ברטיסלבה (בעבר פרשבורג או פרסבורג), בירת סלובקיה, הייתה במשך מאות שנים אחד מהמרכזים היהודיים החשובים והמשפיעים ביותר באירופה. קורותיה של הקהילה משקפים את העליות והמורדות של העם היהודי במרכז אירופה - שגשוג דתי ותרבותי, גירושים, רדיפות, שואה והתמודדות עם השלכות השלטון הקומוניסטי.
תיעוד ראשון לקיומה של קהילה יהודית בברטיסלבה הוא משנת 1251, אך נראה שיהודים חיו בה עוד קודם לכן. היהודים עסקו בעיקר במסחר, כספים ומלאכה. הקהילה סבלה רבות מגירושים ורדיפות לאורך ימי הביניים: ב-1360 גורשו היהודים מהעיר, ובית הכנסת שלהם נהרס. גל גירוש נוסף, כללי מממלכת הונגריה, התרחש ב-1526 לאחר קרב מוהאץ', והיהודים נאסרו מלהתגורר בתחומי העיר החופשית המלכותית.
בסוף המאה ה-17 הוקמה הקהילה מחדש בפאתי העיר (באזור ה"שלסגרונד" ו"צוקרמנדל") על ידי משפחות יהודיות שגורשו מווינה ומהגרים מבוהמיה ומוראביה. נקודת המפנה והשיא ההיסטורי של הקהילה הגיעו בשנת 1807, עם מינויו של הרב משה סופר, הידוע בכינויו החת"ם סופר (1762-1839), לרב העיר.
החת"ם סופר ייסד בברטיסלבה את ישיבת פרשבורג המפורסמת, שהפכה למרכז התורה החשוב ביותר באירופה של המאה ה-19, והשפיעה רבות על האורתודוקסיה היהודית. נוכחותו הפכה את העיר למגדלור רוחני שמשך אליו תלמידים ורבנים מכל אירופה.
במחצית השנייה של המאה ה-19, בעקבות תהליכי המודרניזציה וההשכלה, חוותה הקהילה פיצול בין הזרם האורתודוקסי (שנותר נאמן למסורת החת"ם סופר) לבין הזרם הנאולוגי (הליברלי יותר, שהזדהה עם המגמות הרפורמיות בהונגריה), כשכל זרם הקים מוסדות נפרדים כולל בתי כנסת ובתי ספר.
ערב מלחמת העולם השנייה, הייתה הקהילה היהודית בברטיסלבה הגדולה בסלובקיה, ובה חיו כ-15,000 עד 18,000 יהודים, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסייה, והיוו כוח מרכזי בחיי הכלכלה, התרבות והפוליטיקה של העיר.
עם הקמת מדינת סלובקיה העצמאית (מדינת חסות של גרמניה הנאצית) במרץ 1939, החלו גזירות, הפקעות רכוש ורדיפות נגד יהודי ברטיסלבה. יהודים גורשו ממרכז העיר והרובע היהודי העתיק שלהם נהרס בחלקו. רופאים, עורכי דין ובעלי מקצוע רבים פוטרו. כמו כן, החל משנת 1942, גורשו אלפים מיהודי ברטיסלבה למחנות השמדה בפולין.
בשנות המלחמה פעלה בעיר "קבוצת העבודה" - ארגון הצלה מחתרתי של מנהיגים יהודיים, שהתמסר למאמצי הצלה של יהודים בסלובקיה ובאירופה, ואף ניהל משא ומתן מול בכירים נאצים. מיד אחרי המלחמה מתוך עשרות אלפי היהודים שחיו בברטיסלבה ובסלובקיה כולה, רק כ-3,000-4,000 יהודים שבו לעיר לאחר השואה. רובם היו ניצולים ששרדו במחנות, במסתור או בשל קבלת תעודות חסות.
לאחר המלחמה חודשה הקהילה, אך עלייה גדולה לישראל בשנים שלאחר הקמת המדינה ובד בבד עם עליית השלטון הקומוניסטי ב-1948, צמצמה משמעותית את מספר חבריה. השלטון הקומוניסטי הטיל מגבלות כבדות על החיים הדתיים והקהילתיים, מה שהוביל להרס נוסף של המורשת היהודית.
הרובע היהודי ההיסטורי, כולל בית הכנסת הנאולוגי הגדול, נהרס בשנות ה-60 לצורך בניית גשר ה-SNP והכביש המהיר. חלקים מבית העלמין העתיק הועתקו או נקברו תחת האדמה. כמו כן, רבים מיהודי העיר עזבו למערב או לישראל בשל המגבלות הדתיות והפוליטיות. הקהילה הצטמצמה והתקשתה לתחזק את מוסדותיה. לאחר נפילת הקומוניזם ב-1989 והקמת סלובקיה העצמאית ב-1993, החלו ניסיונות לשיקום המוסדות והמורשת היהודית.
כיום הקהילה היהודית בברטיסלבה מונה כמה מאות אנשים (ההערכות נעות סביב 1,000 איש וכחמישים ישראלים), ומהווה את הקהילה הגדולה בסלובקיה. היא פעילה יחסית, אך מורכבת ברובה מאוכלוסייה מבוגרת. בית הכנסת היחיד ששרד בעיר הוא בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב היידוקובה (Heydukova), שנבנה בשנים 1923-1926. הוא עדיין משמש לתפילות, ואף מתקיים בו מניין בשבתות וחגים והוא המרכז סביבו מתנהלים חיי הקהילה. בבניין פועל גם מוזיאון הקהילה היהודית.
במרחק של כשבע דקות מבית הכנסת עומד על תילו בניין בית חב"ד. אותו קיבלו משפחת מייערס בתרומה מתורם אנונימי לפני כעשור ועד היום הם לא יודעים את שמו. בבניין זה הם הצליחו לבנות מקווה לנשים, חדרים להשכרה עבור תיירים, בית כנסת קטן, גן ילדים, אולם אירועים, בית ספר שבו מתקיימים לימודים פעמיים בשבוע ובכלל בבניין זה מתקיימים פעילויות, שיעורי תורה וארוחות מידי שבוע גם עבור חברי הקהילה וגם בעבור תיירים מזדמנים.
בברטיסלבה אמנם אין חנות כשרה אך כולם נוסעים מרחק נסיעה של שעה לווינה ובה רוכשים מוצרים כשרים ובשפע. מוהל אין בנמצא אך במידת הצורך מייבאים אותו מוינה, מלונדון ולעיתים רחוקות מישראל. ארוחות שבת וחג עבור יחידים וקבוצות ניתנים בתשלום ובהזמנה מראש בלבד. הרבנית מבשלת לכולם ואף רגילה לבשל באהבה בכמויות מסחריות.
למרות ההרס, ברטיסלבה נותרה יעד חשוב לביקורים יהודיים. האתר המרכזי הוא מאוזוליאום החת"ם סופר - קברו של הרב משה סופר ושרידי בית העלמין העתיק, הנמצאים במבנה תת-קרקעי מתחת לגשר. הקהילה מפעילה גם את פרויקט "נתיב המורשת היהודית בסלובקיה" לשימור אתרים ברחבי המדינה.
לסיכום, הקהילה היהודית בברטיסלבה עברה ממצב של מרכז תורה והנהגה אירופי, דרך שואה ואובדן מחרידים, וכלה בקהילה קטנה אך עם המנהיגים העומדים בראשה היא פעילה ונחושה השואפת לשמר את עברה המפואר ולקיים חיי דת ותרבות למרות אתגרי הדור.
אילת מאמו שי הינה אשת עסקים, יו"ר לשכת המסחר גיברלטר ישראל, מרצה בינלאומית, סופרת וחוקרת קהילות יהודיות ברחבי העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו