המשרת של המלך צ'ארלס חושף: האמת על הריב בין ויליאם והארי

גרנט הארולד, משרת מלכותי לשעבר בארמון המלוכה הבריטי, מעניק הצצה נדירה ואותנטית לחיים הפרטיים של המשפחה המלכותית הבריטית בתקופה מכרעת במסגרת ראיון לאתר הגרדיאן הבריטי שנועד לקדם את ספרו על השנים בהן תפקד כמשרת הפרטי של המלך צ'ארלס והנסיכים ויליאם והארי ועתיד לצאת בסוף החודש.

הארולד (45) שירת כבאטלר (משרת אישי) בארמון המלוכה בין השנים 2004 ל-2011, וצפה מקרוב בהתפתחותם של הנסיך צ'רלס ובניו הנסיכים ויליאם והארי, כמו גם בדוכסית קמילה לפני שהפכה למלכה.

יש גם הומור. המלך צ'ארלס עם הבנים בצעירותם / צילום: AP

סיפוריו מציגים תמונה שונה מהתדמית הציבורית על בני המשפחה שלא פעם הם טעונים ושליליים, ומתארים מסגרת משפחתית חמה, עם הומור וקשרים אוהבים ואמיתיים שמתחבאים מאחורי דלתות הארמון.

את המלך צ’ארלס, שלרוב מתואר כחמור סבר ונוקשה הוא מתאר כ"אדם עדין וחרוץ שקשה לו לקבל טיפשות", אך כזה שמעולם לא הרים את קולו בשבע השנים בהן שירת אותו. הנסיך ויליאם מוצג כ"חם ואמיתי" בעוד שהארי היה "ילדותי ושובב" אך חלק ממשפחה אוהבת, תיאורים שהיום נתפסים כרחוקים שנות אור מהניכור המשפחתי והאיבה בין האחים ובין הארי לקמילה.

הנסיך ויליאם ובתו הנסיכה שארלוט / צילום: AP

נקודת המבט שהארולד מבקש להעביר בספרו מערערת על הסיפורים על פילוג במשפחה המלכותית ומנוגדת לטענות שהועלו באוטוביוגרפיה השערורייתית של הארי Spare -  הארולד מתעקש כי משפחת המלוכה, כולל המלכה קמילה, שמרו על קשרים חמים מאחורי הדלתות הסגורות וכי הוא זוכר ארוחות, מסיבות וצחוק משותף, עם רגעים שבהם המלך עשה הכל כדי להצחיק את בניו ולהקל עליהם בטח בשנים שלאחר מות אימם הנסיכה דיאנה.

מעניין במיוחד תיאורו של הקשר החם בין וויליאם להארי. בניגוד לסיפורים התקשורתיים על ניתוק, הארולד חושף כי היה עד ליחסים מלאי הומור, תעלולים ולב חם של אחים שגדלו יחד והיו קרובים. כמו כן, הוא מתאר את הקשר ההדוק בין וויליאם קייט והארי שמאתגר את הטענות שהארי היה מבודד.

הספר של הארולד "הבאטלר המלכותי: חיי המופלאים בשירות המלוכה" לא מיועד להיות עוד פרסום סנסציוני על בית המלוכה הבריטי, כך הוא משתף, אלא תיאור אמיתי של אדם שעבר ממצב של ילד ממשפחה במעמד הפועלים בסקוטלנד שהעריץ את משפחת המלוכה, לאדם שזכה לעבוד בצמוד אליהם במשך שנים ומביא סיפור אנושי ומרגש על משפחה שנראית כלוחמת ורגישה גם יחד מעבר לתדמית הפומבית שלה.

רגעים היסטוריים כמו הכרזת האירוסין של צ'רלס וקמילה ב-2005, מתוארים בספרו מנקודת מבטו האישית כצופה מהצד, כשהארולד מתאר את ההתרגשות בבית המלוכה לעומת הביקורת החיצוניות ואת קבלת הפנים החמה בחתונה - רגעים שאיגדו בין הפומפוזיות הטקסית האנגלית לחוסר הפורמליות המשפחתית.

הוא מציין גם כיצד תפקיד הבאטלר השתנה עם השנים, כששירות משפחתי מסור הפך להיות מודרני יותר, מנהלי וארגוני, כאשר הבית המלכותי עומד מול הדרישות המשתנות של זמננו. מאז פרישתו, הארולד משתף את ניסיונו עם הציבור הרחב באמצעות הרצאות, ייעוץ בנושא נימוסים ונוכחות במדיה החברתית וממשיך לשמור על קשרים עם החברה המלכותית.