"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד להתמודד עם היחשפות הילדים לסרטוני הזוועה ברשתות?

הסרטונים שמופצים בימים האחרונים ברשתות החבריות גובים מחיר נפשי בקרב מבוגרים, ובעיקר אצל ילדים - כיצד ניתן למזער את הנזק? • קחו שליטה, הגבילו זמן מסך והוציאו את החדשות מהסלון

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: GettyImages

בימים אלה נדמה שהכל נפרץ, הילדים שלנו חשופים לסרטוני זוועה שמופצים בכל פלטפורמה אפשרית, טיקטוק, אינסטגרם, טלגרם, פייסבוק, ווצאפ ועוד. הסרטונים שאנחנו נחשפים אליהם גובים מחיר נפשי בקרב מבוגרים, ובעיקר אצל ילדים. מה אנחנו ההורים יכולים לעשות כדי למזער את הנזק?

קחו שליטה

יש לקחת שליטה ולשים גבולות בצורה ברורה ומסודרת. להגיד לילדים בכנות שמופצים הרבה סרטונים שהם לא יכולים לסנן אותם, לא יכולים לעבד או להכיל, וגם חלקם פייק ולא אמיתיים כלל.

הסבירו

על ההורים להסביר לילדים שהצפייה תגרום להם נזק גדול. ההמלצה היא או למחוק לאלתר את האפליקציות והרשתות החברתיות לילדים קטנים עד גיל ההתבגרות, או להגיד להם שאחרי המלחמה יהיה אפשר להחזיר.

אם מדובר בילדים גדולים יותר שאין אפשרות למחוק להם את האפליקציות אז לשבת איתם ולהסביר להם את זה, לבדוק מה הם ראו ולשאול אותם איך הם. שדרו מסר שאם הם רואים סרטון שהיה להם קשה לראות אז לבוא ולהגיד, לדבר את זה ולשתף.

שבו עם הילדים וספקו להם את המידע בהתאם לגיל, אל תעלימו את השאלות. תנו להם מקום להעלות שאלות ולא לבטל אלא להקשיב ולשמוע. חלק מאוד משמעותי בטיפול ותקשורת זה פשוט להקשיב. אפשר לשאול "זה הפחיד אותך?" "זה זעזע אותך?" "איך הרגשת?". אל תראו שאתם נלחצים או נבהלים, שדרו רוגע כי אחרת הם יפסיקו לשתף אתכם.

שדרו מסר שאם הם רואים סרטון שהיה להם קשה לראות אז לבוא ולהגיד. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

להוציא חדשות מסלון הבית

לא לשים חדשות מול הילדים הקטנים בטלוויזיה בסלון. אם ההורים רוצים לראות חדשות אז הם יכולים לצפות דרך הנייד בצד, ולא מול הילדים כי הם לא יכולים להכיל את מה שהם רואים.

שימו לב:על ההורים לראות אם הילדים יותר מוטרדים או מסוגרים, להיות עם יד על הדופק ולדאוג שיהיו בכל רחבי הבית ולא רק סגורים בחדר שלהם. שיבואו לאכול ביחד עם המשפחה, לעבור בין החדרים ולהתעסק בדברים קצת אחרים. לא לתת להם להיות סגורים בחדר מול הסרטונים.

ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, לילדים ולמבוגרים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר