"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פסיכולוג קובע: 3 דרכים לשבור הרגלים של "התלוננות כרונית"
אמנם פריקה היא דרך מועילה לשחרר את מה שמטריד אותנו, אך לעיתים אנו נוטים לחצות את הגבול והתלונן יתר על המידה כמנהג קבוע • הנה שלוש דרכים להתחיל לשבור את מעגל ההתלוננות
מתלוננים הרבה? אולי הגיע הזמן לעצור ולהרהר. צילום: GettyImages

פסיכולוג קובע: 3 דרכים לשבור הרגלים של "התלוננות כרונית"

אמנם פריקה היא דרך מועילה לשחרר את מה שמטריד אותנו, אך לעיתים אנו נוטים לחצות את הגבול והתלונן יתר על המידה כמנהג קבוע • הנה שלוש דרכים להתחיל לשבור את מעגל ההתלוננות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

כולנו צריכים לפרוק לפעמים. שיתוף מה שמטריד אותנו, בין אם זה יום מלחיץ, אינטראקציה מתסכלת או פשוט תחושה לא טובה, הוא דרך בריאהלעבד רגשות. פריקה היא דרך מועילה לשחרר את מה שמטריד אותנו ולהרגיש שמקשיבים לנו.

מהי "התלוננות כרונית"?

עם זאת, לפעמים, מבלי שנבחין בכך, פריקה יכולה לחצות את הגבול למשהו יותר מתמשך: התלוננות כרונית. זה קורה כשביטוי תסכולים הופך להיות פחות דרך למציאת הקלה ויותר תגובת ברירת מחדל לאתגרי החיים. אם אתם מוצאים את עצמכם עוברים על רשימה אינסופית של תלונות או הופכים את רוב השיחות למרחב לאוורר מה לא בסדר, אולי הגיע הזמן לעצור ולהרהר.

זה קורה כשביטוי תסכולים הופך להיות תגובת ברירת מחדל לאתגרי החיים,צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית - מידג'רני

ההבדל בין פריקה להתלוננות כרונית טמון בכוונה ובהשפעה. פריקה היא זמנית והיא עוזרת לכם להרגיש קלים יותר, לקבל פרספקטיבה ובסופו של דבר להתקדם. התלוננות כרונית, לעומת זאת, נוטה להיות חוזרת ומתישה. היא מתרכזת בבעיות מבלי לחפש פתרונות, ולעיתים קרובות משאירה אתכם (ואחרים) עם תחושה של תקיעות או עייפות רגשית - כך לפי הפסיכולוג מארק טראוורס מאתר פורבס האמריקני.

עם הזמן, ההתמקדות המתמדת הזו בהיבט השלילי יכולה להתחיל לחווט מחדש את המוח שלכם, מה שמקשה על הגישה למחשבות מאוזנות או מלאות תקווה יותר. אם אתם מבחינים בדפוס הזה בעצמכם, החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את זה. הנה שלוש דרכים להתחיל לשבור את המעגל.

התמקדות בהיבט השלילי יכולה לחווט מחדש את המוח שלכם,צילום: GettyImages

1. הבחינו במה שאתם מרגישים

התלוננות כרונית לעיתים קרובות יכולה להסוות רגשות עמוקים יותר כמו תסכול, פחד או בדידות. אתם עלולים לומר דברים כמו "שום דבר אף פעם לא מסתדר לי" או "אנשים פשוט לא מבינים", אבל מתחת למילים האלה יכולה להיות תחושה של עצב, חרדה או אפילו תחושה של חוסר נראות. עם הזמן, זה יכול להפוך להרגל שהמוח שלכם ממשיך לחזור אליו כי הוא מרגיש מוכר או מקל זמנית. ככל שאתם עושים את זה יותר, כך זה הופך ליותר אוטומטי.

כשאתם מבחינים בדחף להתלונן, נסו לזרוק "הפרעה לדפוס". הפרעה לדפוס היא טכניקה פשוטה המשמשת לשבירת התנהגות או דפוס מחשבה אוטומטי או הרגל. לדוגמה, אם אתם מבחינים שאתם עומדים להתלונן במקום לפרוק, תוכלו לקחת נשימה עמוקה ולשאול את עצמכם "מה אני באמת מרגיש?" או לשנות פיזית את הסביבה שלכם (לקום, להתמתח או להתרחק). ההפרעה הקצרה הזו משבשת את התגובה האוטומטית הרגילה שלכם ועוזרת לכם ליצור הרגל חדש ובריא יותר במקום.

הבחינו במה שאתם מרגישים,צילום: istockphoto

2. הפכו תלונות לסקרנות

במקום להחליק ל"למה זה קורה לי?" שאלו את עצמכם, "מה אני יכול ללמוד מזה?" או "האם יש דרך אחרת להסתכל על זה?", השינוי הזה ידוע כהערכה מחדש קוגניטיבית - אסטרטגיה לוויסות רגשות שנחקרה היטב הכוללת את שינוי הדרך שבה אתם מפרשים מצב כדי לשנות את ההשפעה הרגשית שלו.

במקום לחזק דפוסי חשיבה שליליים, גישה לאתגרים עם סקרנות מעודדת פתיחות ולמידה, מה שעוזר לכם להשתחרר מהמעגלים האלה. שינוי המסגרת שבה אתם רואים מצב, עוזר לבנות חוסן ומעצים אתכם להגיב לקשיים בדרך בונה יותר.

גישה לאתגרים עם סקרנות מעודדת פתיחות ולמידה,צילום: freepik

3. התרכזו במה שאתם יכולים לשלוט עליו

המחקר מראה שאנשים תחת לחץ נוטים יותר לוותר, אבל רק כשהמצב מרגיש בלתי נשלט. כשהמשתתפים האמינו שהם יכולים לנקוט פעולה משמעותית, הם המשיכו, אפילו תחת לחץ. זה מדגיש איך זה לא הלחץ עצמו ששובר אתכם, אלא תחושת חוסר האונים שאין מה לעשות בקשר לזה.

בפעם הבאה שאתם תופסים את עצמכם מתלוננים, נסו לשאול, "על איזה חלק אני יכול להשפיע?", אולי אתם לא יכולים לשנות את ההתנהגות של מישהו אחר או לתקן מערכת שלמה בין לילה, אבל אתם יכולים לשנות איך אתם מגיבים, איך אתם מתקשרים או כמה זמן ואנרגיה אתם משקיעים במצב. לדוגמה, במקום לומר "הבוס שלי אף פעם לא מקשיב", נסו לעבור ל"אני יכול להכין את הנקודות שלי בבירור ולבקש זמן ספציפי לדבר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו