"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אפס סובלנות להדרת נשים

,עודכן

לילה חשוך ושחור החל לרדת עלינו - הדרת נשים. ממש כשם שהחושך אינו מגיע באחת, אלא דרך דמדומים, שעה שהאור הולך ונחלש והחושך גובר, כך מזדחלת לה הדרת הנשים לחברה שלנו בשנים האחרונות. בתחילה היו אלה רמזים בלבד לכך שקהל מעורב של נשים וגברים גורם רק אי נוחות לגברים חרדים. אחר כך החלו תופעות לא נוחות עם ניחוח של הדרת נשים, למשל תופעת ריקודים נפרדים בחתונות שהחלה להיות נפוצה יותר ויותר. אנו בחרנו להסב את מבטנו ולהתעלם מהתגברות התופעה, מתוך חוסר רצון להתעמת ואולי מתוך תקווה, אשר אין לה על מה להסתמך, שהתופעה היא זמנית וחולפת.

בהמשך הרימה המפלצת את ראשה המכוער בתוך צה"ל. בתחילה כשמועות עמומות, וכיום באופן רשמי ממש. לא פלא שהרמטכ"ל ושר הביטחון חשים אי נוחות כל כך מהותית עד שנתפסו מתבדחים על חשבון עצמם. למעשה ההתבדחות הזאת חשפה את מצוקתם.
אם לא תהיה יד חזקה שתשים קץ לאיום הזה, התופעה עלולה, חלילה, לפורר את הצבא מבפנים.

בחודשים האחרונים נודע לנו כי מכבסת המילים עובדת גם בעניין זה.

"קווי מהדרין" הם קראו לקווי האוטובוס שבהם מתחוללת הפרת חוק המנוגדת גם לאמור במגילת העצמאות. בנוסף נתגלה לנו כי הוקצו מסלולי הליכה אסורים לנשים בשטח הציבורי. קשה להמעיט בגודל המצוקה שאליה נקלע הרוב אשר נדחק והולך בידי מיעוט קנאי, שהוא מיעוט מבוטל אפילו בקרב שומרי המצוות שבינינו.

נבחרי הציבור שלנו נדרשים כעת להתערב בעוצמה כזו שתרתיע כל מי שחושב שאפשר להלך אימים על הרוב ולרמוס את החוק.

אסור להרשות שיחידים יתעמתו עם התופעה, כי עימות מסוג זה יביא לאנרכיה שיכולה להידרדר למלחמת אזרחים.

לכן זוהי אחריותם של נבחרי הציבור כולם לבצע מהלכים מעשיים שישימו קץ לתופעה. אסור שבשעת משבר שכזה הם יפזלו הצידה וינסו "לאזן" ו"להבין" את פורעי החוק. זוהי בוודאי שעה לאפס סובלנות כלפי כל ביטוי של הדרת נשים. אולי זוהי שעה נכונה אפילו לאפליה מתקנת שתיתן לנשים במה ציבורית ונוכחות בולטת יותר.

ב-15 במארס 1929 כתב סבי לוועד העיר ירושלים את המכתב הבא: "אדונים נכבדים, בכל ליבי הייתי רוצה להשתתף בהוצאות ועד העיר, אבל עד שלא יהיו מקום וחלק גם לנשים בהנהלת עסקי העדה, שמי לא יהיה ברשימת משלמי המיסים של מוסדכם. בכבוד גמור, זאב ז'בוטינסקי".

סבי הכריז על מרד מיסים כחלק ממאבקו נגד הדרת נשים מחיי הציבור בארץ.

היה ראוי, אפוא, שדווקא תלמידיו, מנהיגי הליכוד, שהיא מפלגה לאומית ליברלית, ייזמו, יובילו ויבצעו את המערכה, גם אל מול איומים בפירוק הקואליציה מצד מי משותפיהם הקואליציוניים. אדרבא, איום כזה הוא איום באקדח ריק, מכיוון שאם הליכוד ייזום ויוביל את המאבק הצודק הזה, ואם הוא יהיה באמת הגורם שיסלק את הבושה של הדרת נשים מחייה של מדינת ישראל - הוא יתחזק מאוד בבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר