"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זה מה שקורה במוח שלכם 4.5 דקות לפני שאתם נרדמים

מחקר שפורסם ב-Nature Neuroscience חושף מה באמת קורה במוח רגע לפני שאנחנו נרדמים - ומסביר למה ההירדמות היא לא תהליך הדרגתי, אלא שינוי פתאומי שאפשר אפילו לחזות בזמן אמת

,עודכן
0השמעה
תגלית מפתיעה. צילום: istockphoto

צוות חוקרים מ-Imperial College London ומאוניברסיטת סארי הצליח לפתח מודל EEG שחוזה את הרגע המדויק שבומתחילה השינה- עם סטייה ממוצעת של פחות מדקה.

מחקר שפורסם ב-Nature Neuroscience מציג תגלית מפתיעה על הרגע שבו אנחנו עוברים מערנות לשינה: לפי החוקרים, המעבר אינו תהליך הדרגתי אלא שינוי נוירולוגי חד שמתרחש כמעט בבת אחת. את המחקר הוביל פרופ' ניר גרוסמן, חוקר דמנציה מאימפריאל קולג' בלונדון ומאוניברסיטת סארי, יחד עם צוות בינלאומי.

לא מצליחים להירדם? אולי הגיע הזמן לישון מחוץ לבית| אורי סתיו

בשלב הראשון אספו החוקרים נתוני EEG מהקרקפת שנמדדו במהלך הלילה בקרב יותר מ-1,000 מתנדבים. לאחר מכן הם אימתו את הדפוס בקבוצת מעבדה נוספת של 36 משתתפים. הממצאים היו עקביים וברורים: כ-4.5 דקות לפני אובדן ההכרה מתרחשת ירידה חדה בפעילות גלי המוח.

"הירדמות היא תהליך דו-שלבי, לא משהו הדרגתי כפי שחשבנו בעבר. יש נקודת מפנה ברורה שניתן לזהות ולחזות בזמן אמת", אמר גרוסמן בראיון ל-n-tv. לדבריו, המוח עובר "פיצול", בדומה למקל שמתכופף שוב ושוב, עד שהוא נשבר.

כדי למדוד את השינוי הזה בצורה מדויקת, פיתחו החוקרים מדד חדש מתוך 47 פרמטרים שונים של EEG, אותו כינו "מדד מרחק השינה". לאחר לילה אחד של הקלטות, המערכת שלהם הצליחה לחזות את רגע ההירדמות בדיוק של 95% ועם טווח שגיאה ממוצע של 49 שניות בלבד. "אנחנו יכולים למדוד את פעילות המוח של אדם ולומר בכל רגע כמה הוא רחוק מהרגע שבו יירדם", הסביר גרוסמן ל-Science Alert.

הירדמות היא משהו הדרגתי כפי שחשבנו בעבר,צילום: istockphoto

הממצאים הצביעו על שני שלבים ברורים בדרך להירדמות:
האטה אזורית ראשונית- אזורי הראייה במוח "התנתקו" ראשונים, בעוד שמרכזי התכנון נותרו ערים מעט יותר.
קריסה מערכתית מהירה- צניחה פתאומית של כלל הפעילות המוחית אל תוך השינה.

מעניין לציין שהרצף המוחי הזה הופיע ללא קשר לגיל, למין או למשך הזמן שלקח למשתתפים להירדם.

החוקרים מציעים שהיכולת לזהות את נקודת המפנה עשויה לשפר משמעותית את האבחון של מצבי שינה כמו נדודי שינה, נרקולפסיה ועייפות יומית קיצונית. מעבר לכך, ייתכן שהטכנולוגיה תאפשר בעתיד ניטור מדויק של הרדמות, ואפילו התראות בזמן אמת לנהגים שנרדמים על ההגה. בנוסף, המדד החדש עשוי לשמש כסמן לבריאות המוח בהזדקנות ובמחלות ניווניות.

עם זאת, החוקרים מדגישים שיש עוד מקום לחקירה. אף שהנתונים מתאימים במיוחד למודל "הפיצול" שהם מציעים, ייתכנו הסברים אחרים, ובמחקרים הבאים הם יבדקו האם האות הזה מנבא אובדן הכרה גם בהרדמה רפואית או בקרב נהגים עייפים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר