כיצד להתמודד עם היחשפות הילדים לסרטוני הזוועה ברשתות?

בימים אלה נדמה שהכל נפרץ, הילדים שלנו חשופים לסרטוני זוועה שמופצים בכל פלטפורמה אפשרית, טיקטוק, אינסטגרם, טלגרם, פייסבוק, ווצאפ ועוד. הסרטונים שאנחנו נחשפים אליהם גובים מחיר נפשי בקרב מבוגרים, ובעיקר אצל ילדים. מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי למזער את הנזק?

קחו שליטה

יש לקחת שליטה ולשים גבולות בצורה ברורה ומסודרת. להגיד לילדים בכנות שמופצים הרבה סרטונים שהם לא יכולים לסנן אותם, לא יכולים לעבד או להכיל, וגם חלקם פייק ולא אמיתיים כלל.

הסבירו

על ההורים להסביר לילדים שהצפייה תגרום להם נזק גדול. ההמלצה היא או למחוק לאלתר את האפליקציות והרשתות החברתיות לילדים קטנים עד גיל ההתבגרות, או להגיד להם שאחרי המלחמה יהיה אפשר להחזיר.

אם מדובר בילדים גדולים יותר שאין אפשרות למחוק להם את האפליקציות אז לשבת איתם ולהסביר להם את זה, לבדוק מה הם ראו ולשאול אותם איך הם. שדרו מסר שאם הם רואים סרטון שהיה להם קשה לראות אז לבוא ולהגיד, לדבר את זה ולשתף.

שבו עם הילדים וספקו להם את המידע בהתאם לגיל, אל תעלימו את השאלות. תנו להם מקום להעלות שאלות ולא לבטל אלא להקשיב ולשמוע. חלק מאוד משמעותי בטיפול ותקשורת זה פשוט להקשיב. אפשר לשאול "זה הפחיד אותך?" "זה זעזע אותך?" "איך הרגשת?". אל תראו שאתם נלחצים או נבהלים, שדרו רוגע כי אחרת הם יפסיקו לשתף אתכם.

להוציא חדשות מסלון הבית

לא לשים חדשות מול הילדים הקטנים בטלוויזיה בסלון. אם ההורים רוצים לראות חדשות אז הם יכולים לצפות דרך הנייד בצד, ולא מול הילדים כי הם לא יכולים להכיל את מה שהם רואים.

שימו לב:על ההורים לראות אם הילדים יותר מוטרדים או מסוגרים, להיות עם יד על הדופק ולדאוג שיהיו בכל רחבי הבית ולא רק סגורים בחדר שלהם. שיבואו לאכול ביחד עם המשפחה, לעבור בין החדרים ולהתעסק בדברים קצת אחרים. לא לתת להם להיות סגורים בחדר מול הסרטונים.

ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, לילדים ולמבוגרים