"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ה-AI יוכל לפסוק הלכה? הרבנים דווקא חושבים אחרת

נייר עמדה חדש של ‘צהר לאתיקה’ מבית ארגון רבני צהר קובע: אין לראות במערכות AI מקור סמכות הלכתית, אלא ככלי עזר ללימוד ולמחקר • הרב יובל שרלו: "הפסיקה היא מעשה מוסרי ותורני של אדם מול אדם, ולא של אלגוריתם"

,עודכן
0השמעה
בוט קורא ספרים (אילוסטרציה). צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית - Google AI Studio

בעקבות התפשטות השימוש בכלי בינה מלאכותית בתחומי החיים השונים, מפרסם מרכז ‘צהר לאתיקה’ נייר עמדה מקיף העוסק בשאלת השימוש ב-AI לפסיקת הלכה. הנייר, שנכתב על ידי צוות המרכז בראשות הרב יובל שרלו, מבהיר כי למרות יתרונותיה של הטכנולוגיה בעיבוד מידע ובהנגשת מקורות תורניים, פסיקת הלכה מחייבת שיקול דעת אנושי, אחריות מוסרית והקשר אישי – מרכיבים שאינם ניתנים להחלפה על ידי מכונה.

לדברי הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בצהר: "בינה מלאכותית מסוגלת לנסח תשובות מלומדות ואף לצטט מקורות הלכתיים- אך היא אינה נושאת באחריות, אינה חשה יראת הוראה ואינה חלק מהמרקם האנושי של פסיקת הלכה. הפסיקה היא מעשה מוסרי ותורני של אדם מול אדם, ולא של אלגוריתם".

הרב שרלו,צילום: דודי ועקנין

הרב שרלו מוסיף כי הסכנה העיקרית טמונה ביצירת מצג שווא: "כשמערכת טכנולוגית עונה בסגנון סמכותי, עלול המשתמש לחשוב שמדובר בפסק הלכה מוסמך - זהו חשש חמור של גניבת דעת. כל תשובה הניתנת על ידי בינה מלאכותית חייבת לכלול גילוי נאות ברור שמדובר במערכת טכנולוגית, לא בפוסק הלכה".

ב"צהר לאתיקה" מבהירים כי אין מניעה עקרונית להיעזר בבינה מלאכותית ככלי עזר ללימוד, חיפוש מקורות וניתוח מידע, אך יש להבחין הבחנה חדה בין עיון וחקירה לבין פסיקה הלכתית מחייבת. “עלינו לנצל את הטכנולוגיה לקידום לימוד התורה - לא להפקדת ההכרעה ההלכתית בידי מכונה", מסכם הרב שרלו.

בנייר העמדה נכתב כי יש לפעול להסדרה ברורה מבחינה אתית, הלכתית, משפטית וציבורית, ולחייב גופים המפעילים מערכות בינה מלאכותית לעמוד בסטנדרטים מחמירים של גילוי נאות ומניעת הטעיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר