בנו של ראש הממשלה, אבנר נתניהו, היה אמור להינשא הערב (שני) לבחירת ליבו בחתונה משמחת בחוות רונית, אך לאור המתקפה האיראנית והוראות פיקוד העורף האוסרות על היתקהלויות - האירוע בוטל, והם לא היחידים.
זוגות רבים שהיו אמורים להתחתן השבוע ובקרוב הופתעו מתקיפת ישראל באיראן ומיד הבינו כי היום המיוחל והמרגש ידחה למועד אחר. בנוסף ליום המרגש שנדחה, עליהם להתמודד עם דחיית האירוע, מציאת מועד חדש וספקים במועד החדש וכמובן חשש מדחייה במועד הבא.
"זה הרגיש כאילו למה גם זה קורה לנו"
נועה בן יוסף ומתן ידיד מתל אביב היו אמורים להינשא בגבעה בגבעת ברנר ביום שישי האחרון.
"ברגע שהחלה המתקפה, הבנו ביום שישי ב-4 לפנות בוקר שאנחנו צריכים לדחות את האירוע. בסביבות 9 בבוקר שלחנו לאורחים הודעה מסודרת", מספרת נועה.
את האירוע תיכננו לפני חצי שנה והיתה להם כמובן ציפייה רבה. "אנחנו מאוד מאוכזבים כמובן. עברנו תקופה מאוד מאתגרת שכן בן זוגי, המשרת כחובש קרבי באלכסנדרוני, היה 300 ימים במילואים בשנה וחצי האחרונות והוא יצא מהמילואים במיוחד בשביל החתונה. זה הרגיש כאילו למה גם זה קורה לנו. עם זאת, אנחנו מסתכלים קדימה וחושבים מה עושים מכאן".
נועה מספרת שהתגובה המחממת לב הגיעה מהקהילה: "התחלנו לחפש מקום. מה שמאוד מחמם את הלב הוא שבעקבות פוסט שכתבתי, אנשים רבים פנו אלינו והציעו את הבתים שלהם ומקומות אחרים, על מנת שנתחתן שם, כולם מנסים לעזור".
האתגר הבא הוא מציאת מועד חדש: "האולם שלנו מאוד מבוקש ולכן הזמינות היא לא גבוהה. לכן, אנחנו מחפשים אלטרנטיבות".
נועה מסיימת בפרספקטיבה: "אנשים אומרים לנו שכל עכבה לטובה ואנחנו מנסים לדבוק בזה. בסוף, צריך לקחת את הכל בפרופורציות. יש אנשים שאין להם מרחבים מוגנים, יש כאלה שנפצעו ויש כאלה שנהרגו וזה כואב מאוד".
"הייתי יומיים בדיכאון מוחלט עם בכי ללא הפסקה"
הדר וייס, עובדת במשתלה, ובן זוגה גל, מנהל צוות בסוכנות ביטוח, היו אמורים להינשא היום (שני) באולם בדולינה ברעננה. גם הם סגרו את האירוע חצי שנה לפני המועד, 300 אורחים כבר אישרו את ההגעה ואף הספיקה לקיים מסיבת רווקות ביום חמישי האחרון.
"ברגע שחזרתי מהמסיבת רווקות, החלו האזעקות. חשבתי בהתחלה שמדובר בחותים ואז הבנו שכל מה שקורה קשור לאיראן. לא ידענו מה לעשות עם עצמנו באותו רגע. היות ולבן הזוג היתה מסיבת רווקים בצפון, נשארתי לבד בבית וזה גם היה מלחיץ. חלק מהחברים שלו הוקפצו לצו 8. ברגע שהוא חזר, טיפלנו בדחייה של האירוע", מתארת הדר.
על ההיבט הלוגיסטי היא מוסיפה: "קיבלנו תאריכים חלופיים שלא תמיד מתאימים לכל הספקים שלנו ויש לציין ששילמנו מקדמות לחלק מהספקים".
התחושות הרגשיות היו קשות במיוחד: "אני הייתי יומיים בדיכאון מוחלט עם בכי ללא הפסקה. לא רציתי לצאת מהמיטה. כל בני המשפחה התקשרו אליי והייתי בתוך עצמי, היה לי קשה להישען. הייתי צריכה רגע להבין שאין מה לעשות ושאלה יהיו הצרות שלנו".
גם המשפחה המורחבת נפגעה: "כעת אנחנו מתלבטים בין שני תאריכים ביולי. יש כמובן חשש שהמלחמה תמשיך והתאריך ידחה עוד הפעם. אחיו של בן זוגיי הגיע במיוחד מקנדה לארץ לחתונה והיות והתאריך החלופי הוא קרוב באופן יחסי, הוא יאריך את השהייה שלו בארץ. היינו אמורים לטוס למיני ירח דבש ביום רביעי לקפריסין וגם זה התבטל כמובן".
"הפסדים של עשרות מיליוני שקלים ביום"
נועם לוי, יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, מספק מבט על התמונה הרחבה: "כרגע אין לנו עדכון מדויק לגבי כמה אירועים נדחו או ידחו. אנחנו מעריכים כי מדובר בסדר גודל של 500-700 אירועים בכל יום".
לגבי המועדים החדשים הוא אומר: "מבחינת חתונות שנדחו, המועד החדש תלוי כמובן בהנחיות פיקוד העורף ומתי יאפשרו התקהלויות. אנחנו מקווים שלצד שמירה על שלום הציבור, יאפשרו לנו כמה שיותר לחזור לעבוד ולשמח את עם ישראל".
בנושא החזר המקדמות לוי מבהיר: "לגבי החזר המקדמות זו שאלה פרטנית לגבי כל אולם. אין לנו כהתאחדות התערבות בחוזים פרטניים של כל אולם ולכן לכל אולם יש את החוזה שלו מול הזוגות. זאת לצד העובדה שכרגע המדינה לא מדברת על פיצוי. אנחנו כמובן מצפים מהמדינה שתדע לדאוג לעסקים שנפגעו כשם שעזרו בתחילת המלחמה ובהמשכה לאיזורים מסוימים".
ההפסדים הכלכליים משמעותיים: "ההפסדים של הימים הראשונים גדולים מאוד בשל היערכויות שכבר נעשו לחתונות השבוע. לאחר מכן התפעול היומיומי באולם אירועים ממשיך להיספר ולכן גם אם חתונות יידחו, בעל האולם עדיין נושא בהוצאות גדולות שאין לו יכולת להתעלם מהם כמו ארנונה, שכירות, עובדים, חשמל, מים, מזון במקפיאים שפג תוקף עם הזמן ועוד".
לוי מעריך: "אין לנו הערכה כספית מדויקת לגבי ההפסדים מכיוון שכל אולם שונה מהשני ועובד בצורה אחרת עם הרכבי הוצאות שונות. עם זאת, ניתן להעריך בזהירות שבכל יום מדובר בהפסדים של עשרות מיליוני שקלים לענף".
מה אומר החוק?
מניסיון המועצה לצרכנות בטיפול בתלונות בעניין ביטול אירועים בשל המלחמה עולה כי במקרים בהם ההתקשרות נעשתה לאחר מלחמת "חרבות ברזל" קיימות הוראות בחוזה עליו חתמו מול האולם.
בדרך כלל נקבע כי אם הצדדים נאלצים לבטל את האירוע בשל כוח עליון, האירוע יידחה למועד אחר מוסכם על שני הצדדים.
ישנם מקרים בהם לא נקבעו הוראות לעניין זה, ובמקרה זה עומדת לצדדים טענת סיכול בשל כוח עליון. במקרה בו לא ניתן לקיים את החתונה בשל הנחיית פיקוד העורף האוסרת על התקהלות, כל צד יכול לטעון לסיכול חוזה לפי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) כי מדובר באירוע בלתי צפוי ובלתי נשלט, שלא מאפשר את קיום ההסכם.
הנחיות פיקוד העורף אוסרות על בעל האולם לקיים את האירוע ולספק את השירות לו התחייב. על כן, ככל שהצדדים לא מגיעים להסכמות בעניין דחיית מועד האירוע, כל צד רשאי לבטל את ההסכם והצרכן רשאי לדרוש את החזר המקדמה. אולם יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי תנאי ההסכם.
לעניין זה יש לציין כי לפני חקיקת החוק החזר מקדמה בשל ביטול אירוע (נגיף הקורונה החדש), תשפ"א-2020, בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי אמנם ביטול האירוע נבע מכוח עליון, אולם התוצאה הנכונה היא לחייב כל צד להחזיר לצד השני את מה שקיבל מכוח החוזה, ובמקרה זה, לחייב את אולם האירועים להחזיר את המקדמה לתובע, גם אם אולם האירועים ממשיך לשאת בהוצאות הקבועות של העסק.
בית המשפט קבע כי ההוצאות הקבועות אינן קשורות להסכם ההתקשרות בין הצדדים ואין להטיל על התובע הוצאות בשל כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו