"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מוזיקה משפרת או מפריעה לאימון?

רבים אוהבים להתאמן עם אוזניות, השאלה אם זה משפר את הביצועים • וגם, האם מועיל לספורטאים המקצוענים

,עודכן
"אם שיר הוא 4 דקות ורצתי קילומטר וחצי בזמן של שני שירים היה לי אימון טוב" // gettyimages // "אם שיר הוא 4 דקות ורצתי קילומטר וחצי בזמן של שני שירים היה לי אימון טוב"

אפשר לראות אותם בכל מקום, אצנים שרצים עם אוזניות בפארק, מתעמלי ספינינג שלא מתחילים לדווש עד שהמוזיקה בוקעת מהרמקולים, כאלה שקופצים עלדילגיתעם מוזיקה ואפילו מרימי משקולות שלא נוגעים במכשירים לפני שהלמות התופים מרעידה את חדר הכושר.

השאלה היא, האם המוזיקה באמת תורמת לאימון? מרבית המתעמלים החובבנים בהחלט סבורים שכן. "כל שיר אורך בממוצע 4 דקות", מסביר אחד מהם, "כך שאם בזמן של שני שירים אני מספיק לרוץ מסלול של קילומטר וחצי - אני יודע שהיה לי אימון מוצלח".

במחקר שנעשה בבריטניה, הביצועים בקרב אלו שעשו ספורט עם מוזיקה היו טובים יותר // gettyimages

לדבריהם, תמונות המרצדות על מסך הטלוויזיה שמולם, ובעיקר צלילים, יכולים לספק השראה מצויינת לאימונים, וגם להסיח את הדעת מכאבי השרירים ומהמונוטוניות המשמימה של התרגילים

המומחים חלוקים בדעתם באשר לנזקים מול התועלות של האזנה למוזיקה בזמן אימון. מצד אחד, הם סבורים כי קולות או צלילים בהחלט יכולים לסייע לאימון טוב יותר. אך מנגד, הסחות הדעת עלולות לפגום בקשר הכל כך עדין והכרחי בין הגוף לנפש, ובכך לחבל בתוצאות הפעילות הגופנית.

לפני כשנתיים נערך בבריטניה מחקר שניסה לבדוק את הסוגיה בצורה מדעית: 18 סטודנטים נתבקשו לדווש על אופני כושר - מחציתם בדממה מוחלטת, וחציים לצלילי מוזיקה אלקטרונית קצבית.

התוצאה הייתה חד משמעית, וגילתה כי אלו שהאזינו לצלילים דיוושו בממוצע בקצב גבוה יותר ב-13%, בהשוואה לחבריהם שהתאמנו בקול דממה דקה.

את הסחת הדעת שמספקת המוסיקה מכנים פסיכולוגים "אפקט הניתוק". ד"ר ג'יימס אנסי, פסיכולוג אמריקאי מאטלנטה, מציין כי מתעמלים חדשים שמורשים להתעמל עם מוסיקה דבקים יותר בתוכנית האימונים, בהשוואה לחבריהם המתעמלים בשתיקה.

מוזיקה טובה - כל עוד היא מועילה

אבל תמונת המצב שונה לחלוטין בכל הנוגע לספורט מקצועני. "אתלטים שמעוניינים להגיע להישגים כבירים - לא יכולים להתאמן עם אוזניות", אומר פרופ' בנג'מין אוגלס, פסיכולוג מאוניברסיטת אוהיו בארה"ב.

"אם אתה רוצה למצות את היכולת הגופנית שלך", הוא מסביר, "אתה חייב להיות כל כולך מרוכז בגוף שלך, בלי ששום דבר יסיח את דעתך".

הכותבת היא מאמנת כושר אישית וקבוצות קטנות. אינסטרגם:shirun_personaltrainer , ערוץ יוטיוב: shiranaway

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר