כשמדובר במוסלמיות, הדרת נשים לא מעניינת

בתקופה האחרונה נושא "הדרת הנשים" עקב הפרדה מגדרית, עולה לא מעט לכותרות. ארגוני נשים בוחרים פעם אחר פעם לתקוף ולמנוע קיום אירועים שנועדו לציבור הדתי שמעוניין בהפרדה, בימים אלה מתנהל דיון בבג"ץ שמונעלימודים אקדמיים בהפרדה, נמנעות הופעות של זמרות דתיות שבוחרות להופיע בפני נשים, נמנעים חוגים לילדים מהציבור הדתי והחרדי והרשימה רק מתארכת.

אלו שמשלמים את המחיר על כך הם נשים וגברים שזהו אורח חייהם, שכך מרגישים בנוח ומעוניינים לקיים חיי קהילה שמתאימים לצורת חייהם. אך פעם אחר פעם הם מותקפים ונפגעים מכך.

כעת, עיריית תל אביב, זו הידועה במלחמת החורמה שלה נגד אירועים בהפרדה של יהודים דתיים ומגיעה איתם עד לבית המשפט, מקימה מכון כושר נפרד למהדרין לקהל המוסלמי, בטענה כי הנשים המוסלמיות לא הרגישו בנוח וסרבו להגיע למכון מעורב.

רק אזכיר למי ששכח שביוני 2018 תנועת חב"ד ביקשה לקיים עצרת המונית בכיכר רבין, "משיח בכיכר". ראש העירייה, רון חולדאי, עמד על רגליו האחוריות והודיע שלא יאפשר הפרדה שכזו באירועים במרחב הציבורי בעיר. "עירנו תמיד הייתה חלוצה בכל הקשור לשמירה על זכויות האדם, שוויון ושוויון מגדרי בפרט", הוא הכריז. "אנו חותרים לשוויון זכויות תוך ביעור התופעה החמורה של הדרת נשים מהמרחב הציבורי".

אז מה שמכונה "הדרת נשים" כשזה נוגע ליהודים דתיים, אינו מעורר שום קושי כאשר מדובר במוסלמים?

לאלו הטוענים כי קיים הבדל משמעותי בין נשים מוסלמיות לבין נשים דתיות וחרדיות מאחר והראשונות סובלות מתופעת שוליות כפולה, מכיוון שהן מהוות מיעוט של מיעוט בחברה הישראלית, אומר כי על חברה בריאה להכיל את כל המורכבויות של כלל הקהילות והמגזרים ולאפשר לכל אחת מהן ביטוי לערכים המובילים באורח חייהם. כפי שניתן להכיל את קבלת התרבות של הנשים המוסלמיות אשר בחרו להתאמן בחדר כושר נפרד, כך צריך להכיל את ההפרדה המגדרית הנצרכת בקרב הציבור הדתי והחרדי למען קיום אירועים בשבילם.

אין בי שום טענה על כך שעריית תל אביב מקימה את מכון הכושר. להפך, אני מברכת על כיבוד זכויות הפרט של נשים וגברים מוסלמים המעוניינים בהפרדה, ומברכת לא פחות על חשיפת המניע האמיתי למאבקי ההדרה כביכול: לא הגנה על נשים ולא שוויון מניעים את הנלחמים בהפרדה אלא סתם מאבק בדתיים, בתחפושת של זכויות.

יתר על כן, ההתלהמות התמידית שעולה סביב קיום אירועים בהפרדה מגדרית לדתיים וחרדיים ושתיקת ארגוני הנשים במקרה הזה, חושפת כי לא מדובר במאבק פמיניסטי לביסוס ערכים המטיבים עם נשים ומטילה צל גדול על אמינות המאבק ומטרותיו.

הכותבת היא יו"ר ארגון שוברות שוויון