שלוש עולות חדשות - לורן גמפורט, מיה ריינדולס ואלישבע אמזלג - בחרו להפוך את הקול האישי שלהן לכלי של הסברה ישראלית בתחומים שונים שנוגעים באנשים, לא דרך סיסמאות אלא דרך החיים עצמם.
שלושתן עלו לישראל, וכל אחת מהן מצאה דרך ייחודית לחלוק את הסיפור הישראלי מזווית אחרת: לורן פונה לקהילה העסקית הגלובלית בחברת ההייטק שבה היא עובדת, אלישבע - "הצרפתייה מהטיקטוק" - יוצרת תוכן דו-לשוני שמקרב את הקהל הצרפתי לישראל דרך רגעים קטנים של יום-יום, ומיה מדברת בגובה העיניים אל דור ה־Z האמריקני דרך סרטונים קצרים בטיקטוק שמציגים את הפשטות, האנושיות והחיוניות של החיים בישראל.
שלושתן אולי פועלות בתחומים שונים, אך המטרה שלהן אחת - להראות לעולם שישראל היא לא רק כותרות ומלחמות, אלא מקום של אנשים, תרבות ויצירתיות.
לורן גמפורט
לורן גמפורט, בת 35 מתל אביב, היא סמנכ"לית תקשורת ויחסי ציבור בחברת הביטוח הגלובלית Faye וכותבת טור קבוע באנגלית על יעדים וחוויות תיירות בישראל. היא הגיעה לישראל לראשונה בקיץ 2014 במסגרת טיול תגלית, שנערך בזמן מבצע צוק איתן.
"גדלתי בסן דייגו, אבל לא ממש דיברנו בבית על ישראל, והיו לי מעט מאוד חברים יהודים", היא מספרת, "כשחייתי בניו יורק החלטתי להצטרף ל'תגלית' יחד עם חברה יהודייה, אבל כשהמלחמה פרצה חצי מהמשתתפים ביטלו את השתתפותם, כולל החברה שלי - ואני החלטתי בכל זאת לנסוע".
במהלך הטיול שמעה לראשונה את המושג "עלייה", רעיון שלא הכירה כלל. "הבנתי שאני כבר יודעת בדיוק איך ייראו החיים שלי אם אשאר בארצות הברית, והרגשתי שהגיע הזמן לעשות צעד אמיץ קדימה". חצי שנה לאחר מכן, באפריל 2015, עברה לישראל לבדה, בלי משפחה בארץ - מלבד חברה אחת שהכירה באותו טיול.
עם השנים הפכה הקריירה של לורן לאמצעי ההסברה המרכזי שלה. "ישראל היא מדינה קטנה, ורוב הסטארט-אפים כאן פונים לקהלים מחוץ לישראל, בעיקר לארצות הברית. אבל ישראלים מתקשרים בצורה מאוד שונה מאמריקנים, וזה מקשה על חברות להגיע אל הקהל הזר בצורה טבעית. כאן אני נכנסת לתמונה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מאז שעלתה, הקדישה לורן את הקריירה שלה לבניית מערכי תקשורת ויחסי ציבור פנימיים בחברת Faye, שנבחרה לאחרונה לאחת ההמצאות הטובות של השנה על ידי מגזין TIME. במסגרת תפקידה היא אחראית על ניסוח מסרים, יחסי ציבור, פרסים, הזדמנויות דיבור, קמפיינים מיתוגיים, נוכחות ברשתות החברתיות וגם על הופעותיה בתקשורת כדוברת מטעם החברה.
בנוסף, ייעצה לסטארט-אפים כמו Lumen ו-Dazl, ושימשה כמנטורית ב-Google for Startups בנושא בניית מערכי PR פנימיים והגברת חשיפה עולמית. "החדשנות הגדולה בעולם מגיעה מישראל, אבל אין לזה משמעות אם אף אחד לא שומע עליה. בניית מותג והגברת נראות תקשורתית הם תנאי ליצירת אמון עם הלקוחות ולהצלחת החברה לאורך זמן".
מעבר לעולמות ההייטק, לורן גם כותבת טור קבוע על אוכל, יין וטיולים במערכת אנגלית מובילה לסיקור ישראל והעולם היהודי, עם בין 10 ל-12 מיליון גולשים ייחודיים בחודש. "זו אחת הגאוות שלי"' היא אומרת, "לכתוב על עסקים בבעלות ישראלית ויהודית - מבתי מלון יוקרתיים ועד חוויות קולינריות - ולדעת שזה גם תורם להם מבחינה עסקית".
כשמדברים איתה על הסברה בעידן שאחרי המלחמה, לורן מציגה תפיסה מעשית אך מעוררת השראה: "יש הרבה דרכים לתמוך בישראל. הדרך שאני בחרתי היא להאיר את המותגים הישראליים שמובילים חדשנות ומשנים את העולם, ובמקביל להראות את היופי, היצירתיות והעומק של החיים כאן".
בעיניה, לעולים חדשים יש יתרון משמעותי במאבק על התודעה. "העולים מביאים איתם מומחיות וניסיון שמסייעים לישראל לצמוח. נקודת מבט גלובלית יחד עם ניסיון מקצועי מחו"ל מעניקים לנו יתרון אמיתי ויכולים להוביל לקריירה משמעותית ומספקת במיוחד בהייטק הישראלי".
מיה ריינולדס
מיה ריינולדס, בת 26 מתל אביב, היא יוצרת תוכן עם קהילה של יותר מ-70 אלף עוקבים בטיקטוק ועוד -23 אלף באינסטגרם. היא הגיעה לישראל במאי 2019 במסגרת תוכנית התמחות של Onward Israel, ובדצמבר 2020 עשתה עלייה רשמית. "בהתחלה אמרתי לעצמי שזה רק לשנה אחת" היא נזכרת, "אבל בלב ידעתי שאני לא חוזרת. גדלתי בארצות הברית, אבל תמיד הרגשתי שייכת לכאן. אמא שלי ישראלית, והייתה בי סקרנות להבין את המקום שממנו היא באה - לא רק לבקר, אלא באמת לחיות בו".
הסרטון הכי מצליח שלה, שצבר מעל 3 מיליון צפיות, נוגע דווקא בנושאים יומיומיים ולא פוליטיים. "אני לא רואה את עצמי כ'אושיית הסברה', אבל הבנתי שהתוכן הפשוט שמראה איך אנחנו חיים פה - את האנשים, את האוכל, את הים - הוא בעצמו סוג של הסברה. אנשים לומדים על ישראל דרך רגעים קטנים ואותנטיים".
מיה יוצרת לרוב באנגלית ולעיתים גם בעברית, ועובדת עם ארגון Talk Israel. הקהל שלה מגוון - ישראלים, יהודים מחו"ל וגם עוקבים שאין להם קשר אישי לישראל. "אני מקבלת תגובות מכל העולם, חלקן תומכות ומרגשות, וחלקן קשות. אבל דווקא בגלל שאני מדברת באנגלית ובלי טון מתגונן, אנשים מקשיבים. לפעמים זה לא לשכנע, זה פשוט לגרום למישהו לחשוב מחדש".
מאז 7 באוקטובר, לדבריה, הרשתות החברתיות הפכו לשדה קרב רגשי. "האנטישמיות לא חדשה, אבל היא כבר לא מוסתרת. פתאום אנשים שאני מכירה משתפים תכנים אנטישמיים בלי להבין בכלל מה הם אומרים. זה מערער אותך, אבל גם גורם לך לרצות לדבר יותר, לא לשתוק".
@mayareyrey#israel#travel#jewish♬ original sound - Maya Rey | Life & Travel
כשמיה מדברת על ההסברה בעידן שאחרי המלחמה, היא מציגה תפיסה מפוכחת אך אופטימית: "העולם עייף מהסרטונים של 'מי צודק'. אני מאמינה שמה שצריך עכשיו זה שיח אחר - שקט, אנושי, אישי. אנשים בעולם לא תמיד מבינים מה זה לחיות פה, אבל הם כן מבינים מה זה געגוע, פחד, אהבה. כשאנחנו משתפים מהמקום הזה - זה נוגע".
בתור עולה חדשה, היא מרגישה שיש לה יתרון מובהק. "אני מדברת את השפה של הישראלים ואת השפה של העולם. אני יודעת איך משהו יישמע בעיני אמריקנים, איך להסביר מנטליות ישראלית בלי שזה יתפרש כקיצוני. זה מקום ייחודי, כי אני לא צריכה לבחור צד - אני פשוט מספרת את הסיפור שלי".
ומה היא רוצה שהעולם יבין על ישראל דרך הסרטונים שלה? "שזו מדינה רגילה, עם אנשים רגילים שחולמים, מתאהבים, נוסעים לעבודה, מגדלים כלבים. זה אולי נשמע פשוט, אבל האנושיות זה בדיוק מה שחסר בשיח על ישראל. אם הצלחתי לגרום למישהו לראות ישראלי ולהרגיש חיבור, אפילו לרגע אחד - מבחינתי עשיתי את שלי".
אלישבע אמזלג
אלישבע אמזלג, בת 24 מיפו תל אביב, היא יוצרת תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. היא עלתה לישראל מצרפת בשנת 2009 כשהייתה בת שמונה. "להורים שלי תמיד היה חלום ציוני לגור בישראל", היא מספרת, "מאז החזרה בתשובה שלהם הם הבינו שיהודים צריכים ויכולים לחיות את היהדות שלהם במלואה רק בארץ ישראל. כשסבתא רבה שלי נפטרה, אמא שלי הרגישה שכל רחוב בפריז מזכיר אותה, וזה היה קשה מדי, אז היא החליטה שזה הזמן לעלות לארץ".
אחד הסרטונים הראשונים שפרסמה הפך ויראלי במיוחד, ובו היא מתרגמת שמות ישראליים שנשמעים מוזרים לצרפתים. הסרטון הזה הפך לסימן ההיכר שלה, ועד היום מכנים אותה "הצרפתייה עם השמות".
אלישבע יוצרת בעברית ומשתפת בעיקר חוויות מהחיים בישראל מנקודת מבט של עולה חדשה. "אני מקבלת הרבה תגובות תומכות מצרפתים יהודים, במיוחד כשאני מדברת על הבדלי התרבות או על בלבולים בשפה. יש הרבה הזדהות גם מצד צרפתים וגם מצד ישראלים שחיים עם בני זוג צרפתים".
@elish_eva#צרפתיה#הומור#צרפתים♬ Happy Day in Paris - French Cafe 24 x 7
עם הזמן, כשהחלה לעסוק גם בהסברה בצרפתית, נחשפה אלישבע גם לצד הפחות נעים של הרשת. "קיבלתי לא מעט שנאה, וזה היה צפוי. יש הרבה אנטישמיות בצרפת. חברים שלי שם חוו חרמות במוסדות לימוד, אנשים הפסיקו לדבר איתם, שמו אותם בצד. סבתא שלי פחדה לצאת לרחוב בתקופות של הפגנות. אנשים אוהבים להגיד שהם אנטי ציונים ולא אנטי יהודים, אבל הם לא מבינים שאי אפשר להפריד בין יהודים לישראל - מי ששונא אחד, שונא גם את השני".
בעיניה, ההסברה בשלב שאחרי המלחמה הפיזית היא מאבק לא פחות חשוב. "אחרי שכל העולם ראה רק צד אחד, יש לנו אחריות להראות את האנושיות שבישראל - את האנשים, התרבות, האחדות. זה לא רק להסביר מה קרה, אלא לספר מי אנחנו באמת. בעיניי, הסברה זה לא רק אינפוגרפיקות או סרטונים דרמטיים, זה גם להראות את היום־יום שלנו, את החיים עצמם".
לדבריה, לעולים חדשים יש יתרון משמעותי בשיח הזה. "אנחנו מדברים גם את השפה של הישראלים וגם את השפה של העולם. אנחנו מבינים איך זה נראה מבחוץ ואיך להסביר את זה בדרך שתיגע באנשים שלא מכירים את ישראל באמת. אנחנו סוג של גשר בין התרבות שממנה באנו לבין מה שאנחנו חווים פה".
בשנתיים האחרונות הרחיבה אלישבע את התוכן שלה לעולמות הלייף סטייל, תחום שבו היא משלבת בין אופנה, חיי יומיום וחוויות אישיות, ועדיין ממשיכה דרכו להעביר מסרים על ישראל - אך בצורה עקיפה ואותנטית יותר. "אני מאמינה שהסברה לא חייבת להיות ישירה. כשאני מראה את החיים שלי פה - את הרחובות, את האנשים, את הווייב - זה בעצמו יוצר תמונה אמיתית של ישראל. אנשים רואים דרך התוכן שלי מדינה חמה, צבעונית ומלאת חיים".
ומה היא רוצה שהעולם יבין על ישראל דרך העשייה שלה? "שישראל היא לא רק חדשות ומלחמות. יש פה אנשים מדהימים, מצחיקים, יצירתיים, עם לב ענק. אנחנו לא רק מגיבים למלחמות - אנחנו חיים, חולמים ויוצרים. אני רוצה שהעולם יראה את ישראל כמו שאני רואה אותה - מקום מלא באור, גם בזמנים הכי קשים".
