הרבה פעמים שאנחנו רוצים משהו זה מלווה גם בתחושות של חוסר. אנחנו חושבים על הדבר הזה שאין לנו כרגע ומרגישים את הפער בין איפה שאנחנו נמצאים כרגע לבין איפה שהיינו רוצים להיות. אנחנו מתמקדים במחשבות כמו - "כמה זמן זה ייקח, מה הסיכוי שזה יקרה בכלל, ואיך זה בכלל יקרה אם עד עכשיו זה לא קרה?".
באופן כללי היינו רוצים לדלג על השלב של הרצון - ופשוט שיהיה לנו כבר את מה שאנחנו רוצים.
אבל האמת היא שאם נחשוב על זה לרגע, לרצות זה דבר חיובי. כי כשאנחנו רוצים משהו - בין אם זה מעבר דירה, זוגיות, עבודה טובה יותר או כל דבר אחר, אנחנו בעצם רוצים לגדול. יש בנו משהו פנימי שמבקש להתפתח ולהיות יותר ממה שאנחנו עכשיו.
אנחנו רוצים להרגיש חופשיים יותר, אנחנו רוצים לחוות אהבה, אנחנו רוצים לבוא לידי ביטוי - ובעצם להיות יותר ויותר קרובים למי שאנחנו באמת.
הרצון הוא הדרך של הנשמה לומר לנו: "אני מוכנה לגדול", והדרך שלנו להרגיש את כל זה היא בעזרת חוויות פיזיות - שאנחנו בוחרים.
למשל, אנחנו רוצים יותר כסף - כי אנחנו רוצים להרגיש חופש, אנחנו רוצים זוגיות כדי לחוות אהבה גדולה, אנחנו רוצים עבודה טובה שתעזור לנו להביע את הכישורים והיכולות שלנו, וכן הלאה.
העניין הוא שבדרך כלל כשמתעורר בנו רצון חדש, אנחנו לרוב גם נחווה תקופה שבה אין לנו את הדבר שאנחנו מבקשים לעצמנו. זה יכול להיות כמה שעות, כמה חודשים או אפילו כמה שנים.
השאלה היא: מה עושים בזמן הזה? איך נמנעים מתחושת החוסר שיכולה להשתלט עלינו? ואיך מפסיקים להתייחס לרצון כמשהו שלילי?
הסוד טמון בתחושה.
אם אני ארגיש שיש לי את הדבר שאני רוצה לפני שהוא מגיע - אז אני מצמצמת את הפער בין הרצון לחוסר, ואז אני עושה שני דברים:
דבר ראשון אני מביאה את עצמי כבר לדבר אותו אני מבקשת לעצמי. למשל - אם אני רוצה יותר כסף, ואני רוצה את זה כי אני רוצה להרגיש חופשייה יותר - אז ברגע שאלמד להרגיש חופשייה יותר, אני כבר נמצאת במקום בו רציתי להיות.
או אם אני רוצה מקום עבודה שיעריך אותי יותר - אז אני למעשה יש בי משהו שיודע שמגיע לי יותר, ואני רוצה לחוות את זה.
הדבר השני שקורה הוא שאני מאפשרת לדבר הזה שאני רוצה להגיע מהר יותר. למה? כי כשאנחנו מתמקדים בתחושה הרצויה במקום בחוסר, אנחנו משנים את האנרגיה שלנו. במקום לשדר "אין לי" אנחנו משדרים "יש לי".
זה יוצר התאמה בין המצב הפנימי שלנו לבין מה שאנחנו רוצים למשוך לחיים שלנו. כשאנחנו כבר בתחושה של מה שאנחנו רוצים, אנחנו פתוחים יותר להזדמנויות, פעילים יותר בכיוון הנכון, ומקרינים אנרגיה שמושכת אלינו את מה שמתאים לנו.
איך מרגישים את מה שרוצים לפני שזה מגיע?
- זהו את התחושה הרצויה - שאלו את עצמכם: "איך אני ארגיש כשהדבר הזה יקרה?" כלומר, אם הדבר הזה כבר היה מופיע בחיים שלי - איך הייתי מרגישה, מה הייתי בוחרת לעשות וכו..?
- חשפו דרכים לחוות את התחושה - בדקו איפה אתם כבר חווים את התחושה הזאת בחיים שלכם? עם מי? באילו מצבים? באילו רגעים קטנים? זה יכול להיות גם בזמן שקיעה מול הים או בשיחה טובה עם חברה - זה לא חייב להיות קשור לסיטואציה הספציפית שאנחנו מחכים לה. שוב, התחושה היא המפתח.
- תרגול דמיון מודע - דמיינו את עצמכם כבר חווים את מה שאת רוצים. התמקדו בתחושות הפנימיות, לא בפרטים החיצוניים. זו האנרגיה הפנימית שלנו שמושכת את החוויה החיצונית. נסו לתרגל את זה כמה דקות כל יום.
אז בעצם ברגע שאנחנו רוצים משהו - במקום להתמקד בחוסר של הדבר, אנחנו רוצים להעביר את הפוקוס שלנו ל"יש". ללמה אני רוצה את מה שאני רוצה, ואיך אני יכולה כבר עכשיו לחוות את הדבר הזה.
ומה קורה אחרי שזה מגיע?
אנחנו הרבה פעמים חושבים שאם רק הדבר הקטן הזה יקרה - אז הכל יהיה בסדר ואנחנו נפסיק לרצות עוד. אז אנחנו נגיע ליעד. אבל האמת היא שאנחנו תמיד נרצה עוד. לא ממקום חמדני, ולא כי שום דבר לא מספיק לנו או שאנחנו לא יודעים שובע. אלא כי אנחנו תמיד נרצה לצמוח.
הקריאה הפנימית הזאת מבקשת מאיתנו לזהות את מי שאנחנו באמת, ולצפות בהתרגשות לקראת החוויה שתגיע.
אז בפעם הבאה שתעלה בכם תשוקה למשהו חדש - אל תמהרו לדחות אותה או לחשוב שזה "עוד משהו שחסר", קבלו אותה כהזמנה להתרחבות. זה לא רק הופך את תקופת ההמתנה לנעימה יותר - זה גם מקרב אותנו למה שאנחנו באמת רוצים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו