מהממ"ד למשרד: איך חוזרים לשגרה אחרי תקופה של דריכות?

לאחר 12 יום בהם חווינו שגרת מלחמה של שהיית ממושכת בבית עם הילדים, ללא מסגרות חינוכיות ובעיקר עם לילות ללא שינה רצופה, התראות, אזעקות וריצה יומית לממ"ד, בתוך זמן קצר ודי בפתאומיות מצאנו את עצמנו חוזרים לשגרה מלאה ולאינטנסיביות של החיים.

"המעבר המהיר בין שגרה ופעילויות שונות הוא מעבר מורכב שדורש בין היתר מיומנויות ניהוליות", מסבירה יעל אפל, מרפאה בעיסוק ורכזת תחום ריפוי בעיסוק במערך בריאות הנפש של מאוחדת במחוז ירושלים. 

"שגרה מעניקה לנו עוגן וביטחון וברגע שיש שינוי בתוך זמן קצר ובפתאומיות זה עשוי ליצור קושי ומורכבות. משגרה של דריכות רבה, דאגות ומחשבות על מתי תהיה או לא תהיה אזעקה ואיך להעסיק את הילדים במשך שעות ארוכות ישנו מעבר חד לשגרת החיים הרגילה שהיא יותר רגועה בהיבט הביטחוני אבל אינטנסיבית בפרמטרים אחרים לגמרי".

אפל הוסיפה כי "מעבר מהיר בין שגרות עשוי להשפיע עלינו בשני כיוונים: האחד, מורכב להסתגלות - הורים וילדים יצאו מסדר היום הרגיל שלהם, מבחינת שעות שינה, תזונה ופעילויות יומיומיות.

לדוגמא, בימי המלחמה ילדים התרגלו לישון עד מאוחר כי הלכו לישון בשעות מאוחרות ולמחרת בבוקר ללא הכנה מוקדמת הם צריכים כבר לקום מוקדם וללכת למסגרות החינוכיות. כנ"ל לגבי ההורים.

בנוסף, ב-12 הימים האחרונים למימד הזמן היה פחות משמעות כמו למשל הבוקר בבית שהתנהל באיטיות ובעצלתיים, וכעת הזמן חוזר קריטי והכל הופך להיות מהיר ולחוץ. ההשפעות בכיוון זה יכולות לבוא לידי ביטוי בעייפות, כאבי ראש וחולשה. הכיוון השני הוא שינוי חיובי, אנשים שמחים לחזור לשגרה הרגילה, לחזור לעבודה ולעיסוק המרכזי שלהם. זה מעניק להם יציבות וביטחון". 

"אמנם כבר בשעות הבוקר דווח על הפסקת האש והחזרה לשגרה הייתה באוויר אבל עבור הרבה אנשים היא הגיעה בהפתעה והם לא היו מוכנים אליה מנטלית. שינוי מסדר יום אחד לסדר יום אחר צריך להיעשות בהדרגה ולא באופן חד ומרגע לרגע".           

"החזרה של הילדים למסגרות גם אם היא חזרה למספר ימים מועטים עד ליציאה לחופש הגדול, היא חשובה", מציינת אפל. "המסגרת החינוכית מהווה עבורם עוגן חברתי, ויסות, יציבות ושגרה בריאה. בימי המלחמה הילדים בילו הרבה שעות בבית או בסמוך אליו עם מגוון פעילויות מצומצם וכעת הם חוזרים לפעילויות הרגילות ולחברים. ייתכן שחלק מהילדים יחוו קשיים בחזרה לשגרה. לכן ישנה חשיבות רבה להורים בימים הקרובים להיות קשובים יותר אליהם, להכיל להיות סבלניים ורגישים כלפיהם ולתת להם יותר תשומת לב".     

כיצד להתמודד עם המעבר המהיר בין מלחמה לשגרה

1.הכלה, סבלנות והקשבה לעצמנו

בימים הקרובים נקל על עצמנו כדי לא להרגיש שאנחנו חוזרים בבום לשגרה עם משימות רבות בעבודה ובבית, לדעת לווסת אותן ולא להעמיס. אפשר למשל להזמין ארוחת ערב למשפחה אחרי יום העבודה או לנסות לנוח במהלך היום על מנת למלא מצברים.      

2. לחזור להרגלים ולתחביבים שלנו בהדרגה

כדאי לחזור בהדרגה לשעות השינה הרגילות בימים הקרובים, ולשלוש ארוחות ביום בזמנים שלהן לצד תזונה בריאה יותר. בנוסף, לחזור לפעילויות ספורט ולפעילויות הפנאי שאנחנו אוהבים. חשוב לשמור על האיזון בין החזרה לעבודה לבין חזרה לתחביבים ולפעילויות שנותנים לנו הרגשה טובה ורווחה אישית. 

3. התארגנות ותכנון

אחרי מספר ימים בבית חשוב לרענן ולחזור על המשימות שלנו בעבודה ובבית. להכין רשימות, תזכורות, לעבור על יומן הפגישות, סידורים, תור לרופא ועוד. בימים הקרובים רצוי לתת דגש על תכנון לו"ז וסדר יום מאורגן. תכנון מוקדם יכניס אותנו מהר לעניינים ובעיקר יעניק שליטה וביטחון. כדאי גם להתארגן על משימות יומיומיות בערב שלפני - הכנת בגדים וקופסאות אוכל לילדים ליום למחרת על מנת לחסוך זמן ולחץ בבוקר.  

4. תיווך המצב לילדים

הסבירו ותווכו לילדים את החזרה לשגרה ושעוד מעט יגיעו הקייטנות, החופש הגדול ועוד. דברו איתם ושתפו אותם במה שקורה ובמה שצפוי בחודש הקרוב. תיווך הזמנים והמציאות עוזרת המון לילדים להכיל ולקבל את המצב.

5. עזרה ותמיכה בסביבת העבודה

דברו עם החברים בעבודה שלא פגשתם בימי המלחמה על הרגשות שלכם, שתפו וספרו על החוויות, הדאגות, השהות עם הילדים בבית ובכלל על התקופה המאתגרת. זה יקל על ההרגשה שלכם ויכניס יותר לשגרת העבודה.

6. עזרה מקצועית

במידה וקיים קושי גדול לחזור לשגרה ולהסתגל לשגרה הרגילה חשוב לפנות לקבלת טיפול מקצועי ולא להתמודד עם זה לבד.