"האלימות הייתה שגרה": מילדה מוכה למדריכת כושר שמחזקת נשים אחרות

אנחנו רגילים לראות סיפורים כאלה בדרך כלל בסרטים הוליוודים נוצצים, ממש כמו "איתנו זה נגמר" עם בלייק לייבלי שיצא לפני שנה. ילדה שגדלה בבית אלים, משחזרת את הטראומה במערכת יחסים עם גבר מכה, ואז מוצאת את האומץ לעזוב ולהתחיל הכל מחדש.

רק שבמקרה של אושרית אלבז כרמלי, מדובר בסיפור אמיתי.

"נולדתי במושב למשפחה שבה האלימות הייתה שגרה", היא משתפת בגילוי לב. "ההורים שלי היו אלימים זה כלפי זו, ואמא שלי הפנתה את האלימות גם אליי ואל אחיותיי".

זו לא הייתה רק אלימות מילולית. "פעם אחת, אמא שלי העמידה אותי על הגז ושרפה לי את הגב. זה היה הגבול שבו הגוף שלי הפך לאויב, למשהו שצריך לברוח ממנו".

בגיל ההתבגרות התחילה למרוד - ניסתה לברוח מהבית, להתקומם. אבל אז איבדה את אחותה למחלת הסרטן. הכאב הוביל אותה לקיפאון רגשי, עזיבה של בית הספר, והידרדרות למנגנוני התמודדות הרסניים כמו הפרעות אכילה.

"זו הייתה הדרך שלי להעלים את עצמי. לא הרגשתי ראויה לאהבה, לביטחון ובאופן כללי - לחיים".

ניסיון להתחיל מחדש - ונפילה חוזרת

הגיוס לצה"ל סימן תחילתה של נקודת מפנה, אך גם הוא לא שחרר אותה מהשרשרת הרגשית והפיזית של הטראומה. לאחר השחרור החליטה להחזיר לעצמה את החיים: סיימה את השלמת הבגרויות בהצטיינות והתקבלה ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.

ושם, באירוניה כואבת, מצאה את עצמה שוב במערכת יחסים אלימה.

"זה התחיל כמו אגדה", היא נזכרת. "הוא חיזר אחריי בצורה אובססיבית, גרם לי להרגיש נאהבת. הרגשתי כאילו מישהו סוף סוף רואה אותי".

הם התחתנו מהר, היא נכנסה להריון - ואז גילתה מי הוא באמת. בן הזוג החל להפעיל עליה שליטה, אלימות נפשית ופיזית.

"הוא שבר עליי מכסה אסלה, בעט בי, ניסה לדקור אותי עם מספריים, ואיים שירצח אותי".

הרגע המכריע

המהפך הגיע ברגע אחד של אומץ. "בחודש התשיעי להיריון הבנתי שאני לא מוכנה להביא ילד לעולם כזה. התקשרתי למשטרה והגשתי תלונה. זה היה הרגע שבו החלטתי לשבור את מעגל האלימות".

בן הזוג הורשע בכל הסעיפים שנגדם הגישה תלונה - והורשע גם בתלונה נוספת בהמשך.

"אני לא מתביישת לספר את זה. להפך - זו שליחות", היא מדגישה. "אני אומרת לכל אישה שחיה במערכת יחסים כזו: תתלונני. תצילי את החיים שלך".

בניית חיים חדשים

עם תינוק קטן ועתיד לא ברור, חזרה אושרית לבית אביה, שהיה המגן האנושי שלה לאורך כל החיים. היא סיימה את לימודיה, המשיכה ללוות את עצמה בתהליך טיפולי עמוק.

כשהילד שלה היה בן חמש - הכירה את בן זוגה הנוכחי. "היום אני חיה בזוגיות בריאה, עם שלושה ילדים נהדרים. רציתי לבנות את המשפחה שלא הייתה לי - ולהיות האמא שתמיד חלמתי שתהיה לי".

אבל המסע של אושרית לא נגמר באמהות. "לקראת גיל 40 הרגשתי שאני רוצה להגשים חלומות נוספים. תמיד כתבתי, זו הייתה הדרך שלי להבין את עצמי".

כך נולד הספר "הילדה שחיפשה אהבה", שיצא לאור ביולי האחרון. הספר הפך גם לבסיס להרצאות וסדנאות שהיא מעבירה בארגונים, בצה"ל, במשטרה ובמשרד הבריאות.

במקביל, הצטרפה לתיאטרון "פלטפורמא" – במה נשית שמאגדת נשים ששרדו אלימות והפכו את חוויותיהן לאמנות. "התיאטרון מאפשר לי להביא את הסיפור שלי לקדמת הבמה, בלי פילטרים, בלי התנצלות. זה לא רק ריפוי - זו פעולה חברתית, פוליטית".

מגילוי לחיזוק - המהפכה בחדר הכושר

אבל השלב החדש והמרגש ביותר במסע של אושרית התרחש דווקא במקום שפעם הרתיע אותה: חדר הכושר. "הגוף שלי תמיד היה מקור לבושה, לכאב ולניכור", היא מספרת. "לפני שנתיים נכנסתי לחדר כושר כמעט במקרה – ושם, באימון שנקרא BodyPump הרגשתי שאני מחזירה לעצמי את השליטה".

זה אחד מהשיעורים המוכרים של Les Mills, והוא מתמקד בחיזוק כל קבוצות השרירים. "זה בדיוק מה שהייתי צריכה: להתחזק. מבפנים ומבחוץ".

החוויה הזו הפכה לתשוקה - ואושרית החליטה להפוך למדריכת כושר. היא למדה הדרכת כושר במכון וינגייט וייעוץ תזונה במכללת וינגייט, והיום היא כבר מעבירה שיעורים כמדריכה מוסמכת. "אמרתי לעצמי - אני רוצה את זה. התאמנתי, שיפרתי טכניקה, שילמתי על אימונים אישיים, ולבסוף הצלחתי".

מסר של עוצמה

בימים אלו, היא פותחת קבוצות חיטוב חדשות, במיוחד לנשים שרוצות לחזק את עצמן בגוף ובנפש. "אני לא מוכרת גוף רזה", היא מבהירה. "אני מציעה הזדמנות לחיבור, לתנועה, לעוצמה".

הסיפור של אושרית הוא תזכורת לכל מי שעובר תקופה קשה: תמיד אפשר להתחיל מחדש. תמיד אפשר לבחור להיות חזק יותר מהכאב.

"כל שריר שגדל אצלי הוא תזכורת", היא מסכמת. "שאני לא מה שעברתי, אני מה שבחרתי להיות".