"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא כסף ולא גנים טובים: המחקר מהרווארד שמצא מה באמת עוזר להזדקן טוב

במשך 86 שנים עקבו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד אחרי חייהם של יותר מ־1,300 בני אדם בניסיון להבין מה באמת מוביל לאושר, לבריאות ולחיים טובים • המסקנה שלהם הייתה מפתיעה

,עודכן
0השמעה
הסוד לאריכות ימים. צילום: גטי אימג'ס

רובנו גדלנו על הרעיון שהזדקנות טובה היאעניין של משמעת: לאכול נכון, להתאמן, לעבוד קשה, לשמור על הבריאות ולנסות "לעשות הכול נכון". אבל מחקר ארוך־שנים מאוניברסיטת הרווארד מציע תמונה אחרת לגמרי - ואולי גם אנושית יותר.

מאז 1938 עוקבים חוקרים אחר חייהם של מאות משתתפים, שהפכו עם השנים לאלפים, במה שנחשב למחקר האורך המקיף ביותר שנעשה אי פעם על חיי אדם בוגרים. הם בחנו כמעט הכול: מצב רפואי, קריירה, מערכות יחסים, הרגלים, בריאות נפשית ורמות אושר - כדי לנסות לענות על שאלה אחת פשוטה: מה באמת גורם לנו לחיות טוב יותר?

הידיעה שיש על מי להישען ברגעים קשים,צילום: istockphoto

והתשובה שחזרה שוב ושוב לאורך עשרות שנים הייתה מפתיעה בפשטות שלה: קשרים אנושיים.

לא הכסף שצברנו, לא הסטטוס, לא הגוף המושלם - אלא האנשים שסביבנו.

אחד הממצאים הבולטים ביותר במחקר היה שאנשים שהרגישו מסופקים ממערכות היחסים הקרובות שלהם בגיל 50, היו בריאים יותר פיזית בגיל 80 - אפילו יותר מאנשים עם מדדי כולסטרול טובים יותר באותו גיל.

החוקרים גילו שקשרים קרובים לא רק משפרים את מצב הרוח, אלא גם משפיעים בפועל על הגוף: הם נקשרו לסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות, ירידה קוגניטיבית, בעיות זיכרון ודיכאון.

אבל יש כאן פרט חשוב: "מערכת יחסים טובה" לא חייבת להיות מושלמת. לפי החוקרים, גם זוגות שרבו לא מעט נהנו מהשפעות חיוביות - כל עוד הייתה ביניהם תחושת ביטחון, אמון וידיעה שיש על מי להישען ברגעים קשים.

במילים אחרות, מה שמגן עלינו הוא לא חיים נטולי קונפליקטים, אלא תחושת החיבור.

מערכת יחסים טובה לא חייבת להיות מושלמת,צילום: צילום: Freepik

עוד דבר שעלה מהמחקר הוא שלא הכמות קובעת - אלא האיכות. מעגל חברים גדול לא בהכרח מגן מבדידות, בעוד שחברות אחת עמוקה ומשמעותית יכולה להשפיע הרבה יותר. החוקרים אף מציינים שאפשר להרגיש בודדים גם בתוך זוגיות או משפחה גדולה, אם הקשרים עצמם שטחיים או מרוחקים רגשית.

בשנים האחרונות מחקרים נוספים חיזקו את המסקנות האלו. בשנת 2023 אף הוגדרה הבדידות בארצות הברית כמשבר בריאות ציבורי, לאחר שמחקרים מצאו שההשפעה הבריאותית שלה דומה לעישון של עד 15 סיגריות ביום.

לפי החוקרים, אחת הסיבות לכך קשורה לסטרס: קשרים קרובים עוזרים לגוף לווסת טוב יותר את הורמוני הלחץ, בעוד שבדידות קשורה לעלייה כרונית ברמות הסטרס, לפגיעה בשינה ולדלקתיות מוגברת בגוף.

ואולי החלק הכי מעודד בכל הסיפור הוא שלעולם לא מאוחר להתחיל. החוקרים מדגישים שגם אנשים שפיתחו חברויות חדשות או חיזקו קשרים קיימים אחרי גיל 60 נהנו מהשפעות חיוביות על הבריאות ואיכות החיים.

הם מכנים את זה "כושר חברתי" - הרעיון שמערכות יחסים דורשות תחזוקה בדיוק כמו הגוף שלנו. להשקיע בקשרים, להרים טלפון, להיפגש, להיות נוכחים באמת.

כי בסופו של דבר, לפי המחקר הזה, הסוד להזדקן טוב כנראה לא נמצא רק בחדר הכושר או בבדיקות הדם - אלא גם סביב שולחן הקפה, בשיחות עם חברים ובאנשים שגורמים לנו להרגיש פחות לבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר