כתב היד של הנופל הפך לתכשיט: התערוכה שמציגה את הסיפור הישראלי

איך הופכים את הסיפור הישראלי לתכשיט? איך הופכים את ההוויה המקומית, הזיכרונות וההתמודדות במציאות המאתגרת לפריטים המעטרים את הגוף?

40 סטודנטים וסטודנטיות מהסדנה לצורפות של יעל שקדי יצאו השנה למסע ישראלי, מסע של חקירה וגילוי עצמי, שבמהלכו הם למדו לתרגם את הרגשות והחוויות שלהם לשפה של מתכת, זהב וכסף. התוצאה: תערוכתהתכשיטים"מסע ישראלי" המוצגת בימים אלו בקניון רמת אביב - מסע מרגש ועמוק לתוך הזהות הישראלית דרך עיני הדור הצעיר. הם מספרים סיפור ישראלי היסטורי ועכשווי, מהסברס והצבי הארץ-ישראלי, דרך חוויות מתוך השירות הצבאי ועד אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

התכשיט שיצרה לינוי אלטשטיין // עתליה כץ

במסגרת שיתוף פעולה עם ארגון "מסע ישראלי", הארגון החינוכי המוציא מדי שנה אלפי בני נוער למסעות לחיזוק הזהות והשייכות הישראלית, הסטודנטים עברו תהליך עמוק של חיבור לעצמם, לארץ ולעם. הם רכשו טכניקות מתקדמות של צורפות מתכת, גילוף מודלים בשעווה ועיצוב בתוכנת תלת מימד, אבל בעיקר הם למדו כיצד להפוך רעיון ראשוני, חוויה אישית או זיכרון קולקטיבי, למוצר מוגמר שמספר סיפור.

רוז כהן יצרה את "חומות של תקווה", תליון מפליז מצופה זהב מעוטר בכתב ידו של רס"ן שי שמריז הכהן ז"ל, שנפל בעזה. בטקסט המתלווה לתערוכה כתבה כהן: "עבר, הווה ועתיד שזורים בזהותנו כעם - בין שואה לתקומה, עצב לשמחה, ואמונה מתמשכת בתחייה וחירות. כתב ידו של שי שמריז הכהן נתרם לתערוכה ומלווה את היצירה כסמל לרוח ולתקווה הישראלית".

הפרויקט "חומות של תקווה" של רוז כהן // עתליה כץ

גם טליה הד שפירא בחרה לספר ביצירתה את הסיפור הישראלי העכשווי, המוקדש לזכרה של נרצחת במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. היא עיצבה תליון מפליז עדין שזכה לשם "רקדנית האור": "תליון לזכרה של רקדנית האור, שחלומה נקטע אך תנועתה חיה בתוכנו".

התליון שעיצבה טליה הד שפירא // עדי ארמוזה

עבור שובל בנימיני, המסע הישראלי בשנה האחרונה היה מסע בין אזרחות לצבא. שובל בחרה להפוך את חוויית השירות שלה לצמיד ועליו המשפט "זר לא יבין זאת". לדבריה, זהו "משפט שמאפיין את השירות הצבאי, שנאמר רבות ביחידה שלי ומאפיין גם את הפציעות השקופות שלי".

הצמיד שעיצבה שובל בנימיני // עתליה כץ

אבל לא רק המלחמה היא שמקבלת ביטוי ביצירות המוצגות בתערוכה, אלא גם גוונים נוספים של החברה הישראלית, מסמלים מוכרים ועד לטבע ישראלי.

אניה בר נהור הביטה סביבה וראתה את הגיוון המרתק של החברה הישראלית. "חושן הצבר" שלה, העשוי מפליז ואבני חושן, מייצג את ענפי הסברס בגדלים וצורות שונים, לצד טקסטורות מגוונות. "כולנו חלק מהחברה הישראלית, כולנו ענפים שונים של אותו עץ", כתבה.

הפרויקט של אניה בר נהור // עדי ארמוזה

לינוי אלטשטיין בחרה בצבי, הסמל הקדום של ארץ ישראל. "ארץ הצבי" שלה, העשוי מפליז מצופה זהב ועור, מספר על גבורה וקדושה, על פגיעות וחוסן, על עם שנרדף בהיסטוריה אך נשאר קשור לנופי הארץ ולזיכרון לוחמיו.

פרויקט "ארץ הצבי" של לינוי אלטשטיין // עדי ארמוזה

נוריאל סבח מצא בחופי ים המלח השראה לשרשרת מיוחדת. שרשרת "זהב המלח" שלו, משלבת פניני מלח טבעיות עם מגן דוד מפליז מצופה זהב, חיבור בין הטבע של הארץ, האלגנטיות של העיצוב והמסורת העתיקה.

השרשרת שיצר נוריאל סבח // עתליה כץ

השילוב בין הטכניקות המסורתיות לבין הטכנולוגיה המודרנית מאפשר ליוצרים לבטא את החזון האמנותי שלהם בדרכים חדשניות.

צוות הסדנה, המורכב כולו מנשים, צורפות מוכשרות המנחות ותומכות בסטודנטים בסדנה. בין נשות הצוות: יעל צרפתי כהן, אוצרת התערוכה, וסיגל בצלאל, שעיצבה את הפרזנטציה. השתיים הקפידו ליצור חוויה שמחברת בין הצופה לסיפורים האישיים שמאחורי כל תכשיט. כל יצירה מספרת סיפור, וכל סיפור הוא חלק מהמוזאיקה הגדולה של הזהות הישראלית.

כל יצירה מספרת סיפור. הפרויקט של אניה בר נהור // עתליה כץ

יעל שקדי, מנהלת הסדנה לצורפות: "הסדנה לצורפות היא מרחב יצירה במתכת, מפגש אנושי ומקום בו היצירה מקרבת בין אנשים. בתקופה האחרונה במיוחד, חשנו אצל הסטודנטים שלנו את הצורך להשתמש בצורפות ככלי ביטוי, וכך נולד נושא התערוכה ובהמשך החיבור עם ארגון מסע ישראלי. התערוכה מזמינה אותנו למסע פנימי, לחיבור מחדש לסיפור שלנו, לזיכרון שלנו, לתקווה שלנו. דרך העיניים של הסטודנטים אנחנו רואים איך הזהות הישראלית נתפסת בעיני הדור הצעיר, איך היא מקבלת צורות חדשות ומשמעויות עמוקות".

התערוכה מוצגת בקניון רמת אביב (קומת כניסה), בשעות פעילות הקניון. נעילת התערוכה - 17 ביולי. הכניסה חופשית.