"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה רק נראה תמים: למה מבט בשעון בלילה הורס את השינה

ההרגל הקטן הזה עלול לעורר את הגוף, להגביר לחץ - ולהקשות על ההירדמות מחדש • אז מה כן לעשות אם מתעוררים בלילה?

,עודכן
0השמעה
עלול לפגוע בשינה יותר ממה שנדמה

התעוררתם באמצע הלילה והדבר הראשון שעשיתם הוא לבדוק מה השעה? מתברר שההרגל הקטן הזה עלוללפגוע בשינהיותר ממה שנדמה. מומחי שינה מזהירים כי אפילו מבט חטוף בשעון - במיוחד אם מדובר במסך מואר - יכול לשבש את היכולת להירדם מחדש.

הסיבה הראשונה היא פיזיולוגית: השעון הביולוגי שלנו רגיש מאוד לאור. חשיפה לאור ממסך של טלפון או שעון דיגיטלי עלולה לדכא את ייצור המלטונין, ההורמון שאחראי על תחושת העייפות, ולגרום לגוף לעבור ממצב של מנוחה לערנות.

השעון הביולוגי שלנו רגיש מאוד לאור,צילום: מידג'רני

אבל לא רק האור משחק תפקיד. גם עצם הידיעה מה השעה מפעילה מנגנון מנטלי של חישובים ודאגות: כמה זמן נשאר עד שהשעון יצלצל? האם אצליח לתפקד מחר? המחשבות האלה מעלות את רמת המתח - בדיוק כשאנחנו אמורים להירגע.

מומחים מציינים כי מדובר במעגל שמזין את עצמו. לדברי קתרין פינקהאם, מומחית לנדודי שינה, בדיקת השעה מיד לאחר יקיצה היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר. "ברגע שאנחנו רואים את השעה, המוח מתחיל לשאול אם ישנו מספיק - ומשם הדרך ללחץ קצרה", הסבירה בפודקאסט. לדבריה, הגוף עשוי להגיב כאילו הוא נמצא בסכנה, ולהפעיל תגובת "לחימה או בריחה" שמגבירה עוד יותר את הערנות.

בנוסף, גם הורמונים נכנסים לתמונה. קורטיזול - הורמון שמעודד ערנות - מתחיל לעלות באופן טבעי כמה שעות לפני ההתעוררות. כשאנחנו מתמקדים בשעה באמצע הלילה, התהליך הזה עלול להתחיל מוקדם מדי, לשבש את השעון הביולוגי ולעודד יקיצות חוזרות באותה שעה.

התוצאה היא מה שמומחים מכנים "לולאת בדיקת הזמן": הרגל שבו ההתמקדות בשעון מחזקת את הקושי להירדם - ולהפך.

במקום להילחם במחשבות - אפשרו למחשבה לנדוד,צילום: istockphoto

אז מה כן לעשות אם מתעוררים בלילה?

ההמלצה המרכזית היא דווקא לא לעשות הרבה: להישאר במיטה, להרפות את הגוף, ולנשום לאט. במקום להילחם במחשבות או לנסות "להכריח" את עצמכם להירדם, עדיף לאפשר למחשבה לנדוד - למשל דרך דימויים רגועים או זיכרונות נעימים.

אם בכל זאת הסתכלתם בשעון, מומלץ לשנות את הפרשנות: במקום לחשוב על כמה מעט זמן נותר לישון, נסו להתמקד בזמן שעדיין עומד לרשותכם למנוחה. חלק מהמומחים אף מציעים לחזור לעצמכם בשקט על שעת היקיצה הרצויה, כדי לעזור לגוף להסתנכרן.

בשורה התחתונה, גם אם התעוררות בלילה היא תופעה נפוצה וטבעית, הדרך שבה מגיבים אליה היא זו שעושה את ההבדל. שמירה על סביבה חשוכה והימנעות מחשיפה לאור - ובעיקר מהצצה לשעון - עשויות להיות בדיוק מה שיחזיר אתכם לישון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר