איך נזכור את השמות של כולם בשולחן החג? סודות הזיכרון נחשפים

בחיי היומיום ובפרט בתקופות החגים, אנו נחשפים מדי יום לכמות עצומה של מידע חדש ללא הרף. במושגי זמן, בשעה אחת שבה 3,600 שניות אנו קולטים מדי שנייה מידע חדש לזיכרון לטווח הקצר, כלומר עשרות אלפי פיסות מידע חדשות מדי יום. ניתן לומר כי המידע הרב אליו אנו חשופים, נמצא בסוג של ״תחרות״ מתמדת על הקשב הסלקטיבי שלנו ועל השאלה מה מתוכו יישמר לנו בזיכרון לטווח הארוך.

מה זה אומר בפועל? את רוב פיסות המידע שנקלוט ככל הנראה לא נשמור בטווח הארוך, כלומר נשכח לאורך זמן. יחד עם זאת, למוח שלנו יש נטייה לקודד ולשמור מידע בזיכרון לטווח הארוך הרבה יותר ממה שאנו לעיתים נוטים לחשוב.

אם יבקשו מאיתנו ביום שלמחרת ערב החג לשלוף את כל 30 השמות של בני המשפחה הרחוקים יותר שישבו איתנו סביב השולחן, לא בטוח שנצליח לזכור את כולם, אך אם ישאלו אותנו על אותם שמות, יתכן שיהיה לנו הרבה יותר קל לאשר אם הם היו בארוחה או לא.

כלומר השמות שלהם במקרה הזה כן קודדו ונשמרו לנו בזיכרון לטווח הארוך על אף שהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי לשלוף אותם לבד. כך גם לגבי שמות של ישובים או מקומות שהוזכרו וגם לגבי כל סוגי האוכל שהיו על שולחן ערב החג, לעיתים יהיה לנו הרבה יותר קל לאשר, במידה והמידע יוזכר בשנית, מאשר לשלוף אותו באופן יזום. זה נכון לא רק לחגים אלא גם באופן אוניברסלי. כך למשל כאשר נצא מסרט, לא נזכור מה קרה בו בכל דקה ודקה, אך אם נצפה בו שוב, ניווכח שאנחנו זוכרים את הסצנות.

זו הוכחה לכך שהמוח שלנו שומר הרבה יותר מידע ממה שאנו לעיתים נוטים לחשוב, על אף שבחלק מן המקרים אנו מתקשים או לא מצליחים לשלוף אותו.

תופעה זו עשויה להניע אותנו לפעולה ואף להעלות לנו את המוטיבציה לזכור טוב יותר את מה שחשוב לנו: מצד אחד, אנו יכולים לשמור כמות גדולה מאוד של מידע  בתחומים שונים בזיכרון לטווח הארוך, מה שעשוי לחזק את תחושת המסוגלות שלנו בהתייחס לנפח האחסון, אך מצד שני, לא כל מה שנשמור בזיכרון נצליח בהכרח לשלוף. לכן, על מנת להצליח לשלוף המידע שחשוב לנו במהירות ובקלות, אנו נדרשים לחזק אותו ככל שניתן בזיכרון בשלב הקליטה.

אז כיצד נוכל לזכור את המידע החשוב טוב יותר באופן מודע ובמקביל לאמן ולחזק את הזיכרון?

תנו ל״מנצח על התזמורת״ לנצח על תהליך זכירת המידע

את קדמת קליפת המוח המצחית שלנו (PFC) ניתן לכנות ה״מנצח על התזמורת״. הכוונה לכך היא שבאזור זה במוח מצויים כל התפקודים הניהוליים שלנו שמשחקים תפקיד חשוב וחיוני בניצוח על תהליך זכירת המידע. ניתן לומר כי בתהליך זכירת המידע מעורבת ״תזמורת״ שלמה של אזורי מוח רבים, זאת, בהתאם לסוג המידע שאנו מקודדים, שומרים ושולפים מהזיכרון.

קבלת החלטות

קבלו החלטה מודעת בזמן אמת מהו המידע החשוב שאותו אתם רוצים לזכור. למעשה אחת הסיבות העיקריות לשכחה נמצאת בשאלה הפשוטה: האם קיבלנו החלטה בזמן אמת לשמור ולזכור אותו. לכן, חשוב שתהליך זכירת המידע יתחיל מהחלטה מודעת שהיא מעין פקודה שהמוח נותן לעצמו להקצות את הקשב הסלקטיבי למידע ולהתמקד בו בזמן אמת.

קשב סלקטיבי

התמקדו במידע שחשוב לכם לזכור, חשבו עליו בזמן אמת, תאמרו אותו לעצמכם בלב. בנוסף, במידה וניתן, חזרו על המידע בקול רם במטרה לתרגל ולחזק אותו בזיכרון, לדוגמא, ״היי נועה, חג שמח״.
זכרו, כי קשב סלקטיבי הוא ״שער הכניסה״ לזיכרון לטווח הקצר שלנו. במילים אחרות, יהיה לנו קשה מאוד עד בלתי אפשרי לקלוט מידע חדש לזיכרון אם לא נהיה קשובים אליו בזמן אמת ולהפך.

אבחנה בין עיקר לטפל

תפקוד ניהולי זה יסייע לנו לנטרל באופן מודע מסיחי דעת, במטרה להתמקד במידע החשוב שאותו אנו רוצים לזכור. לעיתים, המוח שלנו נמצא במצב של נדידה מחשבתית למקומות שיכולים להיות אולי מעניינים יותר, (לעיתים מבלי שאנו בכלל שמים לב לכך) אך לא בהכרח חשובים יותר. לכן, על אף שהטפל יכול בחלק מן המקרים להיות מעניין יותר, חשוב שנבחין בו וננטרל אותו, זאת במטרה להתמקד באופן מודע בעיקר ולהקצות אליו את הקשב הסלקטיבי שלנו.

ברמה המעשית, שאלו את עצמכם באופן יזום ומודע ״מהם הדברים העיקריים שחשוב לכם לזכור מהמקום בו אתם נמצאים ומה פחות חשוב". 

ויסות רגשי

באופן כללי ניתן לומר כי ככל שעוצמת החוויה הרגשית שאנו מייחסים למידע תהיה גבוהה יותר, כך יהיה לנו קל יותר לשמר אותו בזיכרון לטווח הארוך לאורך זמן. מאחר ולמוח שלנו יש נטייה לשמור חוויות רגשיות טוב יותר בטווח הארוך, זאת בשונה ממידע רגיל אליו הוא לעיתים אדיש, נסו לקלוט את המידע החשוב לכם באופן חוויתי, משמעותי ומעניין יותר עבורכם. כך למעשה יהיה לכם קל יותר לחזק ולהטמיע אותו בזיכרון.

חשיבה יצירתית אסוציאטיבית

אסוציאציה היא הקשר הרעיוני בין שתי פיסות מידע. בהקשר לכך, אחת הדרכים לתאר את הזיכרון שלנו היא כמערכת גדולה מאוד ומורכבת של אסוציאציות, שבה כל פיסת מידע קשורה לפחות לפיסת מידע אחת אחרת, האחת האחרת לפחות לעוד אחת אחרת וכך הלאה. ניתן לסכם זאת בארבע מילים: בזיכרון שלנו הכול קשור. לכן, שאלו את עצמכם, מה המידע מזכיר לכם ולמה הוא מתחבר ומתקשר ותנו לדמיון לקחת אתכם למקומות מעניינים, חדשים ויצירתיים. לדוגמא: כדי לזכור טוב יותר שמות, צרו אסוציאציות דרך השאלה מהי משמעות השם ואיך אולי ניתן לקשור אותה לסיטואציה החברתית בה אנו נמצאים.

בנוסף, קשרו שמות חדשים שאתם רוצים לזכור, לדמויות מוכרות מהווה או העבר, פרחים, עצים, חפצים, מקומות מוכרים או לכל מידע קיים אחר שכבר נשמר היטב בזיכרון שלנו לטווח הארוך.

דרך נוספת מומלצת ליצירת אסוציאציות חזקות לשמות היא להוסיף למשמעות השם את המילה ״הכי״ ובמקביל לכך ליצור לשם דימויים חזותיים. לדוגמא, ניתן לדמות את איתן לאיש הכי חזק שעוזר לנו להרים את החפצים הכבדים, את תמיר למי שמטפס על ההר הכי גבוה, את דורון למי שהביא לכולם את המתנות הכי מיוחדות לחג וכו׳. לצורך תרגול התחלתי בנושא, מומלץ לכתוב על דף 10 שמות באופן אקראי ולצד כל שם לכתוב בסוגריים חמש אסוציאציות יצירתיות שונות שייסעו לנו לשמור ולשלוף את השם מהזיכרון במהירות ובקלות.

הכותב הוא חוקר מוח וזיכרון