לאחר עשור של סיקור מערכות יחסים עבור המגזין "טיים", העיתונאית בלינדה לאסקומב הבינה שלהישאר יחד לטווח הארוך זה לא רק אפשרי, אלא גם מועיל. ב"חוכמת הנישואים" (הוצאת מטר) לאסקומב מתבוננת על חיי הנישואים דרך עין חדה, הומור שנון ומחקרי מדעי ההתנהגות העדכניים ביותר. היא בוחנת את ששת קווי השבר שמאיימים לפורר נישואים בימינו: היכרות, ריבים, כסף, משפחה, סקס וצורך בעזרה. תוך כדי כך היא מנפצת מיתוסים, מציגה מחקרים מפתיעים ומציעה עצות מעשיות.
הקץ לנשמות התאומות
יש לי רעיון איך להוציא אנשים מדעתם: לשכנע אותם שיש רק מכונית אחת שמתאימה להם. לא יצרן או דגם אחד, אלא מכונית אחת ספציפית. והם חייבים למצוא אותה. כשיאתרו אותה, הם יהיו מאושרים עד השמים בכל פעם שינהגו. מצד שני, אם הם לא ימצאו את המכונית הזאת, או אם היא בבעלותו של אדם אחר שלא רוצה למכור אותה, או שהם יתפשרו מבלי דעת על רכב שאינו מושלם לחלוטין עבורם, הרי שהנהגים אולי יהיו מסוגלים להגיע ממקום למקום, אבל תמיד יהיו תקועים עם טרנטה מבחינה מסוימת.
איך אפשר לשכנע אנשים ברעיון מטורף כל כך? זה קל: פשוט כותבים המון סיפורים מקסימים על אנשים שמצאו את רכב חייהם. נותנים לזמרים לשיר איך הם סוף‑סוף נוסעים הביתה. משכנעים קוני רכב שהמכונית תגיע מתודלקת במלואה ולעולם לא תצטרך להיכנס למוסך או לתחנת דלק ולא תתקלקל. יעזור להקים רשת של מכוניות פוטנציאליות שהמחפשים הללו יוכלו להיכנס אליה ולעבור על המלאי, כדי שהחיפוש שלהם יוכל להיות כלל‑עולמי ואפשר יהיה למלא בדיוק את המפרט הרצוי. אנשים יוכלו להגדיר מה הם מעדיפים ‑ רכב ארבע‑על‑ארבע, חסכוני בצריכת דלק, דלתות עם צירים אחוריים, אור כחול מסביב לבסיס השלדה ‑ והצעות יישלחו ישירות למכשיריהם הממוחשבים האישיים.
ואז צריך להתחיל מסורת של מסיבות ענק עם החתימה על חוזה רכישת רכב, שאליהן יבואו כל החברים ויזרקו עליהם דברים ויצטלמו ובעלי המכונית החדשה ילבשו מערכת בגדים חדשה, יקרה בטירוף, שתשמש אותם רק בפעם האחת הזאת בחייהם.
וכמובן, אם המכונית אי‑פעם לא תצליח לשמח את הנהג, אם היא תחטוף שריטה או שחגורת המושב תיתקע או שהאור המטופש של הבלמים יהבהב כל הזמן, בעלי המכונית יוכלו להיפטר ממנה, אבל יפסידו עליה המון כסף.
ברור מאליו שזה נשמע מטורף. אנשים לא היו קונים מכונית, או שפשוט היו עושים טרייד אין שוב ושוב ויוצאים מדעתם. האמונה שיש רק מכונית אחת, רק זוג מכנסיים אחד, או רק תספורת או בקבוק בירה שמושלמים עבורנו, היא דרך לעולם לא ללבוש מכנסיים או לשתות בירה.
באותו אופן, גם החיפוש אחרי נפש תאומה עקר והרסני. נפש תאומה לא קיימת. או שלפחות היא לא משהו שאפשר למצוא. זה מיתוס שמשווקים לנו האנשים שצריכים למכור כרטיסי קולנוע ושירים ומנויים לאפליקציות דייטים. הסיכויים שאיכשהו איתרתם, משכתם, יצרתם קשר ונקשרתם חוזית לאדם היחיד שהוא הזיווג המושלם עבורכם הם אפסיים.
אנחנו לא מוצאים נפש תאומה, כמו צדף מרהיב על חוף הים. אנחנו נעשים נפשות תאומות. משני הצדדים. אחד מאיתנו הוא הגלים והאחר הוא החול, ויחד אנחנו יוצרים את החוף, משנים צורה ודרך אצל האחר, ואולי אפילו מוציאים קונכיות מדהימות אל פני השטח לצד האצות וחוטי הדיג המסובכים.
אבל משמעות הדבר איננה שבן או בת הזוג ישלימו אתכם. הם לא יעיפו אתכם להיות גרסה שונה של עצמכם, כזאת שבה אתם תמיד מאושרים, או תמיד מגיעים בזמן, או אף פעם לא טועים. אתם אולי חושבים שמצאתם את השילוב המושלם של פצצת מין/שף/מטפל.ת ועכשיו נפתרו כל הבעיות, אבל זה לא נכון. זה לא מה שעושים כשמתחתנים. משמעות הנישואים היא שקשרנו את גורלנו בגורלו של אדם אחר ואמרנו, "נראה לי שיהיה כיף יותר לעשות את המסע הזה איתך".
לקרול דווק (Dweck), פסיכולוגית באוניברסיטת סטנפורד, יש תיאוריה על תבניות חשיבה מקובעות ומתפתחות. תבניות חשיבה מקובעות הן כאלה שבהן אנשים מאמינים שהיכולות ותחומי העניין והאינטליגנציה שלהם קבועים מלידה. תבנית חשיבה מתפתחת היא כזאת שבה אנשים מאמינים שאפשר לטפח תחומי עניין ויכולות. בעלי תבניות חשיבה מקובעות מקדישים זמן רב לחיפושים אחרי התשוקה או הקריירה בחייהם. בעלי תבניות חשיבה מתפתחות נוטים לעבוד על דברים זמן רב יותר ולבנות בהדרגה. נישואים מחייבים תבניות חשיבה מתפתחות. לא בניתם את חייכם עם האחד או האחת, בניתם אותם עם מישהו. מכאן עובדים על שיפור של תקשורת והערצה והערכה של מוזרויות.
ככלל אצבע, עוזר להבין שכמעט כל דבר בבן או בת הזוג יכעיס אותנו, בשלב כלשהו, במידה לא הגיונית. הם לא ישתנו כשאנחנו רוצים. הם ישתנו כשאנחנו לא רוצים. ככל שנכיר אותם יותר, כך הדברים שהקסימו אותנו מלכתחילה יהפכו יותר להיות הדברים שגורמים לנו לרצות להצית את השיער על ראשנו רק כדי להתרחק מהם לחמש דקות. לא פותרים את בעיית ההיכרות דרך בחירה של האדם הנכון ‑ אם כי אני מתחננת, בבקשה תבחרו בתשומת לב ‑ פותרים אותה דרך בחירה של מה שנעשה כשהעיניים ייפקחו לרווחה ונבין שזה האדם שיהיה בחיינו עד סופם.
כשרק פגשתי את בעלי אהבתי כמה שהוא אוהב את מה שהוא עושה. התשוקה העזה שלו לאדריכלות היתה משכרת. אבא שלי, שעסק בביטוח משנה, שהוא כינה "הצד הפחות מלהיב" של ביטוח, היה מפרנס יציב, אבל היה לו רצון אפסי לדבר על עבודתו. בכל ערב הוא היה דווקא חוקר את אמא שלי, שהיתה מורה, על פרטי יומה. בעלי, לעומת זאת, התלהב ממה שהוא עושה. התרגש. הוא הצטיין בעבודתו והתפעם מאחרים שטובים בה. ההתלהבות שלו היתה מידבקת, והייתי מצטרפת אליו לנסיעות לחנויות ספרי אמנות נידחות (זוכרים שהיו כאלה?), מבנים לא מוכרים ואפילו ‑ עד כדי כך הייתי מאוהבת ‑ להרצאות.
אבל בסופו של דבר נמאס לי שכל הדרכים בשיחות ובפנאי ובתכנון חיינו הובילו לאדריכלות. השתוקקתי לשיחות חולין על מוזיקה או מזג האוויר, או חופשה מדברית נחמדה או הפלגה בים, כל מקום שאין בו מבנים. אבל אי‑אפשר לקבל את החלקים המשלהבים של תשוקה עמוקה בלי החלקים של אוי‑נו‑שוב‑זה? אלה שני צדדים של אותו המטבע.
וכמובן, גם איתי לא פיקניק. אני זאת שמתמודדת כמעט עם כל מצב בניסיון לראות את ההומור שבו. אנשים אוהבים את זה. זאת תכונה שיכולה לעורר מפגש חברתי או להקל רגע קשה. היא מועילה לכתיבה עד לדדליין. ולמעשה, הומור מסוג נכון יכול להיות נכס לחיי נישואים בני קיימא.5 אבל מצד שני, לפעמים האדם שרואה הומור בכל דבר הוא פשוט חסר רגישות. אתם לא רוצים מישהי כזאת בישיבה הרצינית, או בדיון אינטימי על משהו מביך וכואב, או שהיא תספר עליכם משהו לעמיתים בעבודה. זאת יכולה להיות תכונה מזיקה מאוד לכושר ההישרדות של נישואים.6 היא יכולה לבאס ממש.
הייתי אומרת שאני מפספסת את המקום המדויק לקומדיה בערך ב‑70 אחוזים מהפעמים, ופוגעת חמורות ברגשות של אחרים לפחות ב‑12.5 אחוזים מהן. האחוזים האלה טובים משהיו בצעירותי, אבל אני פשוט לא מצליחה לקלוט מתי זאת בדיוק הפעם האחת מכל שמונה שבהן אני ממש צריכה לסתום את הפה. וגם אילו הייתי מסוגלת, אם הייתי בנויה כך שלעולם לא אבחר בבדיחה בחברת אנשים שאני אוהבת, הייתי מרגישה שאני מזניחה את חובתי. איזו מין מפלצת אף פעם לא מנסה להצחיק את המשפחה שלה?
זה לא שאנחנו לא יכולים לשנות את בני הזוג שלנו; אלא שממש עדיף שלא נרצה לעשות זאת. הדברים שאנחנו אוהבים בהם קשורים קשר בל יינתק לדברים שמטריפים עלינו את הדעת. בת הזוג שלך בכושר שיא? ישגע אותך כמה זמן שהיא משקיעה באימון גופני. בן הזוג שלך חתיך מדהים? תשומת לבם של זרים תרגיז אותך. מוצא חן בעיניך שבן או בת הזוג יצירתיים? אבוי, הבלגן. הם ממש מאורגנים ומסודרים? הם נודניקים של ממש.
חוכמת הנישואים, בלינדה לאסקומב, הוצאת מטר, 216 עמ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו