סוף השבוע שלפני תחילת השנה האזרחית החדשה הוא זמן לסיכומים ותפילות לשנה החדשה, אבל עבור מעיין אדם שהחודשים האחרונים היו מהמטלטלים שבחייה עם אובדן אחותה האהובה מפל ז"ל בטבח בנובה, הכרזה על היריון שני ומיזם עסקי ענק, זה היה גם זמן לפתוח את הלב בכנות מכאיבה וחשופה כשהיא מודה בין היתר שלמרות נקודות האור בחייה, היא מתקשה להאמין שתוכל לחזור להיות מאושרת.
בסשן שאלות ותשובות חשוף וכואב במיוחד שערכה עם 342 אלף עוקביה באינסטגרם בסוף השבוע, מעיין נשאלה האם כיום היא נמצאת במקום שהיא מאושרת בו והיכן היא רואה את עצמה בעוד חמש שנים.
"בהסתכלות לאחור, עד ה-6 באוקטובר הרגשתי שאני מאושרת עד גדותי, שהכל טוב מדי, שיש לי בן זוג שיש רק באגדות וילדה מהחלומות וקריירה שלא פנטזתי עליה והכנסה והגשמה", שיתפה מעיין בתקופה המאושרת בחייה בטרם איבדה את מפל ז"ל.

צילום מסך אינסטגרם
"וגם אתן", חלקה את אהבתה והערכתה למאות אלפי עוקביה, "בקושי היו לי אוהבים בחיים אז הדבר הזה שקורה פה הוא משהו ענק בחיים שלי, מרחיב לב ואשכרה חיכיתי לבום כי זו לא דרכו של הטבע", הודתה בתחושת הבטן מבשרת הרעות שקיננה בה דווקא בימים המאושרים בחייה.
"האמת שחשבתי שהפרויקט ייכשל אולי, כי מה עוד יכול לקרות רע. אני לא חושבת שאני אהיה מאושרת יותר אף פעם. דברים אחרים אולי. גאה, שמחה, מוגשמת. אבל אושר טהור כמו אז? לא נראה", סיכמה בעצב על גבי תמונה שלה בוכייה.
כשגולשים אחרים כתבו לה שכיף לראות כי נראה שהיא דווקא חוזרת לעצמה, מעיין השיבה כי מדובר באשליה. "לא מרגישה שחזרתי לעצמי", כתבה. "אני תמיד אהיה עצובה וכואבת ומלאת דאגות ביחס לאדם שהייתי. אני יכולה לחייך, אבל זה לא החיוך שהיה לי.

צילום מסך אינסטגרם
"כן חזרתי לעשייה", שיתפה. "היא מפלט, היא חמצן. הרגשתי שאני טובעת בצער ופשוט הטבעתי את עצמי בעבודה במקום. זה גם ככה היה מתוכנן ורק הייתי צריכה להחזיק בזה חזק. זה לא היה קל. בפגישה ראשונה הרגשתי נורא, פגישה שניה טיפה יותר בסדר והיום אני כבר עובדת כמו מטורפת. זה הציל אותי בהרבה מובנים אבל לא חזרתי לעצמי רק לשביל אחד בטבע שלי, טבעי לי לעבוד קשה. זה קל לי".
כשנשאלה לבסוף האם היא מטופלת אצל פסיכולוג מעיין הודתה שלא כיוון שאינה מסוגלת יותר לדבר על מה שקרה. "אני לא יכולה יותר לדבר על זה, להיזכר בזה, לחשוב על זה. אני בהדחקה ומודעת לזה גם בשביל העובר, כי כשנותנים לעצב להיכנס הוא שוטף הכל, הכל נרטב. לא חושבת שזה בריא להדחיק", הודתה, "אבל אפסו כוחותיי. בסיפור הזה לא הצלחתי להיות חזקה כמו שחושבים. זה היה גדול עלי. ברחתי מזה עם הזנב בין הרגליים. ואני רצה רחוק ככל האפשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
