"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטריק שמרגיע את מערכת העצבים תוך דקה

תרגול קבוע של מיינדפולנס יכול להפחית חרדה והרהורי יתר, להגביר חוסן רגשי ולשפר את היכולת להגיב נכון • שיטה אחת בשם "התבוננות פעילה" מציעה פתרון יעיל

,עודכן
0השמעה
טריק בריאות הנפש שיוכל לעזור לכם. צילום: istockphoto

המוח שלכם מצטיין במסע בזמן. בכל רגע נתון הוא עשוי לשחזר את מה שכבר קרה או לתרגל תרחישים של מה שעלול להשתבש בהמשך. איך חוזרים מהר למציאות? אפשר לנסות "התבוננות פעילה" - דרך פשוטה להחזיר לעצמכם אתהמחשבותמהמקומות שאליהם נדדו.

"זה פשוט לחזור לרגע הנוכחי ולהיות בו לגמרי", אומרת אראטי פאטל, פסיכותרפיסטית המתמחהבמיינדפולנסלמגזין Time. "כשאתה נוכח, אתה לא באמת יכול להיות חרד - אתה לא חושב על העתיד ולא שקוע במה שקרה בעבר, וגם לא שקוע בדכדוך. אתה יכול ממש לחוות את השמחה שברגע עצמו".

"התבוננות פעילה" מחזירה לעצמכם את המחשבות,צילום: istockphoto

למה כדאי לעשות את זה?

התבוננות פעילה עוזרת למערכת העצבים להבין שהיא לא חייבת להיות בכוננות גבוהה. כשאתם נמצאים במקום רגוע והקשב שלכם מעוגן ברגע הנוכחי, המוח מקבל איתותים של ביטחון ויציבות. "זה יכול ממש לווסת את מערכת העצבים, כי כשאתה מכניס את כל החושים שלך לפעולה, אתה אומר לעצמך: 'אה, אני בעצם יכול לחוות את ההוויה כאן, במקום להיות מושלך לעתיד, למה שיקרה מחר או בעוד 10 שנים'", אומרת פאטל.

מחקרים מצביעים על כך שתרגול קבוע של מיינדפולנס, כמו התבוננות פעילה, יכול להפחית חרדה והרהורי יתר, להגביר חוסן רגשי ולשפר את היכולת להגיב נכון במקום לפעול באימפולסיביות. התבוננות פעילה גם מפתחת מודעות לאותות עדינים של לחץ לפני שהם מסלימים, אומרת פאטל.

התרגול יכול להפחית חרדה,צילום: istockphoto

איך עושים את זה?

אנשים שונים נותנים פרשנויות שונות להתבוננות פעילה. פאטל אוהבת את התרגול הפשוט והחוזר הזה:

  • עצרו וקחו נשימה איטית אחת, תוך הארכת הנשיפה.
  • שימו לב לשלושה דברים שאתם יכולים לראות, בלי לתייג אותם כטובים או רעים.
  • שימו לב לשתי תחושות פיזיות בגוף (כמו כפות הרגליים על הרצפה או משקל הגוף על הכיסא).
  • סיימו במשפט מקרקע: "זה מה שיש כאן עכשיו". או: "זה מה שאני שם לב אליו עכשיו".
תרגול נכון יצליח להרגיע אתכם,צילום: iStockphoto

התרגיל אורך פחות מדקה ועובד הכי טוב כשמתרגלים אותו לעיתים קרובות, היא אומרת. כדי להפוך אותו להרגל, פאטל מציעה לשלב אותו בשגרות קיימות, כמו בזמן שמחכים שהקפה ירתח, בזמן שטיפת ידיים או במעבר בין משימות.

מה שנחמד במיוחד, היא מוסיפה, הוא שאפשר לעשות את זה בכל מקום ובכל זמן שבו מתחילים להרגיש לחוצים - ואף אחד אפילו לא ישים לב. "אפשר לעשות את זה בישיבה או ברכב", היא אומרת. "אפשר ממש להיות נוכחים בזמן הנהיגה ולהגיע ליעד, במקום לפעול על אוטומט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר