נדמה שאחרי שעברנו את הימים והשבועות הראשונים שהרגישו כמו הכחשה, קיפאון ואי אמון מול המלחמה שפרצה במפתיע – אנחנו עוברים כל אחד ואחת בקצב שלו לשלב של הכעס.
שלב הכעס הוא השלב שבו מתעוררת בנו השאלה: "למה דווקא לי (לנו) זה קרה?", "איך יכול להיות שדווקא אני קורבן של כזו סיטואציה?" - חלקנו נשאל את עצמנו את השאלות האלו מדי יום, אולי אפילו כמה פעמים ביום ויש שיתהו על זה מדי פעם מול תמונות החטופים, עדכוני החדשות וידיעות קשות על חיילים שנהרגו ונפצעו וכל המעגלים שמעורבים ומושפעים מכל סיפור אנושי כזה. אבל נראה שאי אפשר לברוח מתחושת הכעס שעולה בנו מול המלחמה והתוצאות שלה.
למה בכל זאת כדאי לכעוס?
כעס מאפשר לנו להציב גבולות, הוא מתעורר בנו כדי שנוכל להגן על עצמנו ועל אחרים. חיים בלי כעס הם חיים ללא גבולות ונטולי הגנה. כאשר אנו מתבוננים על רגש הכעס מהסתכלות חיובית ומקדמת, נוכל גם לזהות את התועלות שיש בו.
כעס יכול לסייע לנו כחלק מתגובת הישרדות, הוא יניע אותנו לרוב לתגובת "הילחם" במנגנון הילחם או ברח. במצבי מתח ואיום קיומי, מפגש עם איומים או אתגרים דורש תגובה מהירה ועוצמתית. הכעס הוא דרך אפקטיבית לגייס משאבים פיזיולוגים, רגשיים וקוגנטיביים כדי להתמודד במצבי עימות ולהגביר את סיכויי ההישרדות. כעס יכול לספק את האנרגיה והנחישות הדרושים כדי לטפל בבעיה או עוול הנתפסים על ידנו כדורשים טיפול.
אז איפה כעס הופך להיות בעייתי?
הסיבה היא שלכעס בלתי נשלט או כרוני עלולות להיות השפעות מזיקות על הבריאות הפיזית והנפשית, מערכות יחסים ורווחה כללית. הביטויים של כעס בלתי נשלט יכולים לגרום לבעיות בריאותיות שונות, כגון לחץ דם גבוה, מחלות לב ומערכת חיסונית מוחלשת. להורמוני הלחץ המשתחררים בזמן כעס יש השפעה מזיקה על הגוף לאורך זמן.
כעס כרוני מייצר לחץ במערכות יחסים זוגיות, במשפחה, עם חברים ובין עמיתים בעבודה. התפרצויות זעם פוגעות לעיתים באופן בלתי הפיך בתקשורת הבינאישית, שוחקות ופוגעות באמון בקשרים בין אישיים.
איך ניתן לנהל כעס נכון יותר?
מודעות תחושתית - חשוב ללמוד לזהות את סימני הכעס בגוף כשהם עולים. זה יכול להיות קצב לב מוגבר, מתח שרירים או גל אדרנלין ששוטף אותנו.
השהייה והירהור - מספיק לעצור לרגע ולחשוב כדי לשנות את ההתנהגות שלנו. בעצם זה שלקחתי רגע ועצרתי, זה מה שיאפשר לי לקבל פרספקטיבה ולבחור תגובה בונה יותר.
הפוך על הפוך - ישנו משפט שאומר "כשאתה צועק עלי, אני לא שומע את המילים שלך". בדיוק מתוך המקום הזה לעיתים כשנצליח להביע את עצמנו ברוגע, דווקא בעת הבעת כעס, נוכל לקרר את עצמנו ובמקביל להדגיש את המסר לצד השני.
מיקוד בפתרון - לעיתים התמקדות במציאת פתרונות קונקרטים תוכל לאפשר לנו לפתור את הכעס.
לקחת נשימה עמוקה - תרגול טכניקות הרפיה מומלץ בשגרה ולא בשעת כעס. תרגול טכניקות כגון נשימות עמוקות, מדיטציה או הרפיית שרירים מתקדמת ביומיום הרגוע יותר, כך שבשעת כעס נוכל לעזור להרגיע את ההיבטים הפיזיולוגיים בגופנו של הכעס ולנהל אותו טוב יותר.
פעילות גופנית - כלי מהותי בניהול כעסים הוא עיסוק בפעילות גופנית סדירה. הפעילות מסייעת בשחרור מתח מצטבר בגוף, בעיבוד מחשבות ורגשות ובהפחתת תחושת הלחץ הכללי שמקלים על ניהול הכעס.
עזרה מקצועית - מכיוון שכעס הינו ביטוי לגבולות שלא כובדו, רגשות שלא קיבלו מענה והתנהגויות שפגעו בנו, לעיתים טיפול עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שיאפשר עיבוד של הרגשות שלנו יצור לנו מערכת תמיכה שתיתן הבנה, פרספקטיבה והדרכה בניהול כעסים.
חשוב לזכור שכעס הוא רגש טבעי ואף מקדם במקרים מסוימים. לצד זה חיוני לנהל אותו בצורה בריאה ובונה. פיתוח כישורי ניהול כעסים יעילים יכולים לתרום לרווחה רגשית ונפשית כללית.
אמיתיי דוידזון טבת - פסיכותרפיסט, מרצה ומנחה סדנאות בנושא חוסן רגשי וארגוני, ופסיכולוגיה חיובית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו