מחקר חדש חושף את הקשר המפתיע בין ויכוחים להזדקנות מוקדמת

כולנו התווכחנו עם חברים בתקופת התיכון, ובטח שעם ההורים בגיל ההתבגרות. אבל מחקר מקיף בן 17 שנה מאוניברסיטת וירג'יניה מגלה לנו שהויכוחים האלה עשויים להשאיר חותם עמוק יותר ממה שחשבתם.

המחקר, שפורסם לאחרונה ב-Journal of Health Psychology, מצא קשר מדאיג בין קונפליקטים בין-אישיים לבין הזדקנות ביולוגית מואצת כבר בגיל 30.

מעקב של כמעט שני עשורים

החוקרים עקבו אחר 123 משתתפים שנולדו ב-1998, תוך בדיקה שוטפת של מערכות היחסים שלהם עם הורים, חברים ובני זוג מדי שנה עד שנתיים. במקביל, בדיקות דם סדירות תיעדו מדדים בריאותיים מרכזיים: רמות כולסטרול, גלוקוז, סמני דלקת, חלבונים ולחץ דם - אינדיקטורים המנבאים סיכון למחלות ותוחלת חיים.

התוצאות היו חד-משמעיות. "קונפליקטים מתמשכים עם אבות בסוף גיל ההתבגרות והתנהגות תוקפנית כלפי חברים בגילאי העשרים היו קשורים באופן המובהק ביותר להחמרה במדדים הפיזיולוגיים", אמר פרופ' ג'וזף אלן, ראש המעבדה לחקר מתבגרים באוניברסיטה.

למה דווקא אבות?

ממצא מעניין במיוחד הוא ההבדל בין עימותים עם אבות לעומת אמהות. "עימותים עם אמהות עלולים להוביל לצעקות, אך עימותים עם אבות עלולים להוביל לתוצאות פיזיות חמורות יותר", הסביר אלן. החוקרים טרם קבעו בוודאות את הסיבה לכך, אך התוצאות מדברות בעד עצמן.

המחקר מצטרף לעדויות הולכות וגדלות המקשרות עוינות בילדות לבעיות לב וכלי דם בהמשך החיים, אך מרחיב את הקשר למגוון רחב של סמנים ביולוגיים. "התנהגותך כלפי אנשים אחרים, כפי שהיא מוערכת על ידי חבריך, מנבאת מגוון רחב של סמנים המעידים על כך שהגוף מתבלה מהר יותר ממה שהוא אמור", הדגיש אלן.

הדפוס נמשך גם אחרי גיל ההתבגרות

באופן מפתיע, הבעיה לא נעלמת עם סיום שנות ההתבגרות. תיעוד קבוע של עוינות כלפי חברים קרובים לאורך שנות העשרים גם העלה את הסבירות להאצת תהליכי ההזדקנות. המסר ברור: דפוסי התקשורת שאנו יוצרים בגיל צעיר ממשיכים להשפיע עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו מודעים לו.

"במקום לומר 'למה אתה מתנהג בטיפשות?', עלינו להכיר בכך שדפוסי התקשורת שיוצרים מתבגרים יהיו חשובים מאוד בעתיד", הדגיש אלן.

מעבר לדיאטה ולספורט

אנחנו רגילים לשמוע על השפעת הפעילות הגופנית, התזונה הנכונה ואפילו המגורים ב"אזורים כחולים" על אריכות ימים. אבל הממצאים האלה מצביעים על משהו עמוק יותר: האינטראקציות היומיומיות שלנו עם הסובבים אותנו מעצבות בשקט את הגורל הביולוגי שלנו.

"יש מעט מאוד מחקרים בעולם שעקבו אחר צעירים לאורך תקופה כה ארוכה", ציין אלן. "הורים ואפוטרופוסים יודעים שבני נוער לעתים קרובים מתייחסים לחברויות כאל עניין חיוני - והתברר שהם צודקים לחלוטין".

המסקנה? השקעה ביחסים בריאים ובדפוסי תקשורת חיוביים בצעירות היא לא רק עניין של רווחה נפשית - היא השקעה בבריאות הפיזית ובאריכות החיים שלנו.