיפה של פחות מ־42 דקות ביום לאור בעוצמה זו הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה.

לשם השוואה, תאורה ביתית או משרדית רגילה מספקת בדרך כלל כ־300 עד 500 לוקס בלבד, בעוד שאור טבעי בחוץ, גם ביום מעונן, עשוי להגיע בקלות ליותר מ־1,000 לוקס.

מה יכול להסביר את הקשר?

החוקרים סבורים כי ההשפעה האפשרית קשורה למערכת הצירקדית - השעון הביולוגי של הגוף, המווסת בין היתר את מחזורי השינה והערות. אור יום נחשב לאחד הגורמים המרכזיים המסנכרנים את המערכת הזו, והפרעות בפעילותה נקשרו בעבר לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ולדמנציה.

מחקרים קודמים מצאו כי חשיפה לאור טבעי במהלך היום עשויה לתרום גם לשיפור איכות השינה, להפחתת תסמיני דיכאון ולייצוב מקצבים ביולוגיים.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מוכיח קשר של סיבה ותוצאה. לדבריהם, אין להסיק מהממצאים שיש להגביר חשיפה לשמש ללא אמצעי הגנה, שכן חשיפה ממושכת לקרינת UV עלולה להעלות את הסיכון לסרטן העור.

המסר המרכזי, לדבריהם, הוא שאור יום עשוי להיות אחד הגורמים הסביבתיים החשובים לבריאות המוח - ושיציאה יומית החוצה יכולה להיות הרגל פשוט עם יתרונות פוטנציאליים ארוכי טווח.