לעיסת מסטיק נראית כהרגל תמים לחלוטין - אולי משעמם במקרה הטוב, אבל בטוח לא מזיק. אבל מחקר חדש מעלה שאלות מטרידות: האם כל חתיכת מסטיק משחררת לפה שלנו מאות ואף אלפי חלקיקי פלסטיק זעירים? ומה בכלל קורה לחלקיקים האלה אחרי שהם נכנסים לגוף?
המחקר: מאות חלקיקים בכל לעיסה
המחקר, שנערך באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, בדק 10 מותגים של מסטיקים - חמישה על בסיס סינטטי וחמישה על בסיס טבעי. הממצאים היו מפתיעים: לעיסת גרם אחד של מסטיק משחררת בממוצע 100 חלקיקי מיקרופלסטיק. כיוון שחתיכת מסטיק שוקלת בדרך כלל בין 2-6 גרם, מדובר במאות ואף אלפי חלקיקים בכל לעיסה. החוקרים גילו שהפלסטיק משתחרר במיוחד בשמונה הדקות הראשונות - כ-94% מכלל החלקיקים.
באופן מעניין, המחקר לא מצא הבדל משמעותי בין מסטיקים "טבעיים" למלאכותיים - שניהם שחררו כמויות דומות של חלקיקים. אבל לפני שנכנסים לפאניקה, חשוב להבין את המגבלות.
"זה לא הבסיס שעליו קובעים מדיניות"
אם תשאלו את ד"ר דין ריכטר, רופא משפחה של כללית במחוז דן-פ"ת, עוד מוקדם מדי להסיק מסקנות: "זהו מחקר שהוצג בכנס אבל לא עבר ביקורת עמיתים מלאה ולא פורסם במאמר מדעי סופי. פרסום בכנס, עד כמה שהוא מעניין ומושך קשב, זה לא הבסיס שעליו אנחנו קובעים מדיניות רפואית".
הוא מסביר שהמחקר לא בדק שאלות קריטיות, ושלא ניתן לדעת האם או באיזו מידה החלקיקים האלה נספגים בגוף, מצטברים ברקמות, או גורמים לנזק. "זה שמשתחרר לך פלסטיק לתוך הגוף לא אומר שהוא אוטומטית נספג בגוף". בנוסף, המחקר לא כימת את גודל החלקיקים - פרט קריטי שקובע האם הם עוברים דרך מערכת העיכול או חודרים למחזור הדם.
גם ד"ר אילן יהושע, מנהל המחלקה לרפואת משפחה במחוז הדרום של מכבי שירותי בריאות, מדגיש כי: "מדובר במחקר ראשוני ולכן מסקנותיו צריכות להיות זהירות. ההשפעות הבריאותיות אינן עדיין ידועות. זו עדיין לא צריכה להיות סיבה לדאגה עד להשלמת הממצאים".
אז למה בכלל יש פלסטיק במסטיק?
בניגוד למקרים אחרים שבהם פלסטיק חודר למזון בצורה לא מכוונת, במסטיקים הפלסטיק מתווסף בכוונה תחילה. חברות רבות משתמשות בחומרים כמו פוליאתילן - הפלסטיק ממנו עשויות שקיות קניות - כחלק מ"בסיס המסטיק", המרכיב שנותן למסטיק את המרקם הגמיש שלו. יצרנים אחרים משתמשים בחומרים הדומים למה שנמצא בדבקים, במסקרה, או אפילו בצמיגים. כל חברה שומרת על ההרכב בסוד.
חשוב לציין שמדובר בפלסטיקים ב"ברמת המזון" - כלומר, פלסטיקים שעברו טיפול מיוחד למזון ומכילים פחות חומרים רעילים. אבל האם זה אומר שהם בטוחים לחלוטין? זו השאלה שעדיין ממתינה למחקר מעמיק יותר.
התמונה הרחבה: מה כבר יודעים על פלסטיק בגוף?
למרות המגבלות של המחקר הספציפי על מסטיקים, ד"ר ריכטר מפנה לתמונה הרחבה יותר, שכן מדאיגה: "אנחנו יודעים שפלסטיק מצטבר בגוף. כשאנחנו צורכים אותו - אם זה בשאיפה, באכילה, או אפילו במריחה של תכשירים מסוימים, הוא יכול להיספג ברקמות שלנו".
מחקר איטלקי משמעותי שפורסם בכתב עת מדעי מכובד מצא חלקיקי מיקרופלסטיק וננופלסטיק בעורקי הצוואר - העורקים המובילים דם למוח. באנשים שהיו להם רמות גבוהות יותר של פלסטיק בכלי הדם נמצאה שכיחות מוגברת של טרשת עורקים וסיבוכים קרדיווסקולריים. "המטופלים שאצלם ראו ערכים גבוהים של פלסטיק בכלי הדם הם אנשים שחולים יותר", מסביר ד"ר ריכטר.
המחקר הראה שהפלסטיק גורם לתהליכים דלקתיים: "אנחנו רואים את זה ברמה מולקולרית - הפלסטיק מעורר את מערכת החיסון באופן קבוע". פלסטיק עלול לפגוע גם במערכת הנשימה, במערכת העיכול, ואף נמצא בשלייה. מחקרים גם הראו קשרים אפשריים לפגיעה במיקרוביום המעיים, ירידה באיכות הזרע, ופגיעה ביכולות הלמידה והזיכרון.
אם גם אתם שואלים את עצמכם איך בדיוק פלסטיק ממזלג חד-פעמי מגיע למחזור הדם? ד"ר ריכטר מסביר: "פלסטיק נשחק ומתפורר - מתפרק לשברים זעירים מאוד. אנחנו לא רואים את זה. אנחנו אומנם לא אוכלים את המזלג, אבל אנחנו אוכלים את תוצר הפירוק שלו".
אז מה עושים?
למרות שהמחקר על מסטיקים עדיין ראשוני, שני הרופאים מסכימים שכדאי להפעיל שיקול דעת בריא. ד"ר יהושע ממליץ להפחית בלעיסת מסטיק, ואם כבר בוחרים ללעוס - לבחור מסטיקים מרכיבים טבעיים בלבד וללא סוכר. "לעיסת מסטיק עשרות פעמים ביום, או במשך שעות, עלולה לגרום לעומס על הלסת ולבעיות עיכול קלות", הוא מדגיש.
מעבר למסטיקים, ההמלצות כוללות החלפת כלי פלסטיק לזכוכית או נירוסטה, שימוש בקרשי חיתוך מעץ (מחקרים מצאו שקרשי פלסטיק אחראים ל-70% מחשיפת הפלסטיק השנתית), הימנעות מחימום אוכל במיקרוגל בכלי פלסטיק, ואחסון שאריות במיכלי זכוכית. כדאי גם להימנע משתייה מבקבוקי פלסטיק שהיו חשופים לשמש.
"חשוב לפעמים לא לחכות עד שהמדע יגלה את כל התשובות, אלא להפעיל שיקול דעת בריא", אומר ד"ר ריכטר. "המזלג הפלסטיק הזה שפתאום מתפרק - הגיוני להניח שהדבר הזה נכנס לגוף שלנו והגוף שלנו לא מצליח להיפטר ממנו במאה אחוז".
כל השיטות להסיר מסטיק שנדבק לבגד // עריכה: עדן חן
השורה התחתונה
המחקר על מסטיקים עדיין לא סופי, והרופאים מדגישים שאין סיבה לדאגה מיידית. אבל התמונה הכללית ברורה יותר: פלסטיק מצטבר בגופנו, וקיימות ראיות הולכות וגדלות לנזקים בריאותיים פוטנציאליים - מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימה, פגיעה במערכת העיכול ואולי אפילו סיכון לסרטן.
אי אפשר למנוע לחלוטין חשיפה לפלסטיק, אבל השינויים הקטנים - החלפת כלים, הימנעות מחד-פעמי, שימוש בזכוכית - יכולים להפחית משמעותית את העומס. כפי שמסכם ד"ר יהושע: "זו עדיין לא צריכה להיות סיבה לדאגה" - אבל בהחלט סיבה טובה לשנות הרגלים.
