מותו של גלעד ינקלוביץ' מערער את הקשר בין בריאות לאריכות ימים?

פטירתו של גלעד ינקלוביץ' ז"להציפה שאלה שרבים שואלים: כיצד אדם בריא הולך לעולמו בגיל יחסית צעיר, בעוד אנשים שמנהלים אורח חיים לא בריא - מעשנים, שותים ולא עוסקים בפעילות, מאריכים ימים?נדגיש כי אין קשר ישיר בין המקרה של ינקלוביץ', שסיבת מותו לא פורסמה, לבין הדיון הרפואי הכללי.

כדי להבין את המציאות הזו שוחחנו עםד"ר מיכאל ברקגן, מומחה בכיר לקרדיולוגיה במכון להפרעות קצב לב ב"מרכז רפואי שמיר". המומחה מבהיר כי המקרים שאנו נחשפים אליהם בתקשורת הם לרוב חריגים ואינם משקפים את המציאות הרפואית הסטטיסטית.

"אפקט הזרקור" והטיית המדיה

ד"ר ברקגן מציין כי הנטייה שלנו לחשוב שמדובר בתופעה רווחת נובעת מהסיקור המוגבר של מקרים חריגים. לדבריו, "בתקשורת לא מופיעים הסיפורים על כל מי שלא שמרו על עצמם ומתו צעירים. מביאים את הדוגמאות החריגות של אנשים שלא שמרו על עצמם והאריכו ימים".

הוא מוסיף ומבהיר כי מדובר במקרים בודדים שאינם מעידים על הכלל. הדיון הציבורי נוטה להתמקד ביוצאים מן הכלל, מה שיוצר אצל הציבור תפיסה מעוותת של המציאות הבריאותית השוטפת שאנו רואים בבתי החולים ובמחקרים.

סטטיסטיקה מול מזל טהור

כדי להסביר את פערי אריכות הימים, המומחה משתמש במשל מתחום הכלכלה. הוא מתאר משפחה שחיה בחוסר אחריות פיננסית וזוכה בלוטו במזל - האם זו סיבה למישהו אחר לנהוג כמוהם? בוודאות לא, שכן זכייה כזו היא אירוע מקרי.

"ברפואה מבחינה סטטיסטית אדם שישמור על עצמו יחיה יותר טוב ויותר זמן ממי שיש לו סוכרת לא מאוזנת, שומנים בדם, והוא שותה ומעשן", אומרד"ר ברקגן. אורח חיים בריא אינו מהווה תעודת אחריות נצחית, אך הוא מעלה משמעותית את הסיכוי לאריכות ימים.

הגורמים שלא ניתן לראות מבחוץ

לבסוף, מסביר המומחה כי לעיתים יופיעו שני אנשים עם כלי דם פגועים בלב. "אחד יחווה התקף לב ומנגד ייתכן אדם שיחיה עם העורק הפגוע עד גיל מבוגר בלי שיקרה לו משהו", הוא מסביר. ההבדלים הללו נובעים לעיתים מסיבות גנטיות או סביבתיות בלתי נראות.

למרות המקרים שאינם ניתנים לחיזוי, ד"ר ברקגן מסכם מסר ברור: "על פי רוב בוודאי שחיים בריאים מאריכים את ימינו וחוסר אחריות בריאותי לא". סטטיסטית, השמירה על הגוף היא המפתח המרכזי לחיים ארוכים ובריאים יותר.